"אופס, אני ממש מצטערת" – הקדמה/תקציר

" יומני היקר שפתחתי היום!
שמי הוא אמה ואני גרה בדרך צ'רינג קרוס, לונדון, אנגליה, אירופה, כדור הארץ וכו'. למה התחלתי לכתוב יומן? טוב… אני לא בטוחה שזה יחזור על עצמו, אבל פשוט קרה היום משהו כזה: אז היום היה יום בהיר ושמשי אחד… סתם, אני צוחקת. זה היה יום אפלולי וגשום, אבל מה שקרה בו הפך אותו למדהים. אז ככה: הלכתי לי לתומי ברחוב הסואן (האמת היו בו רק 10 מכוניות, אבל ענקיות כאלה, כך שהכביש נראה עמוס יותר. מי ייצא מהבית בקור הזה?), ואז החלקתי על שלולית (מביך), ונתקלתי בנער בערך בגילי (14.5). 'אופס, אני ממש מצטערת' אמרתי לו, ואז הרמתי את מבטי וראיתי את הבחור הכי חתיך אבר!!! היו לו עיניים ירוקות, שער שחור ומשקפים עגולים, קיצר- כמו הארי פוטר אבל בלי הצלקת והרבה, הרבה יותר חתיך."

הסיפור מסופר מתוך יומנה של נערה בת 14.5 בשם אמה. כאשר היא נתקלת בבחור מסכן לאחר שהחליקה על שלולית, היום נהפך לבהיר ושמשי, למרות הקור והיא מאושרת עד הגג, אבל… האם היא תיפול?

סיפור נוסף שכתבה דפני, הסופרת האהובה עליכם (מתחשק לי להגזים, טוב? אני די בטוחה שרב הכותבים כאן בחיים לא קראו סיפור שלי), והפעם בתור יומן (רגע, יש גם את "חנונית מדי – יומנה של ברברה").