אהבת ילדות פרק 1

"חיים שליי מה נשמעע?"
"יפה שלי יאללה עוד כמה שעות את מגייעה איזה כיף!! נחזור להיות כמו פעם"
"כן נסיכולה" וכל כך פחדתי מזה שעוד כמה שעות שוב אני חוזרת לארץ לחיים הישנים ובמיוחד אליו.
"בתי.." שמעתי את הדר מהטלפון "אין לך ממה לפחד שתראי אותו תאמיני לי שגם הוא התגעגע אלייך"

הוא זה אושרי-אהוב ליבי שלא משנה עם כמה גברים אני יצא תמיד יהיה לי משהו אליו.
"נקווה אהובה שלי אני צריכה לנתק לארגן את הדברים ולצאת לנמל תעופה אוהבת המון"
"נסיעה טוב חיים שלי פעם הבאה שנדבר זה יהיה פנים מול פנים אוהבת הכי".
ככה אני והדר ה-חברה הכי טובה שלי ניתקנו את הטלפון המשכתי לעשות סידורים אחרונים וירדתי ללמטה.
שמי בתאל סוויסה אני בת 18 שנה אחרונה בתיכון יב כמה כייף אני הכי גדולה במשפחה יש לי אח בן 16 ואחות בת 11 ליאל ונויה שאת החיים שלי אני יתן בשבילם. לידע כללי אני תמיד הולכת עם 2 צמידים בזהב(צמידים מרוקאים-כן אני מרוקאית שלמה) לרוב אני אם עגילי פנינה אבל מחליפה אותם שעון מזהב ושרשרת עם השם לי
כל הדרך חשבתי למה אני יחזור ומה השתנה שם בארץ.
אחי משחק כדורגל והציעו לו להצטרף לקבוצה באנגליה הוא עבר את המבחנים ועכשיו ההורים שלי הוא ואחותי נשארים פה באנגליה החלטתי שנמאס לי מהאפור של אנגליה ואחרי שנה בגלות אני רוצה לחזור לישראל לחברים שלי.
ובינתיים אני יגור אצל דודים שלי שהיו גרים איתי באותה שכונה ככה שאני חוזרת אל המקום שלי.
הפרידה מהמשפחה הייתה קשה לדעת שאני יראה אותם רק פעם ב ולא כמו כל בוקר-המשפחה זה הדבר הכי חשוב לי בעולם ואני הכי קשורה אליהם.
אמא הביאה לי שרשרת של חמסה עם השם שלי בזהב הייתה לי אחת ונשברה ושמה לי עוד תהילים בתיק-כן אני אדם מאוד מאמין. נפרדנו לשלום ועליתי על הטיסה.
–כעבור 4 שעות-
אחרי שנחתנו בשלום ועברתי את כל הבדיקות הגעתי אל אולם הנוסעים ושם חיכו לי רועי ושרה איך שראיתי אותם ישר קפצתי עליהם בחיבוק כל כך התגעגעתי לכאן לשפה לאנשים לישראל לשכונה לכל החמימות שיש פה שאני לא ימצא בשום מקום אחר.
רועי כמובן לקח את המזוודות והתלונן "לא מספיק יש לך יותר מידי בגדים בארון קנית עוד" חחחח צחקתי יש לי חולשה לבגדים ונעליים החלום שלי זה לעצב בגדים.
שנכנסו למכונית ורועי התחיל לנסוע הרגשתי פרפרים בלב הבטן פשוט התהפכה לי מהתרגשות מהמראות הישנים שאני כ"כ מכירה מהריחות,מהתתרגשות לראות שוב את כולם ובעיקר את אושרי ולדעת איך הוא.
שהגעתי לבית בדיוק נוי אח של רועי הגיע מהצבא לוחם בגבעתי-חולשה שלי.קפצתי עליו בחיבוק כ"כ גדול ואחרי שהעלנו את כל הדברים לחדר התיישבנו לאכול.
*רועי ונוי הם בני דודים שלי אין להם אבא הוא נפטר לפני שנתיים מהמחלה האיומה שנקראת סרטן.
רועי הוא הגדול בינהם סיים צבא ועכשיו הוא עובד בחברת בטחון אנחנו מאוד קשורים ותמיד ראיתי בו כמו אחי הגדולה כל צרה שיש לי תמיד יש אותו.
נוי גדול ממני בשנה יש לו חברה מהממת בשם אגם הם זוג מהממם וביחד מכיתה יא כמעט 3 שנים וכמו שהבנתם הוא לוחם בגבעתי.
אחרי שאכלנו וסיפרתי להם חוויות מאנגליה ועל ליאל איך הולך בכדורגל רציתי לעזור לשרה לפנות אבל היא לא נתנה לי עליתי לחדר שלי החלפתי לפיג'מה שלחתי להדר הודעה "נסיכה שלי אני כבר בארץ אני גמורה מעייפות אני עולה לישון נתראה מחר אוהבