אוויר לנשימה- פרק 11

פרק 11:
הסתכלתי במראה שמה עוד קצת מסקרה ואודם ורוד ,לבשתי שמלה בצבע ורוד כהה עם נעליי עקב שחורות ואת שיערי פיזרתי בלי משהו מיוחד השפרצתי עוד קצת בושם והייתי מוכנה.

"כל כך קר" אמרה אלינור רועדת כשהינו בדרך "עוד מעט מגיעים" אמרה אליסון שלפתע הגיעו ממולנו בחור אחד שהחזיק בידו בקבוק אלכוהול "כריס" אמרה אליסון "אליסון" אמר גם והמשכנו ללכת "מי זה היה?" שאלתי "כריסטופר, ועזבו לא בא לי לדבר עליו" אמרה ונכנסנו למועדון, כולם היו שיכורים ונמרחו אחד על השני רוקדים ברחבה, וכול העיניים בשנייה היו נשואות אלינו "בואו" אמרה אליסון וישבנו בבר "שש קטילה אבטיח" אמרה אליסון לברמן והוא חייך אליה הסתכלתי על כולם רוקדים ומשתכרים, קצת חששתי, אני לא רגילה לכול הדברים האלה, לפתע מהקצה של הרחבה ראיתי את תומר נשען על הקיר שבידו בקבוק בירה שחולצתו הלבנה קצת פתוחה ועיניו סורקות את גופי ובאותה נשימה גורמות לי לצמרמורת וחום, "בבקשה" אמר הברמן והגיש לנו את הכוסות "קחי" אמרה לי אליסון ובשנייה אחת אני אלינור ואליסון שתינו את הנוזל החריף לגרון. "היי" לפתע שמעתי קול מאחורי והסתובבתי "היי" אמרתי וממולי הופיע אחד שנראה מסטול ועיניו הירוקות סרקו את גופי הוא התיישב לידי "הלכנו לרקוד" אמרה אלינור והיא ואליסון הלכו "היי!" קרא אותו אחד לברמן "בשבילי ובשביל היפיפייה שתי ודקה!" צעק קורץ לי וקצת פחדתי ממנו, הוא הלחיץ אותי. "לא, בשבילי ובשביל היפיפייה שתי ודקה" לפתע שמעתי קול מאחורי, זה היה תומר ישר חייכתי והוא התיישב לידי "בן אדם מה אתה עושה? לך!" אמר אותו ילד ונעמד מול תומר "תעזוב אותה, אתה שיכור גמור" אמר לו תומר והוא התחיל לצחוק כמו מטורף "אתה ממש לא תגיד לי מה לעשות" אמר והסתכל עליי "אני כן, אתה לא תתקרב אליה עד שלא תירגע" אמר לו תומר והתחלתי קצת לפחד למרות שידעתי שתומר כאן "מה הולך פה?" אליסון שאלה והיא ואלינור התקרבו "הבן זונה הזה כאן לא נותן לי להתחיל עם החמודה" ענה אותו ילד לאליסון "תעוף מפה" הוסיף הילד "תזיז אותי" ענה לו תומר ונשען על הדלפק רגוע "תומר אל…" אמרתי אבל לפתע העיף אותו ילד לתומר אגרוף חזק לפנים ופי נפער והמוזיקה נפסקה, תומר ישר קפץ מהכיסא והם התחילו ללכת מכות על הרצפה, "אל תקרא לי בחיים ככה!" צעק עליו תומר מטיח בו אגרוף "למה אין לך אמא?" שאל אותו ילד צוחק ותומר העיף לו עוד אגרוף. "היי!, היי!" לפתע המאבטח צעק מפריד בין שניהם "תצא החוצה" צעק לילד והוא הלך מדמם, מיד הסתכלתי על תומר הוא נראה זוועה אפו דימם והיה לו פנס בעין התקדמתי אליו במהירות עם אליסון אלינור ועדן.
נקודת המבט של תומר:
"אני הולך להביא עוד קרח" אמר לי עדן ויצא מהדלת, הינו כבר בבית ספר חזרנו אחרי שהלכתי מכות עם האידיוט הזה, לא יכולתי לראות אותו איתה, וגם כי התעצבנתי על מה שהוא אמר לי, אף אחד כאן לא יודע על ההורים שלי. וגם כי הוא היה שתוי לגמרי אין מצב שהייתי נותן לו להתקרב אליה. נשכבתי על המיטה מחזיק בשקית קרח שעל עיניי שומע את הדלת נפתחת "הבאת את הקרח?" שאלתי שעיניי עצומות "זאת בר" לפתע שמעתי ופקחתי את עיניי מתרומם מיד, היא הייתה לבושה בגופייה אפורה וטייץ שחור ואת שיערה אספה לקוקו ארוך ופנייה היו בלי איפור, לא יאמין עד כמה שהיא יפה. "היי" אמרתי "היי" ענתה והתיישבה במיטה שמולי "אני…רציתי להגיד לך תודה" אמרה וחייכתי חיוך קטן "באמת, אתה לא הייתה צריך לריב איתו מכות" אמרה וקמתי מתיישב לידה "זה בסדר" אמרתי "הוא היה שיכור גמור, פחדתי שיעשה לך משהו" הוספתי והיא חייכה ושתקנו, הסתכלתי עליה כל כך יפה, על השפתיים הוורודות שלה וכבר לא יכולתי, התקרבתי אליה ועיניה הנוצצות הסתכלו על שפתיי ואחר כך עליי והיא התקרבה גם שעיניה נעצמות "הבאתי!" לפתע עדן נכנס ומיד היא קמה, "היי עדן" אמרה והוא חייך אליה "טוב, תומר תודה. שוב" אמרה חייכתי אליה והיא יצאה. "למה אתה תמיד מגיע ברגעים האלה!?" צעקתי על עדן שנראה מבוהל ולא הבין מה אני רוצה ממנו, ונשכבתי על המיטה נאנח.