אהבת רחוב פרק 6
"תקשיבי סיארה…" "ניקו? הכל בסדר?" "כן, רק שאת לא…" "למה אתה מתכוון?" "אני מתכוון לזה שמעכשיו את בשמירת הריון כי העוברים בסכנה, את צעירה מדי ורזה מדי בשביל להיכנס להריון והגוף שלך לא הסתגל לזה, את צריכה מעכשיו להיות בשמירת היריון" "אבל ניקו…" "אין אבל, את עכשיו יושבת ולא זזה" לא ידעתי איך לקבל את מה שהוא אמר לי וככה ביליתי את כל הזמן או במיטה או בספה
**כעבור 7 חודשים**
הרגשתי כל הזמן צירים "סיארה את בסדר?" "כן ניקו הכל טוב" התחלתי להרגיש בעיטות "ניקו בוא רגע" "מה סיארה?" הוא התיישב לידי "שים את היד על הבטן שלי" "הם זזים!" הוא אמר שמח "כן" חייכתי אליו הוא התקרב אליי ונישק אותי "חבל שדחינו את החתונה" אמרתי "עם לא היינו דוחים אותה יש מצב שלא היינו מרגישים אותם זזים בכלל…." "ניקו תעזור לי שנייה לקום" רציתי לחבק אותו ואז הרגשתי רטובה משהו חם נזל ממני "סיארה אנחנו חייבים ללכת עכשיו!" "מה קורה ניקו?" שאלתי כולי עייפה "את יולדת זה מה שקורה" עלינו על האוטו והוא נסע בשיא המהירות (עד כמה שמותר) התחלתי להרגיש את הצירים והתחלתי לבכות "סיארה הכל בסדר רק תנשמי ותנשפי" התחלתי להתנשם בכבידות, הגענו לביה"ח "תכניסו אותה זה דחוף כבר ירדו לה המים" אני לא שמתי לב למה שקורה בכלל והתחלתי להסתחרר ניסיתי להאחז בניקו והתחלתי להתמוטט על הרצפה "ניקו…" לחשתי וקולי כמעט ולא נשמע "סיארה! תשארי איתי לא לעצום עיניים" נזכרתי בכל הרגעים שלנו ביחד ואמרתי לעצמי שאני חייבת להיות חזקה בשביל ניקו נעמדתי בכוחותי האחרונים שהיו לי וישר השכיבו אותי על מיטה והריצו אותי לחדר לידה כל כך כאב לי שכבר לא הרגשתי כלום "סיארה תנשמי לא לעצום עיניים" ניסיתי לנשום "אחד בחוץ" שמעתי את הרופא אומר "סיארה יש לנו בן!" "עוד לא סיימנו להמשיך לנשום!" "סיארה רק עוד קצת בבקשה!" "ויש לכם גם בת!" התנשמתי כולי מותשת "סיארה אני אוהב אותך!" הוא בכה מאושר וליטף אותי בעדינות "אתם רוצים להחזיק אותם?" "את רוצה?" "תחזיק אתה אני אסתכל" שמעתי אותם בוכים "ניקו" "מה?" "למה הם בוכים?" "כי הם לא רגילים לעולם שבחוץ" אמר וליטף לי את הראש "בסוף קיבלת את מה שרצית וכפול…" אמרתי וחייכתי אליו "איך את רוצה לקרוא להם?" שאל "דין לבן" "ולבת?" "אנה" "את יודעת שיש לך כישרון" הוא נשק לי על המצח "תודה" חייכתי "מאז שנכנסת לי לחיים את שינית אותם" "אני אוהבת אותך" "גם אני אותך"…..
תגובות (0)