אופס….התאהבתי! – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 16

**נקודת המבט של זאין**
יצאתי מהבית והלכתי למעלית הלכתי לחדר שלי ובכיתי, לאחר כמה דקות נפתחה הדלת זה היה הארי הוא ישב לידי על המיטה ובכה, "הארי? למה אתה בוכה?" שאלתי לאחר כמה דקות של בכי הארי שתק והסתכל עלי , ברקע שמעתי דלת נפתחת זה בטח היה לואי אני והארי השתתקנו חשבנו שהוא יחפש אותנו אבל זה לא קרה, הארי הסתכל עלי ואמר "אני בוכה כי החבר הכי טוב שלי והבחורה שאני אוהב הם זוג, ואתה?" "אני בוכה כי חברים הכי טובים שלי אמרו לי שהם שונאים אותי!" אמרתי והסתכלתי על הארי בפרצוף מרושע, "זאין.. אתה יודע שלא התכוונתי לזה נכון?" שאל אותי "אני כבר לא בטוח, תראה איזה סיפור עשיתם מבחורה!!" עניתי לו, "זאין.. זאין אני מצטער!!" אמר הארי ובכה עוד יותר ממקודם, לאחר שהוא נרגע קצת אמרתי לו, "תקשיב הארי… אני לא יודע מה תחשוב עלי שאני אומר את זה..אבל… אני- אני- מתאהב בהיילי!" הוא הסתכל עלי ונשכב על המיטה הוא שכב על הבטן שם את הידיים שלו על הפנים ובכה, אוף כמה הוא בוכה!! וזה בגללי! אני מרגיש כל כך רע חשבתי לעצמי והתחלתי לבכות, אני חבר ממש רע!!! אני והארי היינו ככה עד שהדלת של החדר שלי נפתחה זה היה לואי וחיוך דבילי היה מרוח לו על הפרצוף, "לואי? מה אתה רוצה?" שאל הארי בקול רועד מרוב הבכי, הסתכלתי על לואי ואמרתי בקול הכי מפחיד שלי, "תקשיב לי ותקשיב לי טוב! נמאס לי מכל המשחקים שלך!!! תאמין לי לואי אתה חתיכת בנאדם דוחה!! תזרוק את כל מה שבנינו את כל החברות שלנו את הלהקה?! בשביל מה?. בשביל בחורה?! תצא מהחדר שלי ברגע זה, ואל תדבר איתי!!!" הרגשתי ממש רע שאמרתי את זה אבל הרגשתי שאני חייב לומר את זה מישהו היה חייב לומר לו את האמת ברצוף, טוב נו אולי זו לא הייתה האמת אבל אני נתתי לו חומר למחשבה! לואי הסתובב ויצא מהחדר, "למה אמרת לו את זה?" שאל אותי הארי "אני… אני פשוט חושב שהוא היה צריך לדעת את זה…!" השבתי לו ביובש וקמתי מהמיטה, הלכתי לכיוון הארון והוצאתי מכנסיים קצרים, הורדתי את הג'ינס והחולצה ולבשתי את המכנסיים, הלכתי לכיוון בדלת "לאן אתה הולך?" הארי שאל אותי לפני שיצאתי "לאכול!" אמרתי לו ופתחתי את הדלת, ירדתי לכיוון המטבח הדלת בדיוק נפתחה אלה היו ליאם ונייל.
