'אהובה שלי את לי האושר שחיפשתי בחיי' פרק 13 אחרון
מנקודת מבט אושר
לא הצלחתי להירדם כל הלילה,המחשבות על ענבר לא עזבו אותי.
הפאלאפון שלי צלצל,שמעון
"הלו" עניתי
"בוא מהר" אמר
"קרה משהו?" שאלתי וקמתי בזריזות מהמיטה
"מצאנו את ענבר,בוא" אמר וניתק
התארגנתי מהר ונסעתי לבית של שמעון.
"איפה היא?" שאלתי איך שנכנסתי למשרד שלו
"תשב" אמר ברוגע,איך הוא יכול להיות רגוע עכשיו?
"שמעון באמא שלך מה תשב עכשיו" אמרתי בעצבים
"תשב" הרים את קולו,נאנחתי בעצבים והתיישבתי,
"אני יפגש עם בן איפלח" אמר
"שמעון אני לא…" התחלתי לדבר אבל הוא קטע אותי
"תשתוק ותקשיב" אמר
"אתה תחכה בחוץ לסימן שלי ותוציא משם את ענבר,ואל תאכזב" אמר.
"אתה לא יכול ללכת לבד" אמרתי
"הוא לא יעשה כלום" אמר בביטחון
"איך אתה כל כך בטוח?אנחנו מכירים אותו לא מהיום ולא מאתמול והוא ינסה לעשות משהו" הרמתי את הקול
"אושר אל תשכח עם מי אתה מדבר" אמר באיום
"הולכים" אמר ויצא מהמשרד שלו.
מנקודת מבט ענבר
שמעתי קול במעורפל והתעוררתי באיטיות
הרגשתי שהראש שלי מתפוצץ,כל הגוף כאב לי וראיתי במטושטש.
"התעוררת סוף סוף" שמעתי את בן איפלח הזה,
"מה קרה?" שאלתי בשקט וראיתי שהיד שלי חבושה
"מעכשיו כדאי לך להתנהג יפה,אבא שלך יבוא לפה והוא ירצה לראות את הבת שלו חיה" אמר באיום.
"אתה חושב שאני מפחדת ממך?!" אמרתי בעצבים והתרחקתי קצת
"מה את אמרת עכשיו?" שאל והתקרב לעברי
"אמרתי שאתה לא מפחיד אותי" הרמתי את קולי
"על מי את מרימה את הקול?" אמר
"תיזהרי מאוד במה שאת אומרת" סינן בעצבים
"למה?אתה לא תעשה לי כלום,זה רק איום כדיי שאבא שלי יעשה מה שתבקש" אמרתי בביטחון,
"את באמת חושבת שאני לא יעשה לך כלום?" שאל
"כי כדאי שתחשבי שוב" אמר והוציא אקדח מכיסו,זזתי אחורה בפחד
"מה קרה?.את מפחדת?" שאל בזלזול
"אל תתקרב" אמרתי והרמתי את הכיסא שהיה שם
"את מצחיקה" אמר ונעמד קרוב אליי
"אתה רוצה לראות עד כמה?" אמרתי בהתגרות וזרקתי עליו את הכיסא
הוא נפל על הרצפה והאקדח עף לפינה של החדר,לקחתי אותו במהירות ורצתי משם הכי מהר שיכולתי.
לפני שהבנתי מה קורה הרגשתי מישהו תופס בי,
"תעזוב אותי" צעקתי והתחלתי לדחוף אותו
"תירגעי" זיהיתי את הקול של אושר והרמתי את ראשי לעברו
"א..ושר" מלמלתי
"את בסדר?" שאל אותי אחרי שנרגעתי
"לא אני לא בסדר,חטפו אותי,איימו עליי וכל זה באשמתך אתה היית אמור לשמור עליי ובדיוק שהייתי צריכה אותך לא היית שם" צעקתי בבכי והתחלתי להרביץ לו
"תפסיקי" צעק ותפס את הידיים שלי
"אני לא יפסיק,אני שונאת אותך!" צעקתי וניסיתי להשתחרר ללא הצלחה
"תירגעי" אמר בשקט והסתכל עליי
"נרגעת?" שאל אחרי כמה שניות של שקט והתחיל לשחרר את ידיי לאט.
"אני יודע שהתנהגתי כמו פחדן ואין לך מושג כמה שאני מצטער על זה" אמר
"אני נשבע לך שרציתי למות שנעלמת,לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה קורה איתך ואיפה את" אמר וחיבק אותי
"הכל בגלל שאני מטומטם שלא יכול להתמודד עם רגשות" הוסיף
"אושר אנ.." התחלתי לדבר
"תני לי לסיים,קשה לי עם כל הקטע הזה של הרגשות" אמר וליטף את לחיי
"אני אוהב אותך,אני אוהב את העדינות שלך,את זה שאת רגישה כל כך ואת המבט הזה שלך שאני לא יכול לחיות שנייה בלעדיו" אמר והרגשתי את הדמעות זולגות
"אוליי אני לא רומנטי כמו החבר ההוא שלך אבל…" התחיל אבל קטעתי אותו
"אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותו,נשיקה מלאת אהבה.
תגובות (3)
אני רוצה המשך !!!
ותעלו את הסיפור החדששש
זה כזה מושלםםם
תמשיכייייי
לא רוצה אני רוצה עונה 222222222222 תמשיכייייייייייייי מיד זה מושלם ואם ל אז תעלי תסיפור החדשששששששששששששששששששש