אויבים בדם-פרק 23-heartbeat

נארה הביטה בסורן שאחז בידה חזק,מביט בה במבט שובה כשהיא מביטה בו במבט ששווה למות למענו.
שולח כף ידו לשיערה,מלטף אותה.
"היי,תביטי בי.."הוא אמר,"אני פה.ואני לא הולך לשום מקום."
"פעם שעבר שהיינו קרובים כל כך,אני איבדתי אותך."היא אמרה כשדמעות זולגות מעייניה.
המראה הזה פצע אותו והכאיב לו כמו סכין בתוך הלב.
"שמעת מה אמרתי?..אני לא עוזב.."הוא אמר,נושך את שפתיו.
כשהלמות ליבו מכות חזק כל כך בחזהו.
הוא מאוהב בה עד עמקיי נשמתו.
"נברר מה הסימן על הכתף שלך.."היא עברה מייד לנושא אחר.
"נארה.."הוא אחז בידה,"אנחנו נהייה בסדר.."
כשהיא פורצת בבכי,פורצת לזרועותיו כשהוא פורס את זרועותיו ומחבק אותה חזק חזק אל ליבו.
חיבוק אוהב וחם כל כך.
כשמאוחר יותר היא הביטה בו.
סורן הביט בה,מוסיף ללטף אותה כשהיא שולחת ידה לפניו.
הוא נישק את היד שלה.
"תעשי איתי אהבה.."הוא ביקש ממנה.
"סורן.."היא ענתה לו.
"בבקשה..?"הוא ביקש מביט ישר אל תוך עיניה במבט חודר,שחדר אל תוך ליבה.
כשמספר רגעים לאחר מיכן,היא חשה בשפתיו נוגעות בשפתיה,ברכות.
מכניע אותה,אט אט בזרועותיו.
הם החלו מתנשקים..
סורן השכיב את נארה על השטיח הנעים בסלון.
מביט בה בעיניים רעבות.
כשלאחר מכן שכבו זה לצד זו,בסלון.
נארה נרדמה.
סורן השכיב אותה במיטב שלו וכיסה אותה בסדין הסאטן הנעים.
מלטף אותה.
"לילה טוב,אהובתי.."הוא אמר לה,מתיישב בסלון.
נאנח לעצמו.