'אהובה שלי את לי האושר שחיפשתי בחיי' פרק 11

מנקודת מבט ענבר
חזרתי הבייתה בערב וראיתי את אושר עם בקבוק בירה ביד,עוד פעם.
"אוליי תפסיק לשתות כבר" אמרתי לו ולקחתי את הבירה
"עזבי את זה" אמר בעצבים
"לא,אתה צריך להפסיק עם זה" אמרתי
"מי את חושבת שאת,תגידי לי" צעק ותפס בפניי בחוזקה
"אתה מכאיב לי" לחשתי בקושי וניסיתי להשתחחר ממנו ללא הצלחה
"אני נשבעת שאם אתה לא עוזב אותי אני…" התחלתי
"את מה?" צעק
"תשלחי את החבר שלך?" שאל בזלזול
"אתה שיכור" מלמלתי,הוא הפחיד אותי
"תעזוב אותי" צעקתי,מרגישה איך הדמעות זולגות על לחיי
"את לא מבינה שאת משגעת לי את השכל?מפריע לי שאת יוצאת עם מישהו אחר" אמר ביותר רוגע ושחרר אותי,
"אני לא מבינה אותך אתה יודע?שאמרתי לך מה אני מרגישה ברחת כמו פחדן אבל עכשיו אתה אומר שמפריע לך לראות אותי עם מישהו?" שאלתי בעצבים
"אני אומר לך את האמת,מה עוד את רוצה שאני יגיד לך?" שאל
"שאתה אוהב אותי" צעקתי,הוא השתתק.
"הבנתי" מלמלתי והלכתי לחדר
בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי,הוא פשוט פחדן!אני שונאת אותו כל כך לפעמים.
שמעתי רעשים מוזרים ויצאתי לבדוק,כבר היה חשוך בחוץ ואושר לא כאן.
התקדמתי בזהירות לסלון והרגשתי משהו נוגע בי,
"כדאי לך לשתוק או שהסוף שלך יהיה רע מאוד" שמעתי קול
"תסתובבי" פקד,הסתובבתי באיטיות וראיתי מישהו לבוש שחור עם מסכה,הלחיץ אותי.
"מי אתה?" שאלתי בפחד
"את לא מכירה אותי אבל אני מכיר אותך טוב מאוד וגם את אבא שלך" אמר
"מה..אתה רוצה ממני?" שאלתי
"אני לא רוצה ממך כלום,אני רוצה שאבא שלך ישלם על מה שהוא עשה" אמר בקול מאיים
"אל תחשוב אפילו על להתקרב אל אבא שלי" צעקתי
"את חצופה וכדאי שתנמיכי את הטונים שלך או שתגמרי יותר רע מאבא שלך" אמר באיום והתקרב לעברי.
"ת..תעצור" מלמלתי,
"אל תתקרב אליי" אמרתי ולקחתי מהשידה את הכד
"את מאיימת עליי?" שאל בזילזול
"אוליי" מלמלתי
"את באה איתי" אמר ותפס את ידי בחוזקה,הכיתי את ראשו עם הכד וניסיתי לברוח
"לאן את הולכת?" שאל ותפס אותי
"תעזוב אותי" צעקתי
"לילה טוב" מלמל ואחרי זה הכל נהיה שחור…