אויבים בדם-פרק 21
סורן שכב על מיטת הניתוחים.
העור שלו הפך ורדרד.הדם החל לזרום בתוך העורקים.
כלי הדם התמלאו בדם.הלב החל לפעום בקצב סדיר,הולך ומתחזק.
נארה הביטה בליבו הפועם,מעלה חיוך על פניה.
מתרגשת מכך שהיא רואה את ליבו פועם.
הוא חיי.כעת עלייהם לסיים את ניתוח ולסגור את הפצע בחזה.
באורך פלא,לא נשארה אפילו צלקת.
טוב,הם מלאכים.
לאחר שסיימו עם הניתוח הם העבירו את סורן למיטה ונתנו לו עירוי דם.
הוא הריי איבד דם.
נארה ישבה לצידו.מחכה שיתעורר.
מביטה בחזה שלו,עולה ויורד.
הוא נושם.חזר לו הצבע.הגוף מקבל חמצן.
"אני כל כך שמחה שאתה חי,"היא ליטפה את ראשו.
נארה ישבה לידו כך במשך שעות.אוחזת בכף ידו.
כשאט אט,בשעות הערב הוא החל לפקוח את עיניו.
הוא הבחין בה.מביט בה במשך מספר דקות ולא אמר מילה.
"נארה.."הוא אמר את שמה בקול חלוש לפתע.
כשהיא מביטה בו מחייכת,נושקת לראשו באהבה.
"הכל בסדר.."היא ליטפה את ראשו,כשהוא מביט בה.אוחז חזק בידה.
הלב החזק שלו הלם בקצב מהיר.
הוא הביט בה בעיניים בורקות.שותק.מתאושש מהמוות.
שולח אצבעו לשפתיה,שהוא נושך את שלו..
"..אני אוהב אותך.."הוא אמר בקול עדין ונוגע ללב.
נארה הביטה בו מחוייכת.
כשהיא יודעת שם חייבים כבר לתכנן את המהלך הבא.
למרות שכרגע,על סורן לנוח ולהתאושש.הוא עדיין מעט חלש.
תגובות (0)