אופס…. התאהבתי!- סיפור על וואן דיירקשן- פרק 28

**נקודת המבט של היילי**
נכנסו לאולם האירועים ועל הבמה עמדו הם ולא אחרים- וואן דיירקשן! "ריי?!" צרחתי עליו, "מה?" שאל ריי ברוגע, "אני הולכת! לא אין סיכוי שאני אבלה ערב שלם עם וואן דיירקשן!!!" אמרתי בכעס והתחלתי ללכת, "היילי תירגעי הם רק מופיעים, אתמול דיברתי עם הארי, הוא התקשר אלי ושאל אם יש להם להקה למסיבה שלנו, ועניתי לו שלא, והוא אמר שם מוכנים לעשות לנו הנחה אז הסכמתי!" אמר ריי ברוגע, "ריי תגיד שאמרתי לך ששניים מחברי הלהקה בגדו בי הקשבת לי?" שאלתי אותו, הוא נראה מובך, "אני לא מאמינה!" אמרתי לו בעצבים, "נו היילי הם כבר פה פשוט תתעלמי מהם…" הוא אמר לי, הסכמתי בחוסר ברירה ונתתי לו נשיקה, מסתכלת על הארי במבט של 'אני- כל – כך- התגברתי- עליך!' והארי הסתכל עלי במבט של 'אני- אידיוט- מאוהב- בבקשה- תחזרי!' , גלגלתי עיניים והלכתי לעבר ריי שעמד ליד איזה איש זקן בחליפה, "ריי? אתה יכול להביא לי משהו לשתות?" שאלתי אותו, "כן מותק!" הוא אמר ונשק לי, "שלום לכולם! אנחנו וואן דיירקשן ואנחנו נשיר לכם הערב!" אמר זאין למיקרופון, הם התחילו לשיר, ריי חזר עם שני כוסות מלאות במשקה אדום, "קחי.." הוא אמר לי והשיט לעברי את אחת הכוסות, לגמתי מהמשקה זה היה יין, הנחתי את הכוס שלי על השולחן ולקחתי מריי את הכוס שלו הנחתי גם אותה על השולחן, "התואילי לרקוד איתי?" שאל ריי והושיט לי את ידו בזמן שקד קידה, "אני ארקוד איתך רק אל תעשה את זה שוב!" אמרתי, הוא הנהן בראשו ושם את ידו על מותני, ואת ידו השנייה על כתפי, עשיתי כמוהו, רקדנו סלואו מאוד צמוד, הסתכלתי על הבמה, זאין לא היה שם, זה לא ממש עניין אותי, האמת ששמחתי שהוא פגוע כמוני. כשנגמר השיר זאין חזר לבמה, הם שרו לאורך כל הערב, אני וריי רקדנו. בשעה 11 המסיבה נגמרה וריי הסיע אותי הביתה, "תודה ריי.. היה לי כיף" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה, נכנסתי לבית שלי, הבנות ישבו וראו סרט, "היי בנות…" אמרתי, אשלי הסתכלה במבט כועס ולא אמרה כלום, זה מה שעשו גם שאר הבנות "או-קיי…." אמרתי ועליתי לחדר שלי, החלפתי בגדים והורדתי את האיפור, הלכתי ללפטופ שלי ונכנסתי לסקייפ, התקשרתי לסקייפ של אחותי היא ענתה לי, "היי היילי מה קורה? מלא זמן לא דיברנו אני מתגעגעת בטירוף!" היא אמרה לי, "גם אני!" אמרתי לה וחייכתי ,"תגידי זה נכון שהיית חברה של לואי ושל הארי ועכשיו את יוצאת עם זאין?!" היא צרחה, "הייתי חברה של הארי ושל לואי אבל לא של זאין!!!" אמרתי לה לא מסתירה את הכעס בקולי, "אבל יש תמונות שלכם מתנשקים!!! איך זה להתנשק עם וואן דיירקשן?" היא שאלה, "את זוכרת את ליאם שהיה איתי בכיתה ז' וכל פעם הביא לך סוכריות כאילו היית תינוקת?" שאלתי אותה, "כן… למה?" היא שאלה, "כי.. זה ליאם פיין מאוון דיירקשן! והא גר בבניין שלנו!" אמרתי לה, "או מיי גאד!!!!!!!! גם נייל גר איתם?!" היא צרחה, "כן הם גרים כולם ביחד!" אמרתי לה, "אז רגע עם מי את?" שאלה אותי קייטי, "אני עם ריי!" אמרתי לה, "ריי?" היא שאלה, "אני רבתי עם הבנים ואני לא מדברת איתם ועכשיו אני פגשתי מישהו חמוד שקוראים לו ריי…" הסברתי לה, "היה לך חבר שקוראים