אוף עם האהבה הזאת!!! פרק 4

פרק 4:
הוא נישק אותי! בהתחלה הייתי בשוק מזה קפאתי לכמה שניות ולאחר מכן הבנתי שבוא פאקינג מנשק אותי ואני עומדת קפואה כמו איזה מנורת רחוב אז זרמתי עם הנשיקה שלו ואז חשבתי ׳רגע למה הוא עושה את זה?׳ התנתקתי ממנו והוא הסתכל עלי במבט כזה ששואל ׳למה?׳ ״אמ… אני חייבת ללכת״ אמרתי ורצתי הכי מהר שאני יכולה לתוך הכיתה.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי בפינה בסוף שמתי או זניות ושמעתי מוזיקת רוק. רוק מרגיע אותי, הצרחות מרגיעות אותי, אני יודעת זה מוזר אבל לא אכפת לי אז תמותו. שמתי את הראש על השולחן ונרגעתי כשפתאום הרגשתי שמישהו נוגע בי, ״אפשר לשבת?״ איזה מישו שאל הוא היה חתיך עיניים כחולות ושיער שטני נוטה לבלונד, גבוה מאוד. ״כן בטח״ אמרתי והזזתי את התיק שלי.

~נקודת מבט רואי~
ראיתי אותה בסוף הכיתה יושבת עם הראש על השולחן… חשבתי למה לא לשאול אם אני יכול לשבת לידה מה כבר יש לי להפסיד? אז החלטתי ללכת ולשאול אם אפשר לשבת נגעתי בה והיא הרימה את ראשה אלי. היא הייתה מושלמת, שפתיה הוורדרדות והמלאות פשוט דרשו לצרפת אותה. שאלתי אם אפשר לשבת היא אמרה שכן והזיזה את התיק שלה. התישבתי לידה ושמחתי בלב.

-כעבור שבוע מנקודת המבט של תמר-
כבר שבוע שאני לא ישנה ומתחמקת מיאיר נועה סיפרה לי שהוא תמיד בא לחפש אותי בהפסקות בכיתה. בהפסקות בשבוע האחרון פשוט הלכתי לשבת על עץ מאחורי הבניין. כל יום ישבתי ושוחזרתי בראשי את הנשיקה שוב ושוב ושוב ושוב ועוד הרבה פעמים עד שהיה צלצול להיכנס. היום יום חמישי זה אומר שסוף סוף אני לא צריכה לדאוג שיאיר יתפוש אותי לשיחה כי סיף שבוע ואין בצפר ביום שישי. שכבתי על המיטה שלי בחדר מלאה במחשבות כקוטב אותם צלצול הפלאפון שלי. לקחתי את הפלאפון אפילו לא בדקתי מי זה ועניתי:
״הלו?״
״תמרי הכל בסדר?״ זאת היתה נועה
״כן למה שלא יהיה?״ אמרתי למאות שאני יודעת שהיא שואלת כי היא יודעת שכני לא במצב נחמד.
״אויש נו תמר תצאי מזה כבר!!! בואי נצא היום״ אמרה
״אין לי כוח״
״יש לך כוח!!! יש היום מסיבה של איזה אחד מהשכבה וכולם מוזמנים ואנחנו הולכות״
״טוב בסדר״ אמרתי נכנעת, יודעת שהיא לא תוותר לי.
״יש!!! אני אבוא אלייך בשבע ומתארגן ביחד!!״
״טוב ביי״ אמרתי וניתקתי. המשכתי לשכב על המיטה והרגשתי עייפה אז שמתי שעון מעורר ונרדמתי.