אוהבת אותך, וגם אותך – פרק 5

"הקלטת?! אתה גדול…" אמרתי לו מחייכת.

ג'סטין קרץ ונכנסנו אל אולפן ההקלטות.
"עליי לדעת אם כדאי לי להלחם,
עבור אהבה, או לוותר.
זה נהיה יותר קשה להסיר,
את הכאב בליבי…
אווווההוווו…" ג'סטין שר את הבית האחרון בשיר, לרגע נסחפתי והתנהגתי כמו 'בליברית מוסמכת' והתחלתי למחוא כפיים בפראות בעודי קוראת: "כל הכבוד ג'סטין! ג'סטין תמשיך! אני קונה 100,000 סינגלים!!!" קראתי שמחה, ג'סטין חייך חיוך נבוך, "תודה…" הוא אמר.
כשיצאנו מהאולפן הוא שאל אותי שאלה דיי מוזרה ולא אופיינית לו: "את חושבת שכדאי לי לגזור את השיער?".
חייכתי, "אתה צוחק, נכון?" שאלתי אותו.
"אני רציני…" הוא אמר.
"ברור שלא! תסרוקת הקסדה הזו הפכה לסמל שלך! מה אתה רוצה לגזור את השיער שלך פתאום באמצע החיים שלך?!" אמרתי לו.
"באמצע החיים שלי? האם את רומזת לי שאני אחיה רק עד גיל 28?" אמר ג'סטין.
גלגלתי עיניים, "16X2 זה 32, לא 28… אבל זה לא מה שאני רומזת… אני אומרת שהשיער שלך זה משהו שמאפיין אותך, מאיפה הרעיון המטורף לגזור אותו? זה כמו… זה כמו להוציא חוק שאסור לאכול פופקורן בסרט – טמטום." הסברתי לג'סטין.
"סלנה אמרה לי שכדאי לי…" הוא אמר בשקט, "ובאמת בא לי איזה שינוי…" הוסיף.
שתקתי, אבל מאותו הרגע ידעתי – ג'סטין של קנדה עומד להשתנות, זה כבר לא אותו הג'סטין שהכרתי.
הייתי צריכה לדעת, ברגע שג'סטין החל להיות דמות ציבורית, הייתי אמורה לצפות שהוא ישתנה.
אבל אני לא מדברת על השיער, השיער זה פרט שולי… אני מתכוונת לכך שהוא מקבל החלטות על פי מה שאנשים מפורסמים אחרים אומרים לו, ולא על פי מה שהחברים שלו מקנדה חושבים.
כריס כבר לקח לעצמו חלק בתהילה, ולשמוע את הריב בין ג'סטין לכריסטיאן זה היה לא נעים…
ג'סטין אז טען שכריסטיאן מחקה אותו, ושהוא מנסה להיות מפורסם כמוהו, גם ל-כריס ההצלחה עלתה קצת לראש.
אבל לא דמיינתי שזה יקרה גם לג'סטין, נו טוב, אני מקווה שהכול יסתדר, איכשהו…
החופשה בבית המלון הסתיימה, וסלנה חזרה לארץ ממסע הופעותיה באירופה, אני לא מקנאה בג'סטין, ממש לא! טוב, נו… אולי רק בדבר אחד – הוא לא הולך לבית ספר.
כל פעם שהוא מעצבן אותי אני אומרת לו את אותו המשפט: "לפחות אני יודעת מה זה: 'גרמנית'!", זה משגע אותו.
ובקשר ללואיס? אמרנו לו שהוא מוקלט אז הוא החליט להחזיר את השיר כמו ילד טוב.
ישבתי על הספסל מחוץ למספרה, בזמן שג'סטין שהה בתוכה, הוא ישב על כיסא והביט איך גוזרים לו את השיער.
הסיבה שישבתי מחוץ למספרה זה כי רציתי לראות את התוצאה הסופית, ללא הדרך, כי אני יודעת שהשיער שלו מעלה בי זיכרונות מקנדה, אפילו שזה נשמע דבילי לגמרי.
