אויבים בדם-פרק 25

סורין,ההמום ממכת המוות שהונחתה על אהובתו,נארה החל לגבש לעצמו תוכנית קרב.
הוא עומד לנקום באלה שרצחו אותה.
ככל שהתקרב הרגע כך סערה בו נפשו.
בערב,הוא מצא עצמו יושב באחד הבארים באיזור ושתה ויסקי משובח.
מבלי,להבחין בכך שמישהו עוקב אחריו.
לאחר מיכן,הזאב הבודד הזה ישב על החוף מביט בים.
משליך אבנים אל תוך המיים.
הוא מתאבל.
בוהה באוויר,כשמבלי שחש בכך,זלגו דמעות מעיניו.
מאוחר יותר הוא ניגש למחסן שלו שם היה תלוי שק איגרוף. הוא החל להכות בו מלא זעם.
הזעם זרם בדמו כמו רעל מסוכן.
כשהוא חושב על אותו רגע שאיבד את נארה.
״אני הולך להכות בהם כל כך חזק. כל עוד נשימה באפי..״הוא קרא בעצבים.
כשהוא מתעצבן הוא הופך אפילו חזק יותר.
סיירון הופיע ,מביט בו מוציא זעמו על כל דבר אפשרי.
כשבין היתר הוא גם יוצא למסע חיפוש עצמי.
״אתה חייב קודם כל לסיים להתאבל.הנפש שלך חייבת להיות נקיה.״הוא הסביר לו.
״אני לא מסוגל!״קרא סורין.
״אני יודע שזה קשה.אבל,אסור לך להתעלם מיזה..״אמר סיירון..״מבחינתך זו התאבדות..״
״לא אכפת לי.אני מתאבד על זה!״קרא סורין.
״אתה באבל.אתה לא חושב בהגיון כרגע.דעתך משובשת.״אמר סיירון מנסה להרגיע אותו מעט.
״נארה מתה בגללי.בגלל שאני התערבתי.״אמר סורין.
״אהבת אותה..״אמר סיירון,״אני יודע את זה.אבל,אתה חייב לדעת מתי להרפות.אתה חזק סורין.״
״..אהבתי?..אני עדיין אוהב אותה וזה כואב!״קרא סורין.