אהובת השדים – פרק 8

נשנקתי.
"מה? רגע, המנהלת לקחה אתכם לשיחה בשביל זה?"
מייקל הניד בראשו. "לא ברור שלא. היא דיברה אתנו על משחק הגמר הגדול. אבל אחרי השיחה באנו לחזור לכאן וההיא… נו איך קוראים לה לזאתי?"
"לורן." הזכירה ג'ניס.
"לורן?" שאל דוני.
"כן זאת!" קרא מייקל. "טוב אחרי שחזרנו מהשיחה עם המנהלת אז היא תפסה אותנו ואמרה שאם לא נצטרף יקרו דברים נוראיים, ושאנחנו חייבים להצטרף אחרת לא נוכל לשלוט על המה שזה לא יהיה שלנו. אני לא בטוח מה זה היה. ושיש לנו גורל מזהיר אם נצטרף ושנחשוב על זה."
"אתם לא מתכננים להסכים?" שאלתי חוששת אבל לא הראיתי את זה. "נכון?"
"נראה לך." קראה ג'ניס, ואז פניה דעכו. "ויש עוד משהו…"
"מה?" שאלתי לחוצה.
"הם רוצים גם אותך." ענתה.
רגע, העולם התהפך סביבי. אמהלה. החבורה המתבודדת? רוצה אותי? איזה עולם מעצבן! זה לא יכול להיות! טוב גם אם זה יכול להיות לא אכפת לי! אני לא הולכת להצטרף למסדר הדיכאון שלהם, אין סיכוי!
מייקל ראה שקפאתי. "את בסדר?"
"כן, אני בסדר." עניתי אחרי כמה רגעים, אבל בהחלט לא הייתי בסדר.
"בגלל זה כל כך פחדתם?" שאל דוני.
"כן! זה מפחיד בטירוף! וגם העיניים שלה! הן חצי אדומות חצי שחורות זה מפחיד!" קראה ג'ניס
עיני נפערו "רגע, מה אמרת העיניים שלה חצי אדומות חצי שחורות?"
"לא בדיוק." אמר מייקל והתיישב לידי, פתאום הבנתי שהוא היה במשרד המנהלת בלי חולצה. "כאילו יש אדים של אדום מסתובבים באישון שלה."
"ולא ברחתם בצרחות?" צחק דוני.
ג'ניס לא נראתה צוחקת. "בקושי החזקתי את עצמי על הקרקע! היא הייתה מפחידה. גם הקול שלה היה כזה… איך אני אגיד את זה? מפתה."
"מפתה?" שאלנו אני ודוני פה אחד.
"כן! מפתה בטירוף! נשבעת לך כמעט הסכמנו אבל אז שמענו אתכם צוחקים מעברה של הדלת והתעוררנו מזה." אמרה ג'ניס.
מייקל לא זז. הוא היה בהלם.
"מייקל…" התחלתי להגיד.
"אני בסדר." הוא קטע אותי מיד.
"אתה לא נראה בסדר!" אמרתי לו.
דוני כנראה הבין את מה שהבנתי מקודם על זה שמייקל היה במשרד הנהלת והתחיל לצחוק "באמת נכנסת למשרד הנהלת בלי חולצה?" שאל בין פרצי צחוק.
מייקל משך בכתפיו.
נשמע דפיקה בדלת…..
"פתוח!" צעק דוני.
הדלת נפתחה ובדלת עמדה לורן. "היי, אני רואה שאת כאן ארין… אני יכולה לדבר איתך שנייה?"