אהבת ילדות פרק 7

ראיתי את אושרי ממולי."אני לא יכול ככה יותר" אמר הוא תפס אותי במותנים קירב אותי אליו "אאו..שריי" אמרתי בגמגום "אל תדברי" הוא שיחק לי בשיער ונישק אותי.
אחרי 10 שניות התנתקתי ממנו "למה עשית את זה?","כי זה הדבר הראשון שהייתי צריך לעשות שראיתי אותך","אושרי יש לך חברה הדבר הזה נקרא בגידה אני לא מוכנה להיות הבוגדת","זה לא ככה.." ואמר אחרי כמה שניות "בואי ניקבע היום רק אני ואת יש לנו הרבה על מה לדבר ולהשלים המון דברים",בהתחלה חששתי אבל הוא צודק אנחנו צריכים לדבר "סבבה..עכשיו בוא תלווה אותי לכיתה" בזמן שהלכנו לכיתה לא דיברנו הייתי במחשבות שלי כמה התגעגעתי למגע הזה לנשיקות שלו ואיך פעם תמיד היינו קובעים לצאת ביחד מהכיתה יושבים קצת וחוזרים "את פה" "מה..אה כן" "הגענו יפה שלי" "חחח תודה ניהיה בקשר כבר" נכנסתי לכיתה התיישבתי בשולחן לא יודעת למה אבל הרגשתי כ"כ לא נעים מדנה איתי הסתכל עלי "רוצה לספר לי על משהו שקרה בחוץ כולך חולמנית כזאת" "חחח רשמתי לו בפתק אושרי נישק אותי" איתי חיבק אותי כזה אורלי הכתיבה כמה דברים אמרתי לה שאני ישלים את הכל בהפסקה והיא הסכימה-אין כמוה אחרי 5 דקות היה צלצול להפסקה אספנו את כל הדברים דנה באה אלי "אפשר עכשיו?" "בטח מאמי" אני והיא יצאנו הלכנו לשבת במקום שקט בהתחלה היא די התביישה "אזז על מה את רוצה לדבר?" שאלתי "עלייך ועל אושרי","תקשיבי דנה.." "לא בתאל תני לי רגע לדבר" "אוקי" "שהגעתי לבצפר פה אין אחד מהחבורה וגם כאלה שאפילו לא קשורים שאמרו כמה את חסרה להם אין אחד שלא דיבר עלייך בנים ובנות אנשים פה אוהבים אותך באמת,שהתחברתי לבנות אור לינוי הדר דניאלה וכולן הם אמרו לי שאני מאוד מזכירה אותך אם זה בעדינות שלי ךפעמיים בלבוש ובדברים ממש קטנים אבל רק מזכירה,בהתחלה אושרי לא היה מסוגל להסתכל עלי כי כ"כ הזכרתי לו אותך ויום אחד שיצאנו הוא פשוט סיפר לי את כל הסיפור שלכם ממתי שאתם מכירים עד שזה הפך לקשר רומנטי ואיך נפרדתם ועזבת,לא משנה עם כמה בנות הוא יהיה הוא אוהב אותך הוא אף פעם לא הצליח לשכוח אותך לא פעם היינו באים לשבת אצלך והוא היה עולה לחדר שלך יושב שם איזה רבע שעה 20 דקות ויורד אלינו."אבל למה את מספרת לי את זה? את עכשיו איתו ובאמת אני מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם אני נשבעת לך זה.." "רגע לא סיימתי ומה שאני אומרת עכשיו אל תיפגעי ואל תריבי עם אף אחד כי סך הכל זה לטובתכם" הייתי בהלם על מה היא מדברת "אני ורועי התחלנו סוג של קשר והוא בכלל מת עלייך וביום שחזרת הוא אמר שהדבר הראשון שהוא עושה זה שצריך להחזיר בינך לבין אושרי ולא ידענו איך אז אמרנו שפשוט נגיד שיש לו מישהי וזאת תיהיה אני כי כביכול אני מזכירה אותך..אני ואושרי בחיים לא התנשקנו ולא כלום הוא חתיך והכל אבל הלב שלו נמצא ושייך למישהי אחרת,את פשוט לא מבינה כמה הוא אוהב אותך." קיבלתי הלם של החייים לא ידעתי מה לומר לה "וואו..