אהבה במחנה קיץ ~~ פרק 1

"הכנסת הכל הכל לתיק?"
"כן אמא!" התעצבנתי עליה בפעם המיליון ששאלה אותי.
"תרגעי… אני דואגת לך" אמרה.
"אבל כבר שאלת אותי ועניתי לך שכן אז למה לשאול שוב?"
"אני לא יודעת מאמי.. חודשיים שלמים תהיי רחוקה מאמא שלך.. אויש אני כל כך יתגעגע" אמרה, מחצה את פניי ונישקה אותי במצח.
"ואני לא!" ליאן עמדה על יד הדלת וצחקקה.
"זה הדדי!" צעקתי.
"ליאן, מספיק!" התעצבנה אמא.
"תכף אבא יגיע וניסע כולנו לשדה התעופה" הוסיפה אמא ויצאה מהחדר.
לקחתי את שתי המזוודות הגדולות שמלאות בבגדים ובמלא זוגות נעליים שלי, שמתי על הגב את התיק שמלא בחטיפים, שוקולדים וכל מיני שטויות כאלה וגם את התיק הקטן עם כלי הרחצה הכנסתי למזוודה הגדולה. ירדתי לסלון והסתכלתי שוב על המשפחה המדהימה שלי.
אמא שלי, רוז, שלמרות שאני רוב הזמן בכאסח איתה אני אוהבת אותה המון. היא בעלת חנות בגדים ומרוויחה די טוב. אחותי, ליאן בת 9, שאליה אני פחות יתגעגע אבל בכל זאת, היא אחותי ואני אוהבת אותה. עוד אחות שלי, לין בת 4, הקטנטנות של הבית שעושה הכי הרבה בלגן.
אל אחי התאום, שון, אני לא יתגעגע כיוון שהוא בא איתי למחנה הקיץ!
אנחנו טסים לחודשיים שלמים של החופש הגדול בין כיתה ט' לי', ללונדון! הייתם מאמינים?!
אני ושון החברים הכי טובים שיש. זה תמיד "קים ושון, קים ושון" ואף פעם לא מדברים אלינו כאל שני אנשים נפרדים. האמת? אני אוהבת את זה.
שון הוא הבן אדם שלו אני מספרת הכל, הוא החבר הכי טוב, האח הכי מושלם, ובנוסף להכל, יש לו אופי מושלם ובמיוחד יופי. כל החברות שלי מתות עליו והאמת, שאם הוא לא היה אחי, גם אני הייתי מתחילה איתו. אני ושון בני 15 וחצי, וכשהיינו בני 11 בערך כלומר שלין נולדה עלינו לארץ מארצות הברית. החיים שם היו ממש קשים בשבילנו ולכן עברנו לפה, כי אבא קיבל הצעת עבודה מאוד טובה שיכלה לשפר את איכות חיינו. מאז הכל טוב יותר.
אבא שלי, הו אבא שלי, אין, פשוט אין על האיש הזה. קוראים לו מקסי ואני קרובה אליו הרבה יותר מאשר לאמא שלי. לא יודעת, זה מין דבר כזה שאני לא יכולה להסביר. תמיד שבא לי לקנות בגדים, הוא בא איתי לקניון, אני מודדת כל מיני חולצות, חצאיות, מכנסיים ושמלות והוא פשוט קונה. הוא עובד בתור עורך דין.
בחיים לא הלכתי עם אמא לקנות בגדים. היא נורא שונה ממני. בכל מיני מובנים. היא לחוצה והיסטרית, היא מאוד רגישה ואני הרבה פחות ממנה. וגם בחיצוניות. אני ושון מאוד מאוד דומים. גם באופי, גם ביופי. לו יש שיער בלונדיני קוצים, ועיניים חומות בהירות.. דבש כאלה. אני עם שיער בלונדיני ארוך עד הישבן ועיניים חומות כהות.
הטיסה הזאת, למחנה הקיץ מאוד חשובה לי. אנחנו נטייל ונכיר אנשים מכל העולם. אני מאוד חברותית ולא ביישנית בכלל. מה גם, חברתי הכי טובה בעולם- דנה- באה איתי. היא ואני- ניגודים מוחלטים!
אולי בגלל זה אנחנו החברות הכי טובות. יש לה שיער שחור די ארוך ופוני בובה, עיניים ירוקות בהירות ויפות. יש לה חבר, קוראים לו מאור. הם חברים כבר שנתיים והיא מתה עליו והוא עליה. היא שקטה, רגועה, ביישנית (איתי לא, אנחנו הכי פתוחות אחת עם השנייה) והיא גם מאוד חרשנית.. אני לא ממש חח, לי מצליח בלימודים גם בלי לחרוש (:
אני ילדת טבע כזאת. אני אוהבת מאוד טיולים ולהכיר מקומות חדשים.
כשחילקו לנו בבית הספר פליירים כאלה לפני כחודש, מיד שמחתי. ידעתי שאני ארצה ללכת למחנה הזה. גם דנה ושון התלהבו והחלטנו ללכת ביחד. לפני כמה שבועות, שון הציע גם לחבר הכי טוב שלו- דור- לבוא איתנו. אני מאוהבת בדור כבר המון זמן. שון יודע מזה אבל השבעתי אותו לא לספר.
דור מזרחי.. הילד הכי מושלם בבית הספר כולו. עיניים ירוקות ושיער שטני מהמם שהוא מסדר בקוצים. אין אחת שלא רוצה להיות חברה שלו. שון והוא הכי "מבוקשים" בכל בית הספר. דור אף פעם לא שם עליי. לפעמים כשהוא בא לשון, הם נדחפים לי לחדר כשהם רוצים לשגע אותי. ואז אני מעיפה אותם. אני בטוחה שדור יודע אולי קצת, שאני מאוהבת בו.
אז ככה, עוד כמה דקות אני ושון נצא לשדה תעופה ונפגוש שם את דנה ודור. כולנו נטוס לשם ביחד ומהשדה תעופה יבואו לאסוף אותנו למקום בו נלון ונבלה את מחנה הקיץ.

"אבא!" חייכתי כשהוא הגיע הביתה.
"נסיכה שלי!" חיבק אותי.
"אחח אני כל כך יתגעגע אליכם.." אמר וחיבק את שון.
"יאללה ניצא שלא תפספסו את הטיסה" אמר אבא.
נכנסנו כולנו לאוטו הגדול שלנו, העלנו את המזוודות והתחלנו לנסוע כיוון התעופה.

תגובות וממשיכה <3