לו ריי לא?" היא שאלה, "כן! זה הוא!" אמרתי שמחה שהיא הבינה, "את זרקת את וואן דיירקשן תמורת האקס שלך מכיתה ז'?!!?!?!" היא שאלה בעצבים, "כן!!!!" אמרתי לה וניתקתי את השיחה, התנתקתי מהסקייפ לגמרי, שמעתי דפיקה בדלת, "כנסי!" אמרתי, זו הייתה אשלי, "את חתיכת כלבה!!! למה את עושה להם את זה?! את כזו דוחה!!!" היא צרחה, "מה את רוצה שאני יעשה?! הם פגעו בי! הם שברו לי את הלב! הם בגדו בי! כמו בן!" צרחתי עליה, "ממש לא! כל מה שבן רצה היה לשכב איתך ועם אחותך! הם באמת אהבו אותך!" היא צרחה, "צאי!!!!!!!" צרחתי עליה וקמתי מהמקום, "קשה להתמודד לך עם האמת אה? את בחיים לא תתגברי על בן את אוהבת אותו ונתת לו מה שהוא רצה- את שכבת איתו! הוא סיפר את זה לאחי סטיב!!!" היא ירתה בי, "אני? אני שכבתי איתו!? אני בקושי נתתי לו לנשק אותי! את אומרת שאני שכבתי איתו?!" צרחתי עליה עם דמעות בעיניים, "את לא?" היא שאלה, "לא אני לא!!! לא שכבתי איתו!! אני הייתי מספרת לכן! מה את חושב שאני?!" צרחתי, "היילי, אני.. אני… סליחה!" היא אמרה בכניעה, "אשלי? מה עם רועי? את זוכרת אותו? אני בת 18 ואני בתולה! את שכבת איתו שהיית בת 15!" אמרתי לה לא מתייחסת להתנצלות, " את רצינית? את משווה מישהו ששיקר למישהו שסימם אותך? הוא סימם אותי!!!! את יודעת את זה! למה את מזכירה לי את זה? זה היה הלילה הנורא ביותר בחיי!" היא אמרה ויצאה בסערה מהחדר, החלפתי בגדים, לבשתי ג'ינס ארוך עם גופיה לבנה וז'קט בצבע שחור עם סניקרס שחור לבן, נכנסתי למעלית, ליאם היה שם, לפתע המעלית נעצרה, "מה קורה כאן?" שאלתי את עצמי, "נראה לי שהמעלית נתקעה!" אמר ליאם דופק על דלת המעלית, "שיט!" אמרתי, "מה כול כך נורא להיות תקועה במקום כזה איתי?" שאל ליאם, "ליאם? אני קלסטורופובית!" (פחד ממקומות קטנים וסגורים.) ליאם הסתכל עלי, הוא לא ידע מה לעשות, "נו תעשה משהו!!!!!!!!" צרחתי עליו, התחלתי להשתגע, לא יכולתי לנשום, לרגע ראיתי הכול שחור, "היילי? היילי? את חיה?" שאל אותי ליאם, "כן אני חיה!" צרחתי עליו וקמתי, "יופי!" הוא אמר ונשם לרווחה, התיישבתי ליד אחד הקירות של המעלית וליאם התיישב לידי, הוא התכוונן לומר משהו אבל קטעתי אותו "אל!" , "היילי, זאין לא אוכל ולא שותה! הוא לא יוצא מהחדר מאז שחזרנו מהופעה! את חייבת לדבר איתו!" הוא אמר לי, "אני לא חייבת כלום!!!!!!!!!" אמרתי לו, המעלית נפתחה, יצאתי במהירות משאירה את ליאם בפנים.
**נקודת המבט של זאין**
"נו בוא תאכל משהו!" אמר לואי ודפק על דלת חדרי, לא עניתי, אני פשוט בכיתי, אני לא אכלתי ולא שתיתי כל היום, אני מרגיש מסוחרר, נראה לי שאני עומד להתעלף, "לואי תביא לי מים!" לחשתי ללואי, הוא לא שמע הוא עדיין דפק על הדלת, "אני צריך מים!" אמרתי בקול רם יותר, "טוב תפתח לי!" אמר לואי, סובבתי את המפתח ולקחתי מלואי את בקבוק המים והצלחת עם הצ'יפס והשניצל שהייתה לו ביד, סגרתי בחוזקה את הדלת, ישבתי ולגמתי מהבקבוק אכלתי כמה צ'יפסים והטלפון שלי צלצל "הלו" אמרתי, "תקשיב זאין אני תקועה עם היילי במעלית!" שמעתי את הקול של ליאם, "איזה מזל יש לך!" אמרתי לו, "היא התעלפה!" הוא אמר, הטלפון נשמט מידי ונפלתי על הרצפה, ראיתי רק שחור….
המשך יבוא…