אני יודעת שכל פעם שהמספריים יגזרו שיער, תהיה לי מן צביטה בלב, ואז תעבור במוחי המחשבה: "לו רק יכולתי לחזור בזמן ולמנוע מג'סטין להעלות את הסרטונים ל-יוטיוב…".
המקום היה מלא בצלמי הפאפארצי, הם רק חיכו לרגע בו ג'סטין יצא עם הבלורית החדשה.
ואז, לאחר כשעה של המתנה, ג'סטין יצא משם יחד עם כמה חברים שלא שתיעדו את ה"התרחשות", או את "המאורע ההיסטורי", על זה התלמידים ילמדו בעוד 1000 שנה בהיסטוריה, חכו ותראו…
"איך זה?…" הוא שאל כשיצא.
חייכתי חיוך מזויף בעודי מסמיקה, "מדהים, אפשר להתרגל לזה…" אמרתי.
אך למחרת, על פי מה שג'סטין סיפר לי, כשהסתכל במראה, הילד הזה החליט שזה לא כל כך יפה… אז הוא צייץ בטוויטר משהו… "אני מקווה שתשפטו אותי על פי המוזיקה שלי…" או משהו כזה… אני לא בטוחה.
ידעתי שזה מה שיהיה איתו.
הזמן עבר, ג'סטין חגג יום הולדת 17, הוציא אלבום כריסמס, ואפילו, למרות שאמרתי לו שלא, הוא צבע את השיער.
"למה? למה? למה? למה? מה השיער שלך עשה לך רע?!" אמרתי לו מטלטלת אותו בצווארון חולצתו, "את מעלה לי את ארוחת הבוקר למעלה…" הוא אמר.
"קודם אתה גוזר את השיער שבנה לך את הקריירה, ואז אתה צובע אותו… וואו, אני חייבת להעלות ל-פייסבוק תמונות 'לפני' ו-'אחרי'…" אמרתי לו.
"אל תסתכלי עליי כאילו אני מקרה חריג, סלנה צבעה חלק מהשיער שלה בכחול." הוא אמר.
"יופי, שתי קייטי פרי…" אמרתי מגלגלת עיניים.
"תפסיקי… זה לאיזה סרט…" הוא אמר בשקט.
"והשיער השתני כל כך הפריע לבמאי?…" שאלתי אותו.
ג'סטין השפיל את מבטו, "למה השיער שלי כל כך מפריע לך?" שאל לבסוף.
"האמת ש… השיער זה לא העניין, זה שורה של דברים ועכשיו אני מוציאה את כל הכעס על זה שצבעת את השיער…" אמרתי לו בשקט.
"מה עשיתי?…" מלמל ג'סטין בשקט, "השתנת, הבדיחות שלך הן לא אותן בדיחות, אתה כבר לא מתלבש כמו פעם, לא מתנהג כמו פעם, אתה לא הולך לבית ספר ורוצה להיות בקולג' – עם כמה שאני שונאת בית ספר, אני לא יודעת איך יכולתי לחיות בלי זה." אמרתי.
"בקשר לבדיחות ולבגדים, ג'סמין, זה נקרא 'להתבגר', ובקשר לבית הספר – אני כוכב! מה אני צריך שיעורי בית על הראש? את מעדיפה את הילד העני הזה מקנדה שמקבץ נדבות?!" אמר ג'סטין כאשר הוא מרים טיפה את הקול.
"כן, אותו אני מעדיפה! אותו תמיד העדפתי! הוא היה מושלם, אנשים לא נמדדים על פי כסף ורכוש! ואם אתה כל כך רוצה לדעת? לא רציתי אותו רק בתור ידיד, רציתי אותו גם בתור חבר, ואז לא הייתה תחרות עליך – כי לא היית מפורסם! אתה השתנת ג'סטין, השתנת…" אמרתי לו, פשוט הוצאתי הכל, הוא הביט בי ושתק, אני לא יכולתי להביט לו בעיניים, פשוט רצתי מהמקום, בידיעה שאיבדתי חבר ילדות, שללא ה-יוטיוב הארור, היינו יכולים אפילו להתחתן עוד כמה שנים… אני לא מגזימה.