אופס פרק 3 / בבקשה תגיבו

כעבור שבוע וקצת…..
למה אני כל כך מתביישת לאהוב, צריך להתבייש ? ומה … זאת צריכה להיות בושה ?
למה לי להסתיר את אהבתי לדניאל הרי הוא אוהב אותי.. או שלא?
רגע ולמה בעצם לא אמרתי לו כשהוא שאל אותי ?
ולמה אני שומרת את הסוד הזה כבר מאל שבוע ולא אומרת לאיש !
למה הסכמתי להיות חברה של דין למרות שאני לא אוהבת אותו !
ולמה היומן שלי הוא האדם היחיד שיודע מה אני מרגישה !? להתחשב בזה שהוא חפץ..
מכוער למדי עם אתם שואלים אותי.
למה שיקרתי לעדי כשהיא שאלה אותי בקשר לדניאל ?
ולמה אני בורחת כשאני רואה אותו עובר ..?
למה כואב לי ליראות אותו מדבר עם אלי.. או עם סתם מישהי?
אולי כי אני פוחדת שהוא לא מרגיש כמוני ? או כי זה אסור?
איזה שטויות למה שזה יהיה אסור.. או שזה כן אסור?
אבל הוא שולח לי הודעות .. אז למה בעצם אני לא עונה לו !
הוא מסתכל עלי למה אני לא מחזיר אליו מבט !?
השאלות שרצו בראשי הטריפו אותי לגמרי…
נשכבתי על מיתתי מביטה בתקרה הלבנה , בשקט עצמתי עייני.. והרגשתי שאני מתפרקת
לא יכולה יותר עם השקר הזה, לו לרגע יכולתי לברוח מכל השקרים של עצמי רציתי להצמיח כנפיים ועוף כמה שיותר רחוק מפה, או שפשוט לאזור אומץ ולומר כבר את כל האמת בפנים של כולם ובלי לפחד מהתגובה.
רציתי ליצעוק או סתם ליבכות , למה אני צריכה לחיות עם השקר הזה.. עוד רגע אני מאמינה לשקרים של עצמי , בחוץ היה יום גשום הרגשתי שהשמים בוכים בישבילי צועקים ומרחמים על עלי, התפללתי שברק יפגע בי ויציל אותי מהחיים ההלו לא יכולתי יותר להתמודד עם עצמי .
עיני התמלאו בדמעות והרטיבו את פני .. כניראה שזה מגיעה לי כל הסבל הזה , טוב ! דיי אני חייבת לסיים אם זה , הלכתי לכייון הטלפון שלי וחייגתי לטלפון של דין , דין ענה מהר משחשבתי