אופס זו החברה הכי טובה שלי – פרק 3

הדבר הראשון שאני שמה לב אליו בפנים הרגועות שלו הן העיניים .
צבע ירוק בוהק , כמו עלה רענן .
אחר כך אני גם מבחינה בגוף הגבוהה והרחב שלו , ולבסוף אני מסכמת שהוא פשוט בחור מושך מאוד .
כאילו הוא קורא את מחשבותיי , הדתי המוזר מחייך פתאום ושואל ,
"למה את בוכה ?"
באינסטינקט מיידי אני מוחה את הדמעות הלחות מהלחיים שלי , ואז עונה בקול תוקפני
"למה זה צריך לעניין אותך ?"
אני מפחדת שהבהלתי אותו, הוא נראה מהורהר , ובעצם , בסופו של דבר הוא רק רצה לעזור י, אני מתחילה לומר מילות סליחה שהוא עונה ,
"זה באמת לא צריך … את צודקת " הוא מחייך "אבל אולי בכל זאת תספרי לי ?"
הדבר הראשון שעולה בדעתי לעשות זה לצרוח לו "לאא!!" חזק ומהדהד שיבריח אותו משם , אבל שאני חושבת על זה קצת , אני מבינה שבעצם לא יזיק לי לדבר עם מישהו ,
אני נאנחת עמוקות " טוב … "אני מחייכת חיוך אומלל "אתה בטוח שאתה מוכן לזה ?"
" למה שאני לא אהיה מוכן ?" הוא שואל בפנים מופתעות ,
" זתומרת …" אני אומרת באי נוחות "אני לא יודעת עד כמה אתם הדתיים מעורים בדברים האלו .. של בגידות וזה… ולא בא לי לפגום בתמימותך .. אז.."
"אני מוכן ."הוא עונה במהירות .
" טוב ,מאיפה להתחיל ? אז .. יש לי חברה , זתומרת הייתה לי חברה שקראו זתומרת קוראים לה נוגה . ואנחנו החברות הכי טובות בעולם , ולפני כמה ימים היא אמרה לי שערן, החבר שלי , כאילו החבר שלי לשעבר , בוגד בי . אפילו לא שאלתי אותה איך היא יודעת ופשוט החלטתי ללכת לבדוק .
אז היום חיכיתי בחדר שלו , במקום המחבוא מאחורי השולחן שמצאנו שנינו ביחד ,ואז ראיתי אותו נכנס עם בחורה ,וזו הייתה היא !" אני עוצרת את שטף הדיבור , כי פרצוף מבולבל מתחיל להופיע על פניו
"הייתה מי ?" הוא שואל בקול תוהה
" נוגה . " אני נאנחת " זו הייתה נוגה ." עכשיו שעולות לי הדמעות בעיניים , כבר לא אכפת לי , אני נותנת להן לצאת לזרום עליי בחופשיות , הדתי מביט בי במבט מודאג ואז אומר את הדבר הכי אדיוטי בעולם :" אני מבין " הוא לוחש לי .
עם כל כמה שאני יודעת שהוא מנסה לעזור וזה , המשפט הזה מעצבן אותי,
"מה אתה מבין ? גם לך הייתה חברה הכי טובה ? וחבר שהיא גנבה לך אותו ??"
הוא מנענע בראשו בשתיקה " דווקא לא . אבל ראיתי את אבא שלי בוגד באמא שלי , זה מספיק טוב בישבילך ??"
אני המומה מידי כדי לענות , עכשיו אני מתחיל להרגיש לא בסדר , כי תקפתי אותו סתם ,
אני מרכינה את הראש ולוחשת " מצטערת , לא ידעתי …"
הוא מחייך חיוך לבן ואז אומר ,
"אני בועז , נעים מאוד ואת ?"
מושיט יד ללחוץ את ידי , אני תופסת בה בהיסוס מסויים
" שירה .. נעים גם לי "
הוא מהמהם לעצמו ואז אומר בחיוך מקסים ונעים
"שירה .. כן .. מתאים לך שירה "
ואני , אין לי מושג למה ואיך ,מתחילה להרגיש פרפרים שמטפסים לי בבטן .