**נקודת המבט של נייל**
בצהריים התקשרתי לאשלי ואמרתי לה "תתכוני עוד שעה אני ,את, אפריל וליאם יוצאים לדבאל דייט תתלבשי יפה הולכים למסעדה, תודיעי לאפריל!" לא באמת תכננו ללכת איתם למסעדה, אני וליאם תכננו לקחת את שתיהן לדייט רומנטי, אנחנו הולכם להקרנה מוקדמת ופרטית בקולנוע של הסרט החדש של דמדומים, "יהי……..!!!!" היא אמרה, יופי היא מאמינה לי! חשבתי לעצמי. לקח לא איזה דקה להירגע והיא אמרה "אוקיי אנחנו ניהיה מוכנות!" וניתקה. אחרי שעה צלצנו בפעמון של דלת של הבנות אשלי פתחה לנו, "מוכנות?" שאלנו ביחד "כן אנחנו מוכנות!" אמרו אשלי ואפריל ביחד, זה "לואי קורא לך…" אמר ליאם והסתכל על היילי שישבה על הספה עם שקית צ'יפס,וואו איך גם לי בא צ'יפס! "בסדר זרקה לעברו ולקחה חופן של צ'יפס מהשקית. "זה ממש דחוף!!" אמר ליאם והסתכל עליה במבט רציני "אוקי אוקי,…" אמרה ועלתה למעלה. "אז לאן הולכים?" שאלה אפריל, ליאם חייך אליה ואמר "למסעדה!" אני הסתכלתי על אשלי היא הייתה כל כך יפה השיער הבלונדיני שלה היה פזור העיניים החומות המדיהמות שלה גרמו לי לשכוח מכל הצרות שלי "היי יפה" אמרתי לאשלי בזמן שליאם ואפריל בהו זה בזה במבט מאוהב, היא נתנה לי יד ולקחה אותי לצד "תקשיב נייל… בוא קודם נצא לדייט הראשון ואחרי זה נקבע אם אנחנו נוכל להיות זוג ותוכל לקרוא לי יפה ובובה ומתוקה… אבל זה קצת מוקדם לי.. למרות שאתה מחמיא לי!" היא אמרה "כן.. בטח!" אמרתי לה, לא נפגעתי מזה.. הבנתי אותה, הלכתי לכיוון ליאם ואפריל "נלך?" שאלתי ולחצתי על הכפתור של המעלית, המעלית נפתחה וכולנו נכנסנו, הנסיעה עברה בשקט הגענו לקולנוע "נייל?" אשלי שאלה אותי "לא אמרת שהולכים למסעדה? זה קולנוע!" המשיכה "אני ונייל תכננו משהו מאוד מהנה בשבילכן בנות!" אמר ליאם בקול מסתורי, "אוקיי!" אמרה אפריל ונתנה יד לליאם, נכנסנו לקולנוע הוא היה ריק, כמו שרצינו, פרט לשומר וכמה מלצרים הוא היה ריק לגמרי! ליאם הלך לכיוון אחד המלצרים הוא שאל אותו משהו לא שמעתי מה אמר לו , המלצר רק הצביע על דלת סגולה וגדולה עם וילנות אדומים, ליאם הנהן בראש ובא לעברנו "בואו!" אמר, הלכנו אחריו נכנסנו זה היה אולם קולונוע ענקי, על המסך היתה מוקפא הכיתוב "דמדומים 4 : שחר מפציע חלק 2" אשלי הסתכלה עלי וחיבקה אותי חזק "יואו יואו אתם פשוט מדהימים!!!!!!!!" היא אמרה לי והדביקה לי נשיקה בלחי, אחרי שעתיים הסרט נגמר ואני ואשלי התנשקנו, לעומת אפריל וליאם שבכלל לא שמו לב מה קורה על המסך ורק התנשקו! אז נסענו הביתה הבנות נראו מרוצות וכך גם אנחנו זו הייתה פגישה ראשונה מעולה! אז עליו במעלית והבנות יצאו ולפנינו "בייי…" אמרתי לאשלי וחייכתי אליה, המעלית המשיכה לעלות ונפתחה בקומה 4 נכנסנו הביתה ראינו את זאין בלי חולצה ועם הרבה סימנים צבונעים שנראו כואבים על הפרצוף את הארי עם פנים אדומות מרוב בכי ואת לואי מכרסם גזר….
המשך יבוא….