אהובתי המתה.. פרק 2

ביום שלמחרת:
כל כך חיכיתי ליום הזה!
אני רוצה כבר לראות אותה, ואם יהיה לי אומץ אני אגיד לה שאני אוהב אותה..
"כולם להכנס לאוטובוס!!" המורה אמרה.
"יו, זה הסיכוי האחרון ש'ך!" אמר לי ג'וש, החבר הכי טוב שלי (והחבר היחיד שלי).
"מממ..? אין לי אומץ אז אל תצפה לכלום" אמרתי לו באדישות אבל בתוך תוכי הייתי נרגש.
"אהובתי… היא תמות!!" צעק ג'ון ב'מסכנות'.
"עלו כולם!" צעק נהג האוטובוס, ואנחנו עלינו.
הייתי בשקט כל הנסיעה, חשבתי עליה, על אנה,על מה שהיא עוברת.
'אולי זה בגללי?' הרהרתי
'הרי זה קרה כשהייתי איתה'
'כשביליתי איתה'.
עצרנו, "הגענו?" שאלתי את ג'וש.
"יפ" אמר ג'וש עם השפה המוזרה שלו.

"כנסו כולם! בטור! בשקט!" צעקה המורה
"כל 4 ילדים יבואו אל החדר, אי אפשר להכניס יותר מידי אנשים בחדר" אמרה האחות למורה.
והמורה סידרה אותנו בקבוצות של 4, אני הייתי עם ג'ון, יאנה, ולולה.
אחרי רבע שעה הגיע תורינו.
"ג'ון, לולה, יאנה וג'ונתן כנסו." אמרה המורה
"היי, אנה" ג'ון ניגש אליה ראשון.
"הי, ג'ון" אנה הגיבה באדישות.
"את בסדר?" שאל ב'דאגה'.
"כן" ענתה.
ניגשתי אליה, ואז חזרתי אחורה, כמעט ניגשתי אליה שוב אבל אז התחרטתי.
אחרי כמה דקות המורה באה "תם זמנכם! צאו" אמרה.
"אפשר רגע את ג'ונתן?" אמרה אנה בקול צרוד.
"ג'ונתן" המורה סימנה לי לבוא אל אנה.
"אוקיי.." אמרתי מבוייש
"הי" אמרה
"הי" אמרתי
"אז.. העבודה, סליחה שלא הבאתי" אמרה
"זה בסדר" חייכתי חיוך פיצי.
"אני רוצה להגיד לך משהו.." אמרה
"כןן..?"
"אם כבר אני אמות עוד מעט אני רוצה למות בלב שלם, אז..אמממ.. אני.." גמגמה.
"אני אוהב אותך!" אזרתי אומץ.
"גם אני אוהבת אותך!" חייכה
"'מהרגע הראשון שראיתי אותך התאהבתי בך ועכשיו כשדיברנו יותר והיינו ביחד זה מתחזק." אמרתי
"אבל חבל שגילינו רק עכשיו, כי אני אמות עוד מעט" אמרה בעצב
"אל תדברי ככה" אמרתי "אני לא אתן לך למות!"
"למה לא אמרת לי את זה לפני זה?" שאלה
"כי חשבתי שזה לא הדדי, כי יש לך חבר" אמרתי
"הייתי מבולבלת, ואחרי זה לא יכלתי לשבור את ליבו"
"אז מה יהיה עכשיו?" שאלתי
"ג'ונתן, בוא, תם זמנך" אמרה המורה
"תתקשר אליי' אמרה אנה לפני שיצאתי.

"נו?" שאל ג'וש כשיצאתי
"מה נו?" שאלתי באדישות.
"קרה משהו?" שאל
"היה צריך לקרות משהו?" התעקשתי
"אל תשחק איתי! אמרת לה שאתה אוהב אותה או לא?" ג'וש התחיל לכעוס.
"כן" אמרתי בשקט.
"ומה היא אמרה?" שאל בסקרנות
"גם" ניסיתי לקצר בתשובות.
"מה גם?" שאל בעצבנות.
"היא גם אוהבת אותי, מרוצה?" צעקתי בשקט.
"אווו.. אז מה עושים? יש לה חבר!" שאל
"לא הספקנו לדבר על זה, המורה קראה לי" אמרתי באדישות שוב.
"אז אתה בא אלייה שוב או מה?"
"אולי תפסיק לשאול שאלות?!" התעצבנתי.
"תרגיע ת'עצמך, כועס אחד!" ג'וש צחק.
"ואל תגיד לא'פחד!"
"טוב, מיסטר מאוהב!" אמר.
-ההמשך יבוא-