"גם אם תחפשי בכל החלומות לא תמצאי אחד כמוני" – פרק 4

"אני אוהבת אותך" הבחורה שישבה עליי אמרה לי,רינה,אינה,אנה לא זוכר את השם רק יודע שהיא יודעת לפעול.
היא לקחה את היד שלי ועלתה למעלה לחדר,וואלה חבל שהפרצוף שלה לא דומה לתחת שלה.
נישקתי אותה והיא הורידה לי את החולצה,אני את שלה ומפה לא נראלי שצריך לפרט;)

*נקודת מבט אנאל
"נו דברי"
"אמא שלי לא באמת התקשרה,ראיתי משהו שלא רציתי לראות " אמרתי וישבתי על הספסל שהיה לידנו.
"מה ראיתי?" היא שאלה והתיישבה
"ראיתי..ראיתי את נאור יושב שם עם מישהי ומלטף אותה" אמרתי מגמגמת.
"מה?,הוא אמר לי שהוא באימון" היא שאלה עם דמעות בעיניים.
"פוצ'יס אני מצטערת"
"מי זאת הייתה?" היא שאלה בעצבים,"אני לא יודעת,לא מכירה אותה" היא מסוגלת להרוג אותה.
,הוא בגד בי,הבנזונה בגד בי" היא לחשה.
"אני כמו סתומה חשבתי שהוא אוהב אותי ועלאק אני מתרגשת מזה שיש לנו חודשיים"
"יפה שלי דיי,הוא סתם זין שלא שווה את הדמעות שלך" אמרתי וחיבקתי אותה שראיתי שהבכי יתחזק.
"יאללה קומי,נלך אליי ונשעשע אותך קצת"צחקתי וקמתי מהספסל.

"איזה אני עפה הבייתה לישון עכשיו"
"שום הביתה את באה לישון אצלי".
"חח רק אם דנאל בא" היא אמרה וגיחחה.

"אנאלי בואי,אני צריכה לדבר איתך" אמא שלי קראה לי שבאתי לעלות לחדר עם נופר.
"אני מחכה לך למעלה" פוצ'יס אמרה לי.
"יפה שלי את זוכרת את משה נכון?"
"אממ כן ברור למה?" משה זה חבר של אמא שלי.
"כי אני רוצה שבחמישי נלך להכיר את הילדים שלו ורציתי להודיע לך כבר עכשיו" מה לפגוש את הילדים שלו?
"אבל אמא אני לא יכולה אני יוצאת עם שני".
"אז תצאי איתה ביום אחר" "אבל א..-" התחלתי להגיד.
"בלי שום אבל את באה וזהו!" אז עוד יומים הולכים להכיר אותם;(