אומרים שאני חזקה *-* פרק 10

גיא הביט בי עמוק בעיניים והרגשתי מין צמרמורת.
זה לא היה אמור לקרות, הוא לא היה צריך לנשק אותי.
רק בגללו אחותי במצב הזה.
"זה לא היה אמור לקרות. לא יקרה ביננו כלום" סיננתי לעברו.
גיא חייך ואמר :"למה את תמיד עוצרת את עצמך? הרי את יודעת שאת חשובה לי".
"אל תעבוד על עצמך, אנחנו כמו אחים. לא יהיה ביננו קשר רומנטי תשכח שזה קרה הרגע".
"ניצן, ניצני פרח שלי.. " שר לי שוב כמו פעם :"את לא עוד אחת בשבילי, את לא רק החברה הכי טובה שלי ".
לא רציתי לשמוע את כל הבולשיט הזה אז השתקתי אותו ואמרתי :"אויי נו באמת, גיא אני לא יכולה לסלוח לך שגרמת לזה שאחותי תהיה במצב הזה אז אל תמכור לי פה סיפורי אהבה. "
שתיקה.
ראיתי מהצד את נועה מתקרבת אלינו. קמתי וחיבקתי אותה. כבר הרגשתי יותר טוב.
נועה הביאה לי חיבוק חם ולחשה לי באוזן שהכול יהיה טוב. היא כזאת אופטימית שאני לא מבינה מה הקשר ביננו…
"ירדן יצאה מכלל סכנה" אני מעדכנת אותה.
נועה שמחה בשבילי ומחכה שאספר לה מה באמת קרה לירדן.
אני מסתובבת לגיא ונועה מביטה בו ושואלת אותי "מה הוא עושה פה? '.
אני נאנחת ואומרת לה שהכול התחיל ממנו.
לקחתי אותה לשירותים של הבנות וסיפרתי לה הכול.
"אז עכשיו ירדן מרותקת למיטה ואני שונאת את עצמי. "
"אויי אני לא מאמינה!! גיא הזה! איך הוא בא אלייך כשהוא צריך ממך טובה אבל נעלם כשאת כבר לא מועילה לו.. את לא צריכה לשנוא את עצמך בשביל החרא הזה! כמובן שאת יצאת סתומה שהסכמת להחזיק אצלך את האקדח ! ממתי נהיית כזאת פראיירית??"
מה אני יכולה לענות לה? שאני מרגישה שגיא הוא חלק ממני ולכן לא יכולתי לסרב לא? שאני מטומטמת שמאוהבת בידיד הכי מסוכן שלה?
"אני באמת לא יודעת, לא רציתי שהוא יסתבך".עניתי.
"אבל עכשיו את מסובכת ..לא רק עם המשטרה אלא גם עם המשפחה שלך, שהם הדבר היחיד שיש לך" אמרה נועה ומיד הוסיפה "חוץ ממני !" והביאה לי חיבוק חם.
אמרתי לה שגיא הסכים לדבר עם המשטרה .
"סוף סוף הדפוק הזה משהו טוב! " אמרה לי בעצבנות.
אני אוהבת אותה. אוהבת שהיא תמיד תעשה הכול בשביל לשמח אותי.
הלכנו לחדרה של ירדן חדר מספר 17. ראיתי שגיא כבר הלך ושמחתי שאני לא צריכה לראות אותו שוב אחרי השיחה המביכה ביננו.
נועה התיישבה ליד ירדן והחזיקה בידה, היא הביאה שוקלדים וחטיפים ושמחתי שהיא נמצאת לצידה ותומכת בה כי כנראה אני לא מספיק טובה בשביל ירדן.
אבא יצא מהחדר כשניכנסו והרגשתי עוד יותר רע.
………

שתיים בלילה אני שומעת צלצול .
אני מרימה את הפלאפון ורואה שזה גיא.
אני שמה על השתק וממשיכה לישון. כבר מלא זמן שלא ישנתי טוב.
אני לא מצליחה להרדם ולכן אני לוקחת את הפלאפון ורואה שהוא שלח הודעה.
"ניצני. סליחה שאני מפריע בשעה כזאת אבל שלחו לי לבוא לתחנת המשטרה ב 6 בבוקר אשמח שתבואי איתי. אוהב אותך , גיא. "
אני קוראת את ההודעה בפעם השלישית ומגלה שנתקעתי על המשפט האחרון.
מה קורה לי?
אמצע הלילה ואני חושבת על הבחור שסיכן את אחותי?.
אני שמה עליי את הכרית ומנסה להרדם לאחר ששמתי שעון מעורר על שעה 5.
……
6 בבוקר אני וגיא במכונית עם אבא שלו .
"בוקר טוב ניצן" האבא.
"בוקר" אני עונה כי אני לא מרגישה שהוא טוב.
הגענו לתחנת המשטרה ומצאתי את עצמי נכנסת ללא שום פחד.
שוטר קירח גבוה מתקרב אלינו "קובי" הוא אומר ומושיט יד לאבא.
אני מרגישה יד מחזיקה את ידי. גיא. הוא לחוץ. אני מהדקת את ידי בידו והוא מחזיר לי חיוך.
"אני מוכן" הוא אומר לי.
אני יושבת מול קובי השוטר והוא נועץ בי מבט.
חדר אפור מראה בצד שמאל וארבע קירות.
"אז תספרי לי מה האקדח עשה אצלכם בבית".
סיפרתי לו על החבר של גיא שירה על שוטרים אך לא פגע באף אחד.
אני משכנעת את עצמי שאני לא מלשנית ומספרת לשוטר רק את האמת.
בחדר השני נמצא גיא עם שוטר אחר .
יצאתי מהחדר לאחר שעה וחיכיתי לגיא.
לקח לו הרבה זמן לצאת…
"גיא " קראתי כשראיתי אותו יוצא עם השוטר.
הוא התקרב אליי והרגשתי שמשהו השתנה בו.
"מה? " הוא שואל לחוץ עוד יותר.
"מה קרה? " כולי מודאגת.
"הם הולכים להזמין את דור לחקירה, אני בטוח שנהיה במעצר".
אין לי מה לענות לו.
לאחר כמה דקות משחררין אותי וגיא נשאר בתחנה. מוזמן לעוד חקירה עם דור

אני בבית, אני לא הסתבכתי, אבא עצבני אבל הוא עוד יסלח לי, גיא בתחנה עם דור ואני מחכה בצפייה לשמוע מה הדין שלהם.
לילה.
שוב מנסה לישון מוצאת את עצמי סופרת כבשים כדי להירדם.