אוויר לנשימה- פרק 16

פרק 16:
~בוקר~
פקחתי את עייני שהסתנוורו מהשמש "אוף" מילמלתי ובדקתי מה השעה, רק שש? ניסיתי להירדם שוב אבל עם היכרות עם עצמי ידעתי שזה לא יקרה, קמתי התקלחתי וצחצחתי את שיניי שמה על עצמי גינס שחור חולצה לבנה וז'קט שחור גם. "רגע" אמרתי שנשמעה דפיקה בדלת "היי" אמרתי שראיתי את שון "היי" אמר "חשבתי שרק אני קמתי עכשיו" הוסיף וחייכתי אליו "כבר לא" אמרתי מחייכת "רוצה לצאת לבחוץ?" שאל "עכשיו? כלום לא היה פתוח" אמרתי "בואי זה לא ישראל כאן, כולם פתוחים 24 שעות" אמר חייכתי אליו ויצאנו.

"נבחרת כדורסל, מעניין" אמרתי לשון שישבנו שותים ברד "כן, אבל קשה כאן יותר, מעבידים אותנו כמו חמורים" אמר "אני יבוא לעודד אותך" אמרתי והוא חייך "אני יבוא לעודד אותך בתחרות גם" אמר ולפתע נזכרתי בתחרות, מהרגע שנחתנו אפילו לא טרחתי לבדוק איפה זה…טוב זה בגלל התומר הזה כול הימים הייתי עסוקה בו…אבל עכשיו זהו, זה נגמר, אני הולכת להתעסק עכשיו בתחרות ובלימודים, נגמר עידן תומר, אבל הייתי חייבת לשאול את שון "שון…אתה הלכת לבקש סליחה מתומר?" שאלתי אותו וחיוכו ירד "כן, אבל הבחור כמו אבן, לא סלח לי" אמר והנהנתי "הוא כבר לא הבעיה שלנו" אמרתי.
נקודת המבט של תומר:
"אני הולך לאלינור" אמר לי עדן ששמתי את הגיטרה בתיק "בוא איתי, אליסון הולכת לתקוף אותי בשאלות" הוסיף "לא יודע אחי אני מאחר" אמרתי אבל הסיבה האמיתית הייתה שלא רציתי לראות את בר. "נו ברצינות, זה שני שניות" אמר "טוב אני יבוא" אמרתי ויצאנו. "אתה לא אמרת לי איך היה" אמרתי לו "קרה משהו מיוחד?" שאלתי מחייך "לא סוטה, תירגע" אמר לי ודפק בדלת חדרן "ואו…מי באו לבקר אותנו" אמרה אליסון ונכנסנו, בר לא הייתה בשום מקום…הרגשתי הקלה, אבל רציתי לדעת איפה היא. "יוצאים?" שאלה אלינור ועדן נישק את שפתיה "בואו" אמרתי ולפתע נפתחה הדלת ממנה נכנסו בר ושון צוחקים כשהוא מכסה את עיניה עם הכובע גרב שלו "נו די" אמרה ושמה את הכובע עליו והסתובבה מגלה אותנו, דמי רתח הסתכלתי עליה במבט מזלזל והיא עליי בהפתעה "בואו ניראה לי שהם רוצים את החדר" אמרתי מעוצבן וכשיצאתי דחפתי את שון קצת מהכתף, "מה יש לך?" שאל אותי עדן "כלום" עניתי מעוצבן פונה לחדר מדרגות במקום למעלית, לא רציתי לראות אף אחד, מה היא גורמת לי להרגיש? למה אני ככה? למה אני נטרף מלראות אותם ביחד? שאלות כאלו התרוצצו במוחי ואין לי תשובה.

"תומר" לפתע שמעתי מישהו קורא לי מאחור זה היה כריס, הייתי אחרי שיעור שהעברתי במוזיקה "מה קורה?" שאלתי "בסדר, אמרו לי להביא לך את המשכורת" אמר והעביר לי מעטפה והכנסתי אותה לתיק "אחי, אתה יודע איפה החדר של…אליסון?" שאל "בקומה שלי בסוף המסדרון" אמרתי "למה?" שאלתי בחיוך "סתם" ענה והלך "היי אשלי" אמר כריס לאשלי שנכנסה "היי" אמרה והוא יצא. "אתה יודע" אמרה והתקדמה אליי "נראה לי שהינו איפשהו" הוסיפה וחייכתי אליה מחזיק במותניה ושפתיה התרסקו על שלי בשנייה, שפתיה נפשקו וכך גם שלי בלענו אחד את השני כשלשוננו חוקרות, הוצאתי בנשיקה הזאת את כל הכעס והתיסכול שהרגשתי כלפי בר את כול האכזבה, ואחרי שהינו ככה כמה דקות "בר.." אמרתי מנסה לעצור את הנשיקה כי מיהרתי "בר?" שאלה אשלי מתנתקת ממני… ולפתע קלטתי אמרתי בר, פאק… "בר? מי אמר בר?" שאלתי "אתה" ענתה "אני..אה…לא שמעתי" עניתי מגמגם "אבל בכול מקרה התכוונתי אלייך" אמרתי לה בחיוך פלרטטני והתנשקנו שוב כשבטני משתוללת.