"גם אם תחפשי בכל החלומות לא תמצאי אחד כמוני" –פרק 5 (מקווה שיביא מזל)

*נקודת מבט אנאל- (חמישי בערב)
יצאתי מהמקלחת ושמתי חצאית שיפון קצרה בצבע גוף בהיר,גופייה לבנה,ג'קט גינס בהיר עם ניטים ונעליי עקב לבנות.
עברתי על המחליק,שמתי סומק,איילינר,מסקרה,אודם,בושם וירדתי לסלון.
"אמא מתי יוצאים?" צעקתי לה מלמטה. "עוד עשרים דקות בערך" היא ענתה.
הלכתי למטבח לשתות משהו למרות שהייתי רעבה,נראלי שאני יצליח לשרוד איזה שעה.
"תמזגי לי קולה" דנאל אמר לי בקול החמוד שלו.
"הופה הופה מי זה החתיך הזה?" הוא לבש גינס בהיר,סוודר כחול כהה עם אותיות באנגלית ונעליי נייק לבנות וקטנות.
"חח את ראית את הנעליים החדשות שלי?" הוא אמר בהתרגשות.
"ברורר שראיתי,קח" אמרתי והבאתי לו את הכוס שלי.
"אתה מתרגש?" "כן מאוד מאוד" הוא ענה.
"יאללה נצא" אמא אמרה.

*נקודת מבט נופר (פוצ'יס)
ישבתי בחדש ושמעתי 'אל תקחי' של עומר אדם באוזניות,ביומים האלה ממש התחברתי לשיר.\הוא מספר בדיוק את הסיפור שלי רק שבן שר אותו
'עוד לילה ומיטה קרה רועדת לילה שהזמן עצ-..' עוד שיחה ממנו ועוד סינון ממני.
הוא התקשר כבר מליון פעמים,שלח הוגעות בפייסבוק וגם בא אליי הביתה אבל בכל הפעמים סיננתי או שאמרתי פנינה שתגיד שאני ישנה או לא בבית.
לבצפר כבר לר הלכתי יומים,ההורים שלי ברור שלא יודעים כי הדבר היחיד שמעניין אותם זה כסף.
מהבוקר עד הלילה הם תקועים בעבודה.
"נופרי את רוצה לאכול משהו?" שמעתי את הקול של פנינה,העוזרת בית שלנו היא מטפלת בכל הבית.
והאמא השנייה שלי,מאז שאני זוכרת את עצמי פנינה הייתה מגדלת אותי,משהו שההורים שלי לא עשו.
"לא אני בסדר" עניתי .
"יפה שלי תפתחי לי את הדלת" קמתי פתחתי את הדלת וחזרתי לשכב.
"חייםשלי מה קרה לך?" היא שאלה והתיישבה ליד הראש שלי,לא משנה איזה חרטה אני יגיד היא תדע אם אני משקרת,היא מכירה אותי יותר מידי טוב.
"זה נאור..הוא בגד בי" ,כפרה שלי אני מצטערת" היא אמרה וחיבקה אותי.
"למה לא סיפרת לי? דיברת איתו?"
"חא אני לא הולכת לדבר איתו הבנאגם מחוק אצלי".
"נופר את צריכה לדבר איתו,להגיד לו מה את חושבת".
"ויאללה עכשיו קומי,תתקלחי ותאכלי משהו " היא טמרה לי עם חיוך.

*נקודת מבט אנאל-
אחרי שעה נסיעה הגענו לבית אם אפשר לקרוא לו ככה בכלל,זה ארמון זה מקום ענננק!
נכנסנו לדלת ןבחורה פתחה לנו את הדלת אני נותנת לה עשרים וחמש ככה.
ממה שאמא סיפרה לי יש לו רק שתי בנים, אז מי זאת?
"מה שלומך עדן?" אמא שאלה אותה. "מצויין תודה,כנסו".
"תכירי אלה הילדים שלי זאת הגדולה אנאל,וזה הקטן שלי דנאל."
"אני עדן אני מטפלת בכל הבית פה" היא אמרה ונתנה לנו חיבוק.
"אני לא יעקב אותכם כי מחכים לכם" היא לוותה אותנו לסלון משה ישר קם ואמר לנו שלום.
ראיתי בחור יורד במגרדות "אני דניאל" הוא הציג את עצמו והביא לי חיבוק,וואו הוא חתיך*~*
"אנאל" אמרתי.
"ומי זה הגבר הזה?" הוא התכוכף ושאל את דנאל.
"קוראים לי דנאל זה דומה לשם שלך" הוא צחק.
"דניאל אולי תקרא לאח שלך" משה אמר "בןןן" הוא צרח.
"אנני יורד כוסעממק" לאן הגעתי?!
.