ולמה היית מוכנה לעשות את כל זה?" היא צחקה "אמרו לי שאת רוצה הדם המרוקאי זורם אצלך ואת גאוותנית מאוד גאוותנית ובגלל שאני הפסדתי מישהו בגלל הגאווה הזאת ואהבתי אותו כ"כ ועדיין יש לי אליו רגשות ושבאתי לפה ושמעתי על הסיפור שלכם פשוט אמרתי שביום שאני את וניפגש אני עושה הכל כדי שתחזרו." "אז את בעצם עם רועי דוד שלי?" התלבטתי אם לספר לה על הנשיקה של אושרי אבל החלטתי שכן היא הייתה כ"כ פתוחה איתי שלמה לא לספר לה "את יודעת שעכשיו יצאתי מהכיתה פגשתי באושרי והוא נישק אותי אבל עצרתי אותו כ"כ רציתי אותו אבל רק הידיעה שאת איתו לא נתנה לי להמשיך בנשיקה הזאת" "אני יודעת הוא שלח לכולם הודעה בווצאפ שהוא נישק אותך..את רואה למה את מיוחדת כי אם כל האהבה הגדולה שלך אליו עצרת אותו." קמתי וחיבקתי אותה "תודה רבה דנה באמת ותדעי כל מה שאת צריכה אני תמיד כאן בשבילך את אחת מאיתנו" "בכיף יפתיי" ואחרי כמה דקות שהתקדמנו לכולם היה צלצול נכנסו לכיתה והייתי באושר לא מוסבר כזה.אחרי שעתיים של חפירות סיימנו ב12 איתי החזיר אותי לבית אחרי 7 דקות הגענו.
נכנסתי לבית ואני רואה מלא מזוודות ושומעת קולות מוכרים נכנסתי למטבח ואני רואה את אמא אבא ליאל ונויה ישר קפצתי עליהם הייתי בהלם ישר התחלתי לבכות "מתי נחתתם?,למה לא אמרתם לי?" "רצינו לעשות לך הפתעה אנחנו פה עד אחרי סוכות" אמרה אמא וכ"כ שמחתיי סידרנו את כל הדברים בחדרים ההורים הלכנו עם שרה ונויה לקניות נשארנו אני וליאל הוא סיפר לי איך באנגליה ושהולך לו טוב מאוד ושהוא רוצה לפגוש את כולם. היום הייתי הבנאדם הכי מאושר בעולם בשביל ליאל אני גם מוכנה לתת את החיים שלי למרות שיש בנינו הפרש של שנתיים וחצי 3 אנחנו מאוד מחוברים. נכנסתי לפייסבוק "כמה כיף שאתם כאן משפחה מדהימה שליי..איזה פתיחת שבוע מטורפת" רשמתי בסטטוס דיברתי עם לינוי וליאור כולם אמרו שהם יבואו לבקר עשו לי מלא לייקים.בסביבות 5 ככה רועי חזר הוא בא אמר שלום לכולם וישר דיבר עם אבא ורפאל על הכדורגל אמא ושרה בישלו במטבח ואני ונויה עלינו להתקלח כולם אומרים שהיא מאוד מזכירה אותי גם בהתנהגות וגם בסגנון לבוש שהיא מנסה לחקות אותי,התקלחנו ביחד ואחרי 20 דקות יצאנו,אני לבשתי חצאית גבובה מלמלה כזאת שהיא לא צמודה בצבע כחול עם גופיה לבנה ונעל עקב בצבע בז,לנויה שמנו שמלה בורוד אם כתר פשוט נסיכה הלכתי לפתוח את הפלאפון וראיתי הודעה ושיחה שלא נענתה מאושרי "הבנתי שהמשפחה שלך הגיעה לארץ אני שמח בשבילך דברי איתי מאמי" התקשרתי אליו "חיים שלי מה קורה?" "טוב מאמי מה איתך?" "ברוך ה'..נו מאושרת המשפחה הגיעה?" "כן מאוד..תקשיב בקשר להיום" "זה בסדר אם לא רוצה שניפגש אני מבין אפשר לדחות את זה" "חח לא פשוט תבוא אלי וניצא מפה סבבה כי אנחנו עושים ארוחת ערב אתה גם מוזמן" "ב10 אני אצלך" "סבבה מאמי" נויה דיברה איתו קצת וניתקנו ירדנו למטה לשולחן דיברנו צחקנו כמה כיף היה כולם ביחד בסביבות 10 ורבע ככה אושרי באה הוא דפק נויה הלכה לפתוח לו וישר קפצה עליו הוא בא אמר שלום לכולם ישבנו קצת ואחרי 20 דקות "טוב אנחנו יוצאים אני לא חוזרת מאוחר" "שמור עליה" אמר אבא אני ואושרי יצאנו ורועי בא "אושרי..