אהבת ילדות פרק 10

"יש הרבה דברים שבגלל זה אני ואת לא ביחד ואת לא יודעת עליהם..מה תמיד אמרתי לך שלא משנה מה יקרה כל עוד את כאן לידי אני בחיים לא יתן לאף אחד לפגוע בך" הוא אמר ונכנס פנימה ישבתי בחוץ עם עצמי בהלם מהדברים שלו.
אחרי כמה דקות נכנסתי למועדון לא רציתי לתת לו להשתלט עלי ושהוא יחשוב ששיחה אחת קטנה איתו יכולה להפוך אותי הלכתי לכיוןן כולם."חיים שלי איפה היית?"שאל אותי שון "סתם מאמי דיברתי עם אושרי בחוץ" "אה..והכל בסדר?" "כן..בוא לרקוד" שמו שירים של אייל גולן ואני ישר התחלתי לרקוד ופשוט נתתי לשיחה עם אושרי לעבור.רקדתי עם שון הבנות ונאור היו שירים מדהימים מכל הסגנונות אחרי איזה שעה ככה אני מקבלת הודעה "לפחות אל תרקדי איתו מול הפנים שלי"-אושרי אוחיון. הסתכלתי לא ראיתי איפה הוא אפילו נמצא.הוא לא יכול לבקש ממני דבר כזה שון חבר שלי ומותר לי לרקוד איתו. בסביבות 3 וחצי ככה פרשנו לבית שון חזר עם חברים שלו כי הם לא גרים לידנו ואני חזרתי עם הבנות "היה מדהים" אמרה לינוי "כן היה כ"כ כיף חובה לחזור לימים האלה" אמרנו אני הדר ודניאלה הגעתי לבית שלחתי לשון הודעה שהגעתי והוא החזיר לי לילה טוב ונכנסתי למיטה. "את אני חוזר ואומר לך בכל יום שעובר בך מתאהב מחדש.." אחרי איזה פעמיים של צלצול עניתי לטלפון מתוך שינה "הלו" אמרתי חצי רדומה "מהה את ישנה?" "כן מי זה?" אפילו לא שמתי לב למי עניתי"איתי..יאללה יא בטטה כבר 8 קומי יש בצפר" "מהה?אני לא באה היום אין לי כוח דבר איתי" "נוו אבל יהיה לי משעמםם" "לילה טוב איתי" ניתקתי וחזרתי לישון לא נורא כולה יום אחד לא קרה כלום. קמית בסביבות 12 שרה התקשרה אלי "או או הפרינססה קמה?" "חחח מה אני יעשה שרוש אני צריכה להתרגל" "שטיות כפרה בכוונה לא הערתי אותך הבנתי שעבר עלייך לילה לא משהו" "סוג של.." "תתארגני נלך נאכל באיזה מקום" "סבבה" קמתי עשיתי סידורים של הבוקר מקלחת והכל שמתי גי'נס כהה עם שריג אדום דק כזה של זארה ומגפון שחור ויצאתי קבעתי עם שרה בקניון ואחרי 20 דקות הגעתי היא כבר חיכתה לי ישבנו במסעדה בשרית אני הזמנתי פרגיות ושרה הזמינה לבבות "מה היה אתמול בתאלי?"