אהובת הקצין

בוקר..
ניק חיכה לבדיקת אקו-לב,במרפאה הצבאית.הוא חשב הרבה על הבדיקה הזו.הוא היה חייל ביחידה קרבית מובחרת.אלא,שבזמן האחרון,הוא החל לחוש ברע.הקריירה הצבאית שלו בסיכון ממשי.הקצין הקרבי,לא יוכל עוד להשתתף בקרבות והן,לאמן חיילים. אם יורידו לו פרופיל.אם ימצא מום בליבו.
כשלפתע קראו בשמו.
ניק נשכב על המיטה כשהוא פותח את כפתורי חולצתו הצבאית,חושף את החזה שלו, לקראת הבדיקה.
הרופא מרח ג'ל קר על המכשיר והחל לסקור את חדרי הלב.הוא לא אמר דבר כמעט במשך כל הסריקה עד כי..
"או או,אני רואה כאן משהו שפיספסתי.".כשגם ניק מביט במסך.
"מה? מה ראית?" שאל בבהלה.
"אני רואה חור,בין שני חדרי הלב שלך."אמר הרופא.
"מה זה אומר?"הוא שאל מודאג.
"כנראה שתצטרך להפרד מיחידה הקרבית בה אתה נמצא."אמר הרופא.
"אולי יש משהו,שניתן לעשות?" שאל ניק
"כן יש.תצטרך בשלב מסויים לעבור ניתוח בליבך."אמר הרופא.
לאחר שלקח את הטפסים..הלך הקצין הצעיר אל המשרד שלו..
"לינדזי ,אל תעבירי לי שיחות."אמר ניק.
בערב הוא הלך לחדר הכושר,מוטרד.לאחר שסיים אימון כושר..הוא נכנס לחדרו,שם ציפתה לו שרה,החברה שלו.
"מה עובר עלייך?"היא שאלה,מחבקת אותו..
"אני בסדר.."ענה כשזו מנשקת אותו.
"לא יודעת,אתה נראה..לא כאן."אמרה..
הוא הסתיר ממנה את תוצאת הבדיקה שעבר.
שבועיים עברו מאז.ניק החל טיפול תרופתי.
ונשלח לתפקיד אחר..בכלא של אסירות צבאיות.
"תראי איזה חתיך הביאו לנו.."אמרה אחת אסירות,יושבת ליד הגדר לחברתה.
ליסה הביטה בו אוחזת סיגריה בידה..רוב הבנות שם ישבו על עברות משמעת.זו,העבודה החדשה שלו כעת.הוא הציג עצמו בפנייהם..כשגם,הן מציגות את עצמן.הן החלו בכך,שהוא הריץ אותן,מסביב למגרש בכדורסל הגדול.כשהוא מתבונן בהן.
"הוא היה קצין קרבי,כך שמעתי.מעניין מה מביא אותו לכאן.."אמרה שונה,אחת מהן לחברתה.
"אנחנו."גיחכה חברתה.
הביאו זכר לקן של נקבות."שוב אמרה…מביטה בגוף השרירי שלו.