בוא רגע" אושרי הלך לרועי הם דיברו בינהם כמה כאב לי שאנחנו לא מדברים אחרי 2 דקות הוא חזר "נו מאושרת?","הכי בעולם" טיילנו קצת בשכונה דיברנו על דברים חוץ מעלינו הגענו לפארק לעץ שלנו אושרי התיישב על הדשא "נו באמת אושרי נראה לך שאני התיישב על הדשא הרטוב?בוא לספסל" והתקדמתי אושרי בא "יא מפונקת" וצחקנו "אתה יודע שאני שונאת את זה" "לא השתנית בקטע של הפינוק" התיישבנו על הספסל "אז עכשיו אפשר לדבר עלינו סוף סוף" אמר "תתחיל אמרתי. "קודם כל שתדעי אני ודנה לא באמת ביחד היא בכלל עם רועי..אז על זה שהפסקת היום את הנשיקה תחלמי לקבל עוד אחת" "אני יודעת דיברנו היום היא סיפרה לי שהיא ורועי בעצם ביחד" "תראי בתאלי את זוכרת שהיינו ילדים איך תמיד הייתי מגן עלייך איך שהיית בוכה תמיד היית באה אלי וככה זה המשיך כל השנים, התחלתי להיות המופרע של השכונה את היית הילדה הטובה הזיווג הכי מושלם שיש ואז שאמרנו אחד לשני שאנחנו אוהבים ונהיינו זוג לא היה מאושר ממני..שינית אותי בהרבה דברים אם פעם הייתי הולך מכות על כל דבר ומילה קטנה שהיו זורקים לי ומאז שהייתי איתך,רק אם מישהו היה מדבר עלייך הייתי יכול לפוצץ אותו אבל תמיד היית שם כדי להרגיע להגיד מילה טוב בחיים לא חשבתי שאני יהיה ככה עברנו הכל ביחד,זוכרת ההורים שלך עזבו איך תמיד היית באה אלי והיינו ישנים ביחד במיטה שלי או סתם שוכבים אחד ליד השני אמרתי שבחיים אני לא יתן לך להיות עצובה וכל עוד אני פה תמיד תהיי עם חיוך על הפנים ואז התחילה התקופה המגעילה שעל כל דבר היינו רבים וכל מילה זה עצבים לא הבנו אחד את השני שתינו עברנו סוג של משבר ובמקום להיות שם אחד בשביל השני רק התרחקנו,שדיברנו פעם אחרונה ואז יצאתי עם כולם למסיבה אני יודע שהתקשרו אלייך בלילה ואמרו לך שבנות נמרחות עלי ושאני מסטול ולקחתי סמים ובאמת מרוב שהייתי מסטול רציתי כ"כ לראות אותך שבאתי אלייך ירדת אלי עם פיגמה כולך קטנה כזאת ראיתי את העצב שלך שאלת אותי אם לקחתי סמים ומרוב שהייתי מסטול צעקתי עלייך פחדת ממני ואמרת שזה נגמר לא ענית לטלפונים הודעות לא רצית לשמוע ממני ואחרי יומיים אני מגלה שעזבת שטסת לאנגליה ואפילו לא נפרדנו יפה. לא ידעתי מה לעשות הייתי בהלם חזרתי להיות אושרי הישן כל דבר מכות ואם זה לשבת לשתות בכמויות שאת לא מבינה ואז יצא השיר של מאור אדרי "את עוד אוהבת" לא הפסקתי לשמוע אותו כיאלו כל מילה נכתבה עלינו,כולם תפסו אותי לשיחה ואמרו לי שכדי שנחזור אני צריך לחזור להיות אושרי של בתאל,אחרי תקופה גילתי שיש לך שם מישהו וכ"כ כאב לי את לא מבינה אפילו כמה שפשוט בחרת באחר אחרי כל המילים שלנו אחד לשני אחרי כל מה שעברנו ותמיד אמרתי שאני לא יתן לאף אחד לפגוע בך ואת רחוקה ממני ואני לא יכול לשים עין.אני אוהב אותך בתאלי ואני הכי רוצה שנחזור להיות ביחד".
