אהבת ילדות פרק 4

אחרי שסיימנו את הטילון וצחקנו קצת אושרי פתאום בא ביציאה "התגעגעתי אלייך ילדה..".
הורדתי את הראש למטה אחרי שנייה העלתי אותו וראיתי את אושרי מסתכל אלי "גם אני התגעגעתי".
אושרי חיבק אותי והרגיש לי הכי כיף בעולם להיות שוב בין הזרועות שלו לדעת שיש מי שיגן עלי לא כמו בלונדון ששם הרגשתי זרה בין זרים וחוץ מהמשפחה שלי לא היה לי אף אחד.
הנחתי את הראש שלי על הברכיים של אושרי למרות שזה לא היה כזה נוח בגלל האוטו אבל מזל שאני קטנטונת ויכולה להסתדר שם :)
"את לא מבינה כמה היית חסרה פה לכולם לעצות שלך,לשגעונות להסתלבט על אנשים,ובעיקר את עצמך."
"גם אתם הייתם חסרים לי אתה לא מבין כמה,היו פעמיים שנפלתי וכ"כ רציתי שלפחות אחד ממכם יהיה שם כדי לחזק אותי,לעודד,לתמוך בי."
"תמיד יכלת להרים טלפון."
"חחח אלייך?אל תשכח כמעט ששנה וחצי לא דיברנו."
"דיברנו או לא דיברנו תאמיני לי שכל דבר שהיית עושה ידעתי."
"חוצפן..גם עוקב אחרי וגם אנחנו לא מדברים,מישהו הסכים לך?" וצחקתי
אושרי הסתכל עליי אם חיוך ממזרי "לא נראה לי שכדי לדאוג לך ולראות שהכל בסדר איתך אאני אמור לשאול אותך ומחוץ מזה את לא אמורה לדעת."חחחח
ככה יצא שאני ואושרי דיברנו השלמנו כ"כ הרבה דברים אבל אף אחד מאיתנו לא הסכים לדבר או לפתוח את הטעות שבגללה נפרדנו ועזבתי
"איך ההוא שהיה לך שם קיבל את זה שעזבת?" הייתי המומה בכלל שהוא יודע שהיה לי שם מישהו
"מהה..איך..?"
"בכל זאת יש את ליאל ונויה שהיו מספרים לי מה הולך איתך,אז הוא אמר לי שיש לך שם מישהו אבל הוא לא אהב אותו."
"כן היה לי שם מישהו ממש תקופה של חודשיים וזהו,הוא נתן לי את דחיפה הקטנה הזאת שאני צריכה לחזור לארץ ולא להישאר שם." דמעות עלו לי לעיינים התרוממתי מהמצב שהייתי בו חזרה למצב ישיבה, לא רציתי שאושרי יראה אותי בוכה שלחתי הודעה לנוי "איפה אתה?"
"בתאל.." אמר אושרי "מה קרה לך שם איתו?אני מכיר את המבט הזה" "לא בא לי לדבר על זה לא עכשיו."
"שמעתי שהלכת עם אושרי באתי לראות איפה את..אני 2 דקות בחנייה איפה את?" "אני פה ליד האוטו שלו אני מחכה לך."
"נוי בא אנחנו עכשיו הולכים" אמרתי לאושרי ויצאתי לבחוץ,אושרי גם יצא והוא התקרב אלי "תקשיבי לא התכוונתי לפתוח משהו אבל את יודעת שאת תמיד יכולה לספר לי הכל..אני בחיים לא יתן שמישהו יפגע בך." ראיתי את נוי מתקרב לאוטו הסתכלתי על אושרי "תודה רבה אושרי גם על היום עם זיו שלקחת אותי משם אני עפה נוי מחכה לי" נתתי לו חיבוק ונשיקה הוא לחץ את היד לנוי אמר שלום ונסענו, "למה לא אמרת לי שרבת עם זיו" אמר לי נוי "למה חיים שלי אתה לא צריך לריב איתו הוא סתם חתיכת מטומטם" "זה לא קשור יפה שלי נראה לך שאני יתן למישהו לבוא ולעצבן אותך ככה עוד פה אצלנו בשכונה ושידבר אלייך איך שבא לו","נסייך שלי אמרתי לנוי וחיבקתי אותו..אבל באמת סתם עוד איזה אחד אפילו לא שווה שתרימו אצבע בשבילו."