מי רץ לספר לך?" "פגשתי את אמא שלו איריס והיא אמרה לי שהוא בדיכאון כבר כמה זמן הוא בכלל לא מתקשר" "בעיה שלו" "תקשיבי יפה שלי אני מכירה אותך ואני מכירה את אושרי אתם גדלתם ביחד אני בטוחה שאת פגועה ממנו ולא בפעם הראשונה אבל תמיד בשבילנו זה יהיה את והוא" "אז זהו שרה שאין יותר בתאל ואושרי זה מה שאף אחד לא מבין אושרי היה האהבה הכי גדולה שלי אני יודעת שתמיד שאני אבקש ממנו או אצטרך אותו והוא אותי אנחנו ניהיה שם אחד בשביל השני אבל אנחנו כבר לא ביחד הגיע הזמן שאתם תשלימו עם זה" "את השלמת עם זה שאתם לא ביחד?כי אני בטוחה שהוא לא השלים"האוכל הגיע וחשבתי על זה באמת השלמתי עם זה שאני ואושרי לא ביחד אחרי כמה דקות עניתי לה "אני לא יודעת אם אני השלמתי אם זה שאנחנו לא ביחד..אבל טוב לי עם שון ברור שבחיים אני לא ירגיש עם אף גבר כמו שהוא נתן לי להרגיש אבל הוא בחר שזה יהיה ככה..גם אתמול הוא אמר לי.." סיפרתי לשרה מה היה אתמול עם אושרי והיא אמרה שאני צריכה ללכת אליו לדבר איתו סיימנו לאכול והלכנו להסתובב קצת בקניון יש לנו עוד שבועיים אירוע קנינו קצת בגדים וחזרנו לבית שון התקשר "חיים שלי" "מאמי מה איתך..איך עבר היום נסיך?" "בסדר אהובה שלי איך אצלך?" "בסדר אולי תבוא אלי קצת" "בסדר יפה שלי אני אתארגן ויבוא" סבבה נשמתי מחכה לך" ניתקנו ואחרי זה התקשרתי להדר "אה יא מבריזנית" "חחח מה נשמע יפתי?" "טוב כפרה איך את?" "ב"ה מה עושה?" "סתם פה עם שלומי משתעממים" "אולי תבואו אלי..גם עוד מעט שון צריך לבוא" "שון ושלומי ביחד? לא נראה לי יפתי דברי איתי אחרי שהוא ילך" "למה לא?" "עזבי חיים שלי.." אחרי 10 דקות ניתקנו ושון הגיע "מאמיי" ונישקתי אותו "מה קורה יפה?" "הכל טוב חיים מה איתך?" "סבבה" "נו נהנת אתמול עם החבר'ה שלי?" "כן הם אחלה אבל לא נראה לי מתאים שאני יצא איתם בגלל אושרי" שהתמודדו" אמרתי בחרנו לראות סרט סטאפ אפ 4" יש לי פחד מסרטי אימה ההכנתי לנו פופקורן וחטיפים הבאתי קולה ונסטי וישבנו לראות את הסרט שון חיבק אותי אבל לא היה לי הרגשה של כיף אחרי שנגמר הסרט שון ישב אצלי עוד חצי שעה "חיים אולי תבואי אלי יום חמישי יש לי בית ריק תביאי חברה נישב בכיף מה את אומרת?" "אני ישאל את דניאלה ואני יודיע לך מחר סבבה מאמי" "סבבה לילה טוב יפה שלי" "לילה טוב נסיך" שון הלך החלפתי בגדים לפיג'מה ונכנסתי קצת לפייסבוק שנכנסתי ראיתי סטטוס של אושרי "שום אהבה לא תתפוס את מקומה נערה שתמיד אוהב בלי שום סיבה היא עושה הרבה צרות היא גורמת רק לבכות אולי תתחשבי גם ברגשות" ראיתי את זה וקפא לי הלב התנתקי ונכנסתי למיטה ונרדמתי.
