אוהב בצורה אחרת – חלק ג' ואחרון

מורין טייל. הוא טייל כפי שטייל תמיד, הולך ברחוב, ידיו בכיסיו ועיניו מביטות במדרכה, שלא יקרה חס וחלילה שהוא יפול וינקע את המיקרוארגניזים, כמו שאמו נהגה לנסח.
הוא הביט במדרכה, וככה הוא פיספס את קלווי, הוא ראה רק את הנעלים השחורות והרגילות של אנשי העסקים של העיר.
מורין היה בן 24. קלווי גם היה בן 24.
קלווי ומורין זכרו את היום שבו מורין הראה לקלווי שהוא אוהב אותו,
שניהם זכרו את היום שבו קלווי הראה שגם הוא אוהב את מורין, אבל הוא לא יכול.
מורין זכר את הפעם שבה קלווי לחש לו בשקט, כמו פעם.
"מה קורה איתי, מוריה?" מוסיף מילה אחת ששינתה את הכול.
ששינתה את חייהם, ששינתה את היחס של מורין לקלווי.
ששינתה את שמו ממורין פובי למורין אוהב קלווי. שגרמה למורין להיות רק מורין, בלי פובי, בלי פחד.
אבל היא לא חזרה מאז, והוא עדיין מטייל יום יום על המדרכות ועדיין מרגיש כמו מורין פובי שאוהב את קלווי, למרות שלקלווי יש בת תינוקת.
ומורין כבר מבוגר ויש לקלווי עוד בת תינוקת,
ועכשיו למורין יש אישה שאוהבת אותו, ולא קוראים לה קלווי, כי קלווי הוא בן.
עכשיו הוא כבר לא אוהבת אחרת, הוא אוהב כמו מורין פובי.