אוויר לנשימה- פרק 2
פרק 2:
"ואו" זאת הייתה התגובה הראשונה של לורן אחרי שסיפרתי לה על מה שקרה עם דולב בפלאפון "טוב, תמיד ידענו שהוא דלוק עלייך" אמרה "אוי שתקי טיפשה, זה לא נכון" אמרתי והיא גיחכה "תעשי לי טובה" אמרה "טוב תמשיכי לחיות עם הפנטזיות שלך אם את רוצה" עניתי ושתקנו "את לא מפספסת את הטיסה הזאת" אמרה לי לורן לפתע עוד לפני שאמרתי לה מה אני מרגישה. איך היא קוראת אותי? "אני לא יודעת, הוא גרם לי קצת להתחרט" אמרתי "לא! הילד הזה לא הולך להרוס לך את זה, זאת פאקינג לונדון!!" אמרה נחושה והעלתה חיוך על פניי "אוקיי הבנתי" אמרתי עוצרת את שטף דבריה "את טסה" קבעה.
~בוקר~
"אמא ראית את האוזניות שלי?" שאלתי אותה כשהיא הייתה בחדרה עוברת על דפים "השארת אותם אתמול על השיש במטבח" אמרה וירדתי במדרגות לוקחת אותם. הכול כמעט מוכן לטיסה שלי בעוד ארבעה ימים ואני בהתרגשות שיא!! היום הילדים מהכיתה וכמה מהשחייה מארגנים לי מסיבת פרידה בבית של לורן, והאמת שאני נורא יתגעגע לכולם בחצי שנה הזאת, בלי השיחות והשטויות עם לורן, בלי הבריכה, בלי אמא ואבא…היה קשה מקווה שהכול יעבור מהר למרות שנורא חיכיתי לטיסה הזאת.
יובל אח של לורן היה בעמדת הדיי ג'יי מנגן שירי טראנס בזמן שאני רקדתי עם לורן וכולם. עכשיו אני בבית של לורן במסיבת פרידה ממני שהתקיימה בחצר. לורן סימנה ליובל לעצור את המוזיקה "אוקיי כולם להקשיב!" אמרה והתקדמה לשולחן עגול וגדול שהיה שם וכולם אחריה "אני רוצה להגיד משהו" אמרה "לכבוד ברוש שלנו שעוזבת אותנו ללונדון" הוסיפה וגיא ידיד שלי מהכיתה שם את ידו סביב כתפיי וכולם הסתכלו עליי "אני רוצה לאחל לך שתהיה לך חוויה מדהימה ומטורפת, שתיהני שם כל שנייה שלך" אמרה ודולב קטע אותה "ושתביאי הרבה מתנות" אמר וכמה צחקו וגם אני "שתוק" אמרה לו לורן "בקיצור אני לא יודעת איך אני יחזיק פה מעמד בלעדייך ובלי השיחות שלנו" הוסיפה וחייכתי אליה "וכמו שדולב אמר תביא מתנות כן" אמרה וכולם צחקו "ובהצלחה בתחרות!!" אמרה שני ילדה מהמועדון שחייה וכולם צעקו "ואוו!" ומחאו כפיים "תודה" אמרתי להם והסתכלתי על כולם, התרגשתי נורא שראיתי שכול הילדים מהכיתה ומהמועדון שחייה באו להיפרד ממני, הם כמו המשפחה שלי כולם ואת אף אחד מהם אני לא הולכת לראות חצי שנה, גל של עצב וגעגוע שטף אותי. "אני גם רוצה להגיד משהו" אמרתי וכולם השתתקו "אני רוצה להגיד שאני…שאני יתגעגע נורא, אל כולכם באמת, אתם כמו המשפחה שלי" אמרתי מחייכת אליהם והם אליי "ולמרות שאני נורא מתרגשת מהטיסה הזאת ללונדון, מהבית ספר החדש וכמובן מהתחרות, גם לי אין מושג מה אני הולכת לעשות שם בלעדיכם" אמרתי "אתם תהיו חסרים לי מאוד אני יתגעגע לכולכם" סיימתי את דבריי וכולם באו וחיבקו אותי "תראי לבריטים האלה מה זה!" אמר לי עומר ידיד מהשחייה חייכתי אליו והוא חיבק אותי "את מנצחת בטוח" אמרה לי דנה ילדה מהכיתה "מקווה" עניתי וחיבקתי אותה.
ישבתי בנדנדה בחוץ עם לורן שותות ברד בזמן שכולם המשיכו לרקוד מסתכלות על הנוף שהשקיף לכינרת "אני יתגעגע לכל זה" אמרתי ולורן הסתכלה עליי "עוד שנייה ואני טסה ללונדון העמוסה ורועשת בזמן שאתם פה בשקט הזה" הוספתי ולורן הסיטה את מבטה "אנחנו פה בשקט הזה שאת עוד שנייה את טסה לפאקינג לונדון המושלמת ומכירה בריטים חתיכים" ענתה לי באותה צורה וגרמה לי לצחוק, חשבתי על זה והיא צדקה אני טסה ללונדון! על מה אני יכולה לקטר?
יצאתי מהבית של לורן אחרי שהמסיבה נגמרה והתחיל להחשיך, התחלתי ללכת במדרכה והרצתי לעצמי בראש את מה שאני צריכה לשים במזוודה. הגעתי למעבר חצייה וחיכיתי שיתחלף לירוק כשהתחלף התחלתי לחצות ומשם אני לא זוכרת כבר שום דבר רק אורות של מכונית מתקרבות אליי.
תגובות (0)