אני ונוי הגענו לבית החלפנו לפיגמה ישבנו בחדר שלו ראינו סרט ונרדמנו.בוקר יום שישי שרה קמה והעירה אותי עזרתי לנקות לבשל ולסדר את הבית שברקע יש מוזיקה וריחות של בישולים שאין כמותם בסביבות 12 ככה נוי קם וב 1 רועי חזר מהעבודה וישבנו לאכול קובה..התחלתי לקפל את הכביסה ואגם באה התיישבה איתי דיברנו "מה בתאלוש איך את?" "בסדר מאמי ואת?" "ברוך ה' שאני עם נוי הכל טוב..שמעתי אתמול ישבת עם אושרי" אמרה אגם וישר התחלתי להיות נבוכה "כן..היה כ"כ כיף" נזכרתי כמה כיף היה לשבת איתו להיזכר בימים שלנו "את לא חושבת על חזרה אליו" "את יודעת אף פעם לא הסתרתי את זה שאני מרגישה אליו משהו אבל הזמן יעשה את שלו ומה שיהיה יהיה.." אני ואגם המשכנו לדבר והתחלנו להתארגן לכבוד שבת.התקלחתי התארגנתי ושמתי שמלה שחורה שבגב יש פס של תחרה והיא שלוש תרבע בחולצה גרביון בצבע גוף ונעל בובה סגנון מנומר התאפרתי שמתי בושם ויצאתי מהחדר,ראיתי את שרה גם מתארגנת ומתאפרת "הופה שרוש לכבוד מי האיפור שאלתי אותה","יש לנו אורח אבי.." "פשש יפה יפה סוף סוף נכיר אותו" אבי-מישהו שרה בקשר איתו בן זוג שלה. הלכנו להדליק נרות שבת רועי ונוי הלכו לבית כנסת..שרה ואני אירגנו את השולחן שבת שמנו את הסלטים אחרי שעה וקצת רועי ונוי חזרו אבי הגיע ביחד איתם הכרנו אותו הוא נראה ממש טוב ישבנו בשולחן דיברנו צחקנו האוכל של שרה כמו תמיד יצא נפלא אבי התחיל לחקור את נוי ורועי על העבודה והצבא שלהם "ואת הפרינססה של המשפחה" חחח צחקתי "לא צריך להגזים" אמרתי "כבר שמעתי עלייך משרה נראה לי מי שיתחיל איתי אני יביא אותך כדי שתגני עלי" "קטנה קטנה אבל שמעצבנים אותה לא רואה אף עבריין ממטר" אמר רועי הייתי להיות אדומה "הם סתם מגזימים באמת" אבי צחק "זה בסדר ככה בנות צריכות להיות" אמר.
אחרי שפנינו את השולחן עברנו לסלון הוצאנו פיצוחים שתייה קרה וודקה רדבול חטיפים קוראסונים חברים של רועי באו אין עליהם ואחרי שעה אני ונוי יצאנו לבחוץ לגן להיפגש אם כולם הלכנו ברגל כי אנחנו שומרים שבת וכל שנייה נוי עוצר להגיד למישהו שלום בדרך אספנו את אגם ואחרי רבע שעה הגענו לגן.
בגן ישבו כולם כמובן שתו חלק שומרים אצלנו וחלק לא ומי שלא יצא למסיבה אז הייתה שתיה ישבנו כולם ביחד "אני צריכה לספר לך משהו" אמרה לי הדר "מה?" "בואי נלך רגע סיבוב" קמנו והלכנו לספסל לבד "תקשיבי יפה שלי.." אמרה הדר ונלחצתי ממה שהיא צריכה להגיד לי "אתמול אושרי ואני דיברנו..הוא אמר לי שהוא ודנה התחילו קשר אבל הוא לא יודע מה לעשות איתך" הייתי בהלם והמומה הוא ודנה בקשר?!ממתי? ולמה אתמול שישבנו ביחד הוא לא סיפר לי על זה?! "מה זאת אומרת הוא לא יודע מה לעשות איתי אנחנו כבר לא ביחד הוא לא חייב לי כלום.." "כן אבל טוב שלא כולם יודעים ורואים כמה שניכם אוהבים אחד את השני וגם אם הוא יהיה עם מישהי ואת תיהיי עם מישהו עדיין יהיה בינכם את האהבה הזאת..היא חזקה מהרבה דברים" חיבקתי את הדר "נשמה שלי אם טוב לו איתה וזה מרגיש לו נכון שיהיה איתה את יודעת שאני הבנאדם הראשון שירצה שיהיה לו הכי טוב ועם הקשר עם דנה טוב בשבילו אני הכי שמחה בעולם" תמיד זה היה ככה דאגנו שיהיה לשנינו טוב לא משנה מה יהיה."יאללה בואי בואי נצטרף לכולם" קמנו הלכנו לשבת עם כולם הייתי בהלם ממה שהדר אמרה לי ועוד שאושרי גם שם כמה הוא מושך אם הכיפה הלבנה חשבתי לעצמי אחרי חצי שעה "יאללה אהובים שלי אני פורשת" אמרתי והבאתי לכולם חיבוקים ונשיקות "מה תלכי לבד?חכי 20 דקות אני ילווה אותך" אמר איתי "זה בסדר חיים רבע שעה אני בבית "חיים שלי חכי הם ילוו אותך מה תלכי לבד" ליאור אמר הוא היה קצת בראש כי הוא שתה "יהיה בסדר אמרתי זה השכונה שלי הבית שלי למה שיקרה משהו..עם נוי שואל תגידו שהתקדמתי לבית" הבאתי לכולם חיבוק ונשיקה והתקדמתי לכיוון הבית אחרי 10 דקות ראיתי מישהו מולי "עכשיו זה רק אני ואת.."