אמאללה חשבתי לעצמי בחיים לא שמעתי אותו מדבר ככה תמיד הוא היה קשוח כזה כיאלו שום דבר לא מזיז לו ממתי אושרי שלי ככה,אני פשוט לא מאמינה למה שגרמתי ברגע שעזבתי ואיך עזבתי אותו יש לי יהלום ביד ואני פשוט צריכה לדעת לשמור עליו.הייתי עם עיינים נוצצות נשבעת שזה הדבר הכי מרגש שאמרו לי בחיים.
"אושרי.." לא ידעתי מה להגיד "אתה זוכר את הלילה בשישי ששאלת אותי עם אני עדיין אוהבת אותך?!זה כ"כ פגע בי איך יש לך בכלל ספק שאני עדיין אוהבת אותך תמיד אמרתי שגם אם אני יואהב מישהו אחר ויהיה איתו תמיד אבל תמיד היו לי רגשות אלייך,אתה אושרי שלי האושר שלי זה שלא יתן לאף אחד לפגוע בי זה שאם אני יבקש ממנו משהו הוא יהפוך את כל העולם בשביל שאני יקבל את זה,אתה יודע מה קרה לי באותו רגע שהתקשרו אלי ואמרו לי נמרחות על אושרי בנות במועדון והוא לא עושה כלום כמה פעמיים הייתם יוצאים ובנות היו באות אלייך ואחרי זה ליאור או איתי היו אומרים לי הוא העיף אותם הוא אפילו לא הסתכל עליהם כ"כ שמחתי שיש לי אותך שאני יכולה לסמוך עלייך ופתאום אמרו לי שנגעת בסמים מי כמוך יודע כמה אני שונאת סיגריות אז סמים?!שזה הרס של החיים וששמעתי שאתה עם בנות אחרות אמרתי בטח ירד לך ממני שפשוט שבאת אמרתי לך שזה נגמר ולא הייתה לי סיבה אחת להישאר פה המשפחה שלי שם באנגליה,ממך נפרדתי,בקושי הייתי יוצאת מהבית פשוט הרגשתי שאני חייבת לנסוע הרחק מכאן ולחשוב על הכל,הייתי שומעת את הדיסק שלנו וכל פעם בוכה מחדש למה אתה כבר לא שלי ושהייתי שם עם מישהו זה פשוט אמרתי שכנראה אני צריכה להשתחרר ממך ולנסות משהו אחר אבל כל פעם זה לא היה זה,הוא היה שונה ממך לא הרגשתי כמו שהרגשתי איתך לא היה לי את הביטחון הזה איתו."
"אבל למה לא האמנת לי שאמרתי לך שלא נגעתי בסמים,למה העדפת להאמין לבנות האלה מאשר לי?זה הדבר הכי פוגע שקיים תשאלי את אמא שלי התנהגתי כמו חיה."הסתכלתי עליו התקרבתי וליטפתי לו את הלחי "לא האמנתי להם ואני יודעת שאם היית נוגע בזה היית בא ומספר לי,פשוט זה היה שרציתי לעזוב וזאת הייתה הסיבה,אני מאמינה לך שלא נגעת בזה אז ומקווה שגם עכשיו לא." "בחיים לא בגלל שאמרו לך שנגעתי בזה בחיים לא התקרבתי לזה כמה שחשבו שאני הכי כן וכמה שהציעו לי נשבע לך חיים שלי לא נגעתי בזה." אושרי לקח לי את היד כמה כיף זה היה להרגיש איך היד הקטנה שלי מתעטפת ביד הגדולה והחזקה שלו,התקרבנו אחד לשני וזה פשוט קרה התנשקנו אחרי 3 דקות של נשיקה עצרתי אותו "למה?" "אם כמה שאני הכי רוצה לחזור אלייך ולהיות איתך אנחנו צריכים לקחת את זה לאט לאט במיוחד עכשיו אם כל הקטע של זיו ורועי בסדר?" "אני אשתגע לא לבוא לחבק אותך ולנשק אותך שאני יראה אותך אבל בשביל שזה יהיה כמו פעם אני מוכן." היה כבר מאוחר החלטנו לחזור אושרי ליווה אותי לבית כמה כיף היה ללכת איתו מחובקת הגענו לשער התנשקנו "אני אוהבת אותך" "גם אני יפה שלי..לילה טוב" "לילה טוב נסיך" ראיתי שהוא הולך ובאתי להיכנס לבית
"פפש יפה יפה אני רואה שחזרתם."