אופס…. התאהבתי!- סיפור על וואן דיירקשן- פרק 27

**נקודת המבט של זאין**
יצאתי החוצה היא טרקה את הדלת בחוזקה ונעלה אותה, עליתי הביתה, הרגשתי מסוחרר, נפלתי על המיטה ונרדמתי. "אההההההה" צרחתי שקמתי רטוב וקפא מקור, "יופי אתה חי!" אמר נייל, "נייל אני יהרוג אותך!!!" צרחתי על נייל שעמד מעלי עם דלי מים ריק וקמתי בתנופה מהמיטה, "היי, היי חשבנו שאתה מת!" אמר נייל, "אני נשמתי! חתיכת דפוק!!" צרחתי, הארי עלה לחדר שלי, "צא!! צא!! בגללך היא הלכה! היא שונאת אותי! ואותך ואת לואי! את כולנו! באשמת מי?! באשמתך! אז עוף לי מהעיניים, עוף לי מהחדר ועוף לי מהחיים!!!!" צרחתי עליו עם דמעות בעיניים, "אשמתי?! אשמתי!? אני זה שנישקתי אותה ואמרתי לה שאני אוהב אותה? אני? לא! לא! אל תפיל את זה עלי! אני אהבתי אותה! אתה הרסת הכול!" הארי התפרץ בזעם, הוא נראה כאילו הוא שומר את זה בבטן שנים למרות רק יום, נראה לי. "אתה אהבת אותה? אם כל כך אהבת אותה למה לא סמכת עליה?!" שאלתי בכעס "אני סמכתי עליה זאין! אני לא סמכתי עליך ויש לי סיבה מאוד טובה כמו שאתה רואה!" הוא צרח, יצאתי מהחדר והלכתי למקלחת, שטפתי את הקור במים החמים, נכנסתי לחדר והתלבשתי, מאז לא הייתי מוכן לצאת מהחדר.
— שבוע אחרי זה—
הבנים הכריחו אותי לצאת מהחדר, נכנסתי להתקלח התלבשתי ויצאתי החוצה בחוסר חשק, מה שראיתי הרג אותי, ראיתי את היילי נותנת יד לאיזה בחור פלצני עם חליפה ושביל באמצע.
**נקודת המבט של היילי**
אז אחרי שזאין הלך, התחלתי לבכות, לא יכולתי להפסיק! החלטתי לצאת החוצה לנשום קצת אוויר, החלפתי בגדים, לבשתי ג'ינס עם קרעים, חולצת טריקו שממש לא החמיאה לי וכפכפים יצאתי החוצה וישבתי על איזה ספסל ישבתי וחשבתי לי, "היי אני ריי!" אמר בחור חתיך והושיט לי את ידו, "הי אני זה- כל- לא- עניינך- עזוב- אותי- בשקט!" אמרתי לו בעצבנות, לא היה לי כוח אליו האמת שלא היה לי כוח לאף אחד! "וואו מישהי במצב רוח רע!" הוא אמר, "תקשיב לי ותקשיב לי טוב אין לי מצב רוח לשטויות שלך! אז אם אכפת לך להחזיר את הספסל למצבו הקודם…" אמרתי לו "מה זאת אומרת?" שאל "זאת אומרת- עוף לי מהעיניים!" אמרתי לו, "את מוכרת לי את יודעת?" שאל, הסקתי שהוא ראה אותי באיזה מגזין צהוב מצולמת עם וואן דיירקשן "כן… אפשר לומר שאני די מפורסמת…!" אמרתי לו, "היילי? היילי? זה ריי מכיתה ז' היינו חברים!" הוא אמר לי, "ריי?" שאלתי לא מנסה להסתיר את ההפתעה והגועל שעלו בי.
**סטופ**
ריי- בן 18 שיער חום, עיניים ירוקות היה החבר הראשון של היילי בכיתה ז'.