הבוקר הגיע קמתי התארגנתי לבצפר עשיתי סידוורים של בוקר ושרה הקפיצה אותי הגעתי בעשרה ל8 עליתי לשכבה ראיתי את כולם והלכתי להגיד שלום "לא מדבר איתך" אמר לי איתי "ככה את משאירה אותי לבד עם שני אלה?" והצביע על אור ונאור "חחח נו חיים שלי הייתי עייפה" "פעם אחרונה שזה קורה" "סגור" אמרתי נכנסו לכיתותו למדנו ושלחתי לשלומי הודעה "אנחנו צריכים לדבר חיים" "סבבה בהפסקה הגדולה כפרה" השיעורים עברו ובהפסקה הגדולה שלומי והדר באו אלי ישבנו בכיתה כי כולם יצא "מה קורה איתך בתאלי?" אמרה לי הדר "מה קורה איתי הכל בסדר" אמרתי "בתאלי את לא שמת לב אבל את משתנה לנו את לא בתאל של פעם" "כל אחד משתנה עם הזמן אמרתי" "לא בצורה כזאת..איפה החברה הכי טובה שלי שמתקשרת אלי כל 20 דקות ולא פעם ביום איפה בתאל שתמיד צוחקת ודואגת שכולם ניהיה ביחד מגובשים ולצאת..את הריקוד הדבר שאת הכי אוהבת בעולם את כבר לא עושה בקושי יוצאת איתנו למסיבות מה יש לך" לא ידעתי מה להגיד לה היא כ"כ צדקה "אני לא יודעת באמת הדר אבל תביני יש לי מישהו והוא לא מהחבר'ה אז די נורמלי שאני אתרחק" "את יודעת שאני הכי מפרגנת לך והכי מאושרת שמצאת לך מישהו ושטוב לך איתו אבל איך פעם אמרת צריך לעשת הפרדה בין החבר החברות והידידים ואת שכ"כ דגלת במשפט הזה לא עושה את זה" חיבקתי את הדר "אני מבטיחה לך שזה לא יחזור על עצמו" "אני דואגת לך חברה ואם יש משהו לא בסדר עם שון תבואי תגידי" "ברור יפה שלי" הדר יצאה ונשארנו אני ושלומי "אתה גם כועס עלי אה" "זה לא ככה כפרה" "אז איך זה אני לא מבינה תסביר" "את יודעת שאושרי הוא החבר הכי טוב שלי והיינו ביחד בתקופות הכי יפות שלנו והכי קשות,אח שלי אני עכשיו לא יודע מה עובר עליו ואני לא מאשים אותך אבל שחזרת שהגעת לא היה מאושר ממנו ועכשיו פתאום הבנאדם לא מתקשר איתו..וזה שאני לא רוצה לבוא ולהיות עם שון כי הוא כמו אויב של אחי אז בגלל זה אני מעדיף כמה שפחות להיות איתו הוא חבר שלך ואני מכבד אותו רק בגלל זה כי את חשובה לי ואם טוב לך איתו אני מאושר אבל יש דברים שאני לא מסוגל לעשות מבינה?" "אני מבינה אותך ויכולת להגיד את זה יותר מוקדם..ושוב פעם הנושא של אושרי די נשבעת לך שטחנו את האם אמא של הנושא הזה שלומי תמיד אני ירגיש אליו משהו אבל הוא הביא את זה על עצמו הוא זה שבחר פתאום להתרחק ולא לדבר למה? על זה הוא אף פעם לא ענה לי על ה"למה" הזה אז המשכתי הלאה מותר לי נכון?" ברור שמותר לך יפה שלי אבל יש לי בקשה אחת אלייך בואי תדברי איתו רק את תצליחי לדבר איתו הוא לא מוכן לתקשר עם אף אחד הוא כל יום סגור בחדר שלו ולא יוצא מהבית כדורגל הוא לא רואה כלום ושומע כל היום שירי דיכאון זה אושרי שאת מכירה?" "אני מבטיחה שאני ידבר איתו" "וכל בעיה שהוא עושה לך את באה אלי כן" "חח ברור" היה צלצול כולם נכנסו לכיתה שאלתי את דניאלה עם בא לה לבוא איתי אל שון יום חמישי והיא אמרה שכן.
