אולי.. אולי היא עוד תתקשר

אני התקשרתי אליה אחרי חמש שנים, חמש שנים שלא דיברנו, לא התכתבנו ולא התראינו.
זה היה הזוי,
מתי שהקשתי את המספר שלה שנחרט לי בזכרון עוד מאז, הייתי בטוח שהיא החליפה מספר, כי הרי עברה תקופה ארוכה מאז..
הייתה לי ההפתעה לשמוע שהמספר עדיין קיים, אבל עדיין היה בי החשש שהוא שייך למישהו אחר.
מתי שהיא הרימה את הטלפון הרגשתי צמרמורות שרצות לי בכל הגוף, הדופק שלי עלה כאילו רצתי קילומטרים, לא יכולתי לנשום הרגשתי שנחנק.
״הלוו..״ היא אמרה, איבדתי כל יכולת לדבר, השפתיים שלי פשוט קפאו להן.
בקרע שמעתי ילדים צועקים וצוחקים..
לא ידעתי מה להגיד וגם פיזית לא יכולתי לדבר,
הייתי שמח בשבילה, אך באותה הפעימה הלב שלי נקרע.
אז.. לפני חמש שנים,
היא אמרה ״ אני אוהב אותך לנצח״
באותו הזמן צחקתי, ואמרתי לה ״ את עוד תמצאי את האושר שלך, שיעשה לך טוב ויאהב אותך ויתן לך את מה שמגיע לך״,
אפילו שבתוך תוכי ידעתי שהיא לא משקרת לי והיא מתכוונת למה שהיא אומרת.
אבל עדיין זה לא עצר אותי מלעזוב.
אחרי שהיא שוב אמרה ״הלוו..״
ניתקתי את השיחה, אחזתי חזק חזק בטלפון,
העיינים שלי היו מלאות דמעות והלב שלי דפק כל כל חזק,
פתאום הטלפון שלי זמזם..
קיבלתי הודעה.. ההודעה הייתה ממנה.
״ היי! אני חיכיתי שתתקשר, מאוד קיוויתי לשמוע את קולך,
אבל ברחת .. ברחת כמו אז לפני חמש שנים,
עכשיו בלב שלם, אני יכולה להחליף את המספר הזה,
אני יודעת, יודעת למה התקשרת
רצית לשאול אותי ״אם אני עדיין אוהבת אותך,
אז התשובה היא כן, אני לא שיקרתי לך אז לפני חמש שנים..״.

אני ניסיתי לחייג למספר הזה שוב ושוב .. אך הטלפון היה סגור,
התקשרתי אליה במשך כמה ימים רצופים, והמספר כבר לא היה קיים, וכאילו נעלמו עקבותיה.

ועכשיו אני בן 39 לבד, אין לי אישה ובטח שלא ילדים,
אבל יש לי את אותו מספר שלפני חמש שנים,
אולי.. אולי היא עוד תתקשר.