"גם אם תחפשי בכל החלומות לא תמצאי אחד כמוני" -פרק 3

*נקודת מבט מאור
חזרתי הביתה ב11 לא היה לי כוח לכל היום הזה.
נכנסתי לחצי שעה מקלחת הייתי קצת בפייסבוק והלכתי לישון.
"מאור" התעוררתי מהתקתוק בדלת של החדר שלי,כוסעממק כל העולם החליט היום שבא לו להעיר אותי.
"רגע איננעל ראבק" קמתי ופתחתי את הדלת.
"אגם אני מבין שהיום את רוצה מכות אה?" אמרתי לאגם שקפצה על המיטה שלי כמו ילדה קטנה.
"אממ לא,אמא אמרה לי להגיד לך שאושר בא היום"
"זהו אמרת עכשיו עופי" אמרתי לה והתיישבתי על הכיסא של המחשב.
נכנסתי לפייסבוק 19 הצעות חברות ואללה כל אחת יותר פצועה מהשנייה,דפדפתי בקיר לראות מה חדש.
"וואו איזה חתיך הוא!" שמעתי את אגם אומרת מאחורי ומסתכלת על המסך.
"מה אמרת?!" זה מה שחסר לי עכשיו שאחותי הקטנה תגיד שדניאל אסרף חתיך.
"אני מה אמרתי? לא אמרתי כלום" היא אמרה בלחץ.
'הלוואי שבסוף היא תבין שהסוף, לא טוב כל כך לשנינו שתיקות ארוכות באו-..' שמעתי את הצלצול.
"אה?" עניתי
"מה יזין אתה בא לשבת היום?" דניאל שאל,וואלה החרא יתברך בחיים ארוכים.
"שאני לא יצא היום? אחי פגעת" אין מסיבה שאני לא נמצא בא.
"חח יאללה יהומו נראה אותך".

*נקודת מבט אנאל
מה הוא עושה פה?!
ראיתי את נאור יושב שם עם איזה אחת ומלטף לה את הרגל,איך הבנזונה לא מתבייש להגיד לנופר שהוא אוהב אותה ושנניה אחרי זה לשבת עם איזה שרמוטה?!
לקחתי את השקיות וקמתי מהר,אסור לפוצ'יס לראות את זה.
אני לא רוצה לדעת איך היא תגיב שהיא תשמע על זה.
הגעתי לחנות ופוצ'יס בדיוק יצאה משם.
"מה את עושה פה,לא המשכת כבר?" היא שאלה אותי.
"אממ כן אבל חזרתי כי אמא שלי הייתה חייבת לצאת אז אני צריכה לחזור לשמור על דנאל" הוצאתי את הדבר הראשון שהיה לי בראש.
"לא נורא,נאכל כבר בבית,העיקר שקנינו את מה שאנחנו צריכות" היא אמרה.
אני עדיין לא מאמינה שאנחנו עוד מעט חודשיים" כן גם אני לא מאמינה איך הם חודשיים.
"הוא נסיך,באמת שבחיים לא אהבתי ככה מישהו,מעניין מה הוא יעשה לי לחודשיים" מישהו מוכן להסביר לי איך אני מספרת לה עכשיו.
זה יהרוג אותה ואני לא רוצה להיות זאת שתהרוס לה את האושר אבל אני יודעת שזה יעשה לה יותר טוב מאשר לחיות ככה שהזין הזה בוגד בה ולה אין מושג בכלל.
"נופר אני צריכה לספר לך משהו"