יום חמישי הגיע אני ודניאלה התארגנו אצלי אני לבשתי ג'ינס בהיר עם קרעים כאלה וחולצה לבנה מכופתרת ארוכה קצת עם נעל עקב כחול בז דניאלה שמה מכנס קצר אפור עם חולצה נופלת בסגול ונעל עקב שחורה פשוט מהממת התאפרו והכל ויצאנו. אחרי 20 דקות הגענו לבית של שון הבנאדם מליין,נכנסו לבית של שון אמרתי לו שלום והכרנו לדניאלה את חבר שלו דן ישבנו קצת אכלנו שתינו יין רקדנו קצת ישבנו דיברנו ואחרי איזה שעה דן הציע לדניאלה ללכת לעשות סיבוב להשאיר אותנו קצת לבד דניאלה סימנה לי אם זה בסדר וסימנתי לה שכן ושתיהיה בקשר הם יצאו ואני ושון נשארנו. "סוף סוף קצת לבד" אמר והתקרב אלי התנשקנו שון הכניס את היד שלו מתחת לחולצה וישר הוצאתי לו אותה "מה יש לך" אמר "שון לא וזהו" "בואי קצת נשתעשע" "ממש לא בא לי להשתשע איתך..אני הולכת" התקדמתי לכיוןן היציאה "את לא הולכת לשום מקום את נשארת כן ותעשי מה שאני יגיד לך" וסיבב אותי אליו הייתי בהלם בחיים שון לא היה ככה "די שון" והוא נישק אותי וכ"כ נגעלתי רציתי לעוף משם לא ידעתי מה לעשות ראיתי את השלט של הטלווזיה החלטתי שאני יזרום איתו שאני יגיע לכיוון השלט "ככה אני אוהב אותך" אמר "הלילה את תהיי שלי" כן בטח חשבתי לעצמי התקרבנו לכיוון השלט וברגע שהצליח לתפוס אותו פשוט דפקתי אותו לשון בראש הורדתי את העקבים וברחתי מהבית שלו רציתי יחפה וכולי דמעות לא ידעתי מה לעשות ראיתי גן משחקים נכנסתי למגלשה שם שלא רואים כלום בזמן שברחתי משון נכנסה לי זכוכית לרגל וירד לי מלא דם אבל לא הרגשתי את הכאב לעומת הכאב שהיה לי בלב,שהוא נגע בי נגד רצוני,נזכרתי בדניאלה וישר שלחתי לה הודעה "אם את עם דן אל תראי לו את ההודעה ופשוט תלכי ממנו ברחתי משון דברי איתי שאת לבד" אחרי שנייה היא התקשרה אבל ניתקתי "דברי איתי בהודעות אני מפחדת שהוא באזור" אני בדרך לשכונה ברחתי ממנו איפה את" "לא יודעת באיזה גן משחקים ליד הבית שלו מתחבאת בתוך מגלשה דני בואו לקחת אותי בבקשה" "חיים שלי אני בשכונה שלו עם הבנים איפה את בדיוק".
נקודת מבט דניאלה
"איזה חמודים הם" אמרתי לדן כן אה אמר לא אהבתי אותו אבל בשביל בתאל נשארתי איתו קצת "נראה לי שאני אפרוש" "למה אני לא מוצא חן בעייניך" "אנחנו צריכות לחזור מוקדם בוא נלך לשון" "אל תדאגי הם בטח עכשיו נהנים" אמר וקרץ לי עין "בואי גם נהנה" התעצבנתי עליו מי הוא שידבר אלינו ככה חתיכת בן זונה חשבתי לעצמי "אתה רוצה להשתעשע..אוקי תעמוד" "אוקי" אמר התקרבתי אליו הוא כבר עצם עיינים חשב שאני באה לתת לו נשיקה "זה שתדע איך לדבר לבנות ושתבין שאני וחברה שלי לא כמו כל הזבל שאתה מכיר" הבאתי לו בעיטה לביצים הוא דרש את זה ופשוט רצתי לאוטו ונסעתי מהרחוב שלהם חשבתי מה עם בתאל היא כולה קטנה היא לא תצליח איתו לא ידעתי מה לעשות נסעתי במהירות לשכונה הייתי על איזה 150 קמ"ש הגעתי לפארק "אושררריייי" צעקתי ורציתי אליהם כולי מתנשפת ומתנשמת "מה קרה דני?" "זאת בתאל.."ובקושי הצלחתי לדבר "מה קרה לה? היא בסדר?" היא בדיוק שלחה לי הודעה והראיתי לו "בןןןן זונההה" צעק והוא והבנים רצו לכיוון המכוניות,"איפה הוא גר אני הולך לזיין אותו" "חכה קודם כל נמצא אותה לפני שאתה הולך לזיין אותו" התפצלנו ב3 מכוניות ונסענו לשכונה שלו מזה נסענו טסנו חיים שלי אני בשכונה שלו עם הבנים איפה את בדיוק".
נקודת מבט בתאל
"ליד הגן משחקים נראה לי אין לי מושג פשוט רצתי" שמעתי חריקה של מכונית הייתי בטוחה שזה הם "שמעת?" שלחה לי והתגלשתי במגלשה כדי לרדת אליהם יצאתי מהמגלשה ראיתי דמיות מתקרבות אלי "חיים שלי" מישהו תפס אותי וראיתי שחור.