ואם היית עכשיו הכל היה שלם פרק 5 ~שיניתי את השם לא להיבהל~

ראיתי אותו שם כמה מפגר הוא יכול להיות
הוא נתקע במכונית אחרת שנהגה בה אישה בשנות ה30 לחייה היא גם נפגעה אבל הוא?
איבד את ההכרה ישר התקשרתי לאמבולנס והדבר הראשון שעלה לי לראש זה אליאן!
למרות שהיא באמצע שיעור זה הרבה יותר חשוב!

נ.מ אליאן
קיבלתי הודעה מאת: 'חבוד מיי לאב'
'חיים שי זה דחוף רצח!'
'מה קרה?!'
'זה אושרי הוא עשה תאונה בואי דחוף אנחנו בכביש ליד הבית שלי'
מה? עלו לי דמעות לקחתי את התיק שלי ויצאתי בריצה מהכיתה ובדיוק ראיתי את עדן
"אתה..עכשיו…בוא…אושרי…נו!!!" צעקתי בלחץ "מה? מה קרה? איפה?" "סע כבר לבית של לורן!!" לא שאל שאלות ונסענו. הגענו בדיוק עם האמבולנס "מי עולה ?" שאל הפרמדיק "אני , אני!" צעקתי, לורן אפילו לא התווכחה איתי שתינו בכינו כמו היסטריות היא חיבקה את עדן ועלתה לאופנוע שלו ואני נסעתי עם אושרי באמבולנס הגענו לשם ולקחו אותו למיון.
חיכיתי בחוץ ללורן ועדן והם בדיוק הגיעו כבר הייתי אדומה מבכי והאחות בדיוק הגיעה אלינו
"מי אתם בשבילו?" היא שאלה "אני הבת דודה והם חברים" לורן אמרה "אל תהיו היסטריות הכל בסדר זה לא חמור , הוא יתאושש. יהיה פה יום , יומיים ויחזור הבייתה בשנייה" אני ולורן נרגענו וחייכנו

נ.מ עומרי
דניאל הזאת לא יוצאת לי מהראש כל היום אני מסתכל עלייה זה כבר נהיה מפחיד בחיים זה לא קרה לי אפילו עם קטיה!
וואי קטיה..אני חייב לדבר איתה טוב לי איתה אבל עדיין יש את המשפט שאומר "אם הייתה לי אפשרות לבחור בין אהובתי לבין זאת שהתאהבתי בה הייתי בוחר בשנייה כי אם הייתי אוהב מספיק את הראשונה לא הייתי מתאהב בשנייה."
לא הורדתי ממנה את העיניים לשנייה אפילו ראיתי אותה רצה לשירותים עם מחליק חחחחחח הרגה אותי משוגעת זאתי. פתאום קיבלתי הודעה שניתקה אותי מהמחשבות
מאת: 'עדן איטח'
'אחי אתה בא לבית חולים?'
'מה יש לי לחפש בבית חולים'
'מה לא שמעת שאושרי עשה תאונה?'
'לא , טוב אני בדרך'
רצתי מהכיתה של דניאל להוציא אותה מהשיעור
"ענת אני חייב דחוף את דניאל" אמרתי למורה שלה וכולם הסתכלו עליי
"מה כל כך חשוב אדון פרץ שאתה מפריע לשיעור שלי"
"נו אני צריך אותה מה את לא מבינה?!" צעקתי עלייה
"לך למנהלת" היא אמרה ודחפה אותי החוצה
"דניאל אושרי בבית חולים!!" אמרתי תוך כדי התאבקות בדחיפות של המורה
"מה?!" היא הרימה את הראש מהשולחן ורצה אליי עם התיק שלה
"את לא יוצאת לשם מקום" ענת אמרה
"חתיכת פוסטמה את לא מבינה שיש ילד בבית חולים?!"
"את תישאי בתוצאות"
"כן כן שמענו עלייך" אליאן אמרה ורצנו לאוטו.
הגענו לבית חולים וראינו את אליאן לורן ועדן יושבים ליד החדר שלו
ואז יצאה האחות ואמרה שאפשר להיכנס לראות אותו אבל הוא מורדם

נ.מ אליאן
"לכי" לורן אמרה לי ושמה את ידה על כתפי "תודה אהובה שלי" אמרתי לה , נתתי לה נשיקה בלחי ונכנסתי אליו.
ראיתי אותו שוכב שם
"אוף חיים שלי שוכב כאן מחוסר הכרה , אני לא מאמינה שאתה כה טמבל. מה היה חשוב לך כל כך לקפוץ לכביש דביל" אמרתי בכעס ועצב. לאחר מכן נרגעתי
"אני אוהבת אותך" לחשתי ושמתי את ידי בידו

נ.מ אושרי
אני ער אבל קשה לי לפתוח עיניים ולדבר.
שמעתי מישהו נכנס ומדבר אליי "אני אוהבת אותך" היא לחשה ושמה את ידי בידה
זאת היא…איך הקול שלה מרגיע אותי כל פעם מחדש
פתחתי עיניים התקרבתי אלייה ונישקתי אותה