**המשך**
"כן נכון… ריי.. אני זוכרת! אתה היית מנסה לגעת לי בתחת כל הזמן!" אמרתי לו, "אוי את זוכרת את זה?" שאל, "מה אתה רוצה?" שאלתי, "וואו מה עבר עלייך את נראית זוועה!" אמר לי, "תודה באמת!" אמרתי בגלגול עיניים, נמאס לי לגמרי מחברי ילדות. "תגידי בא לך לצאת מחר לאנשיהו?" שאל אותי, "תגיד עצם העובדה שאני אומרת לך לעוף לי מהעיניים לא אומרת לך כלום?" שאלתי אותו, "תקשיבי, אני באמת רוצה שנצא! ואני מבטיח לא לגעת לך בתחת!" הוא אמר וחייך, "בסדר…" נחרתי, "איפה ניפגש?" הוא שאל, "בבית קפה שם…" הצבעתי לכיוון בית קפה קטן וחמוד, "אין בעיה מחר ב-4? מתאים לך?" "כן…." אמרתי וקמתי מהספסל. הלכתי הביתה, נכנסתי לחדר שלי וצנחתי על המיטה, נרדמתי במהירות. יום למחרת קמתי בהרגשה הרבה יותר טובה, השעה הייתה 2 בצהריים, נכנסתי למקלחת, נכנסתי לחדר עטופה במגבת מסתכלת על הארון שלי, בסוף החלטתי על ג'ינס קצר עם חולצת טריקו שחורה וצמודה עם סנדל שחור, יצאתי החוצה השעה הייתה רבע לארבע, הגעתי לבית הקפה בארבע וחמישה, "היי" אמר ריי, "היי…" אמרתי לו, "וואו את נשמעת הרבה יותר טוב, וגם נראית הרבה יותר טוב!" הוא אמר לי בחיוך, ישבנו ליד שולחן קפה קטן, אני שתיתי נס קפה והוא קפה, "אז?" שאלתי, "מה את עושה בחיים?" הוא שאל, "כלום!" עניתי לו, "מה איתך?" שאלתי ולגמתי מהקפה, "אני… לומד באוניברסיטה אני לומד אדריכלות… " הוא אמר ובחש את הקפה, "יופי!" אמרתי לו, "אז את פה לבד?" שאל אותי, "לא אני עם חברות…" אמרתי, "ויש לך מישהו?" הוא שאל, "את זה היית צריך לשאול לפני שהזמת אותי… ולא אין לי אף אחד… לפחות מאתמול!" אמרתי, "או.. מי זה היה?" שאל, "בהתחלה יצאתי עם לואי טומלינסון וזה לא הלך כי הוא בגד עם חברה שלי.. ואז הוא הלך לבית חולים ואני והארי סטיילס נהינו חברים וגם הוא בגד בי עם חבר שלי.. שהייתה חברה של זאין, והוא עשה את כי אני וזאין התנשקנו, ותר נכון הוא נישק אותי אני לא בוגדת.. אז בקיצור הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, לא הארי, זאין! אז אני הייתי מבולבלת ואז ראיתי את החברה שלי והארי מתנשקים ונפרדנו ואמרתי להם שאני לא רוצה שום קשר איתם! ואתמול רבתי עם זאין ואמרתי לו שאני שונאת אותו ואת כל וואן דיירקשן, וזהו!" אמרתי לו, במקום להגיד לו שהארי היה החבר האחרון שלי סיפרתי על כישלון חיי האהבה שלי, "הארי סטיילס?! לואי טומלינסון? זאין מאליק?!" הוא צעק, "כן…" אמרתי מגחכת לעצמי. אז סיימנו לשתות ואני הלכתי הביתה. יצאנו ככה כל השבוע, נהינו חברים, זה היה נחמד. הלכנו ברחוב אני נתתי לו יד ואת מי אני רואה? יושב על ספסל- את זאין מאליק בכבודו ובעצמו! חייכתי לריי חיוך מאוהב ונתתי לו נשיקה, "אני אוהבת אותך!" אמרתי לו והסתכלתי על זאין שנראה זועם, התיישבנו על ספסל קרוב אליו, "תקשיבי, אבא שלי עושה מסיבה, וחשבתי שתרצי לבוא, זה יהיה די משעמם… אבל בכל זאת?" שאל ריי, "אין בעיה…" אמרתי לו, "יופי תלבשי משהו רשמי… אני אאסוף אותך ב-7…" הוא אמר וקם מהספסל, אני הלכתי לכיוון הבית, זאין קפץ ממקומו ורץ לעברי "מי זה?" הוא שאל בזלזול, הסתכלתי על הצד השני של הרחוב, היו שם חבורת בנות בחולצות של וואן דיירקשן, כל מה שעשיתי היה להוריד לזאין את המשקפיים והכובע ולצרוח "או מי גאד! זה זאין מאליק! או מיי גאד!" חבורת הבנות הסתכלה עלינו ורצה לעברנו, אני דפקתי ריצה לבניין, הלכתי לחדר שלי ובחרתי שמלה שחורה צמודה וקצרה ונעלי עקב שחורות לקחתי תיק יד קטן והנחתי אותו על המיטה, התחלתי להתאפר.
בשבע ריי הגיע נכנסתי לאוטו שלו ונסענו לבית שלו, הבית שלו היה ענקי! נכנסו לאולם האירועים ועל הבמה עמדו הם ולא אחרים- וואן דיירקשן! …..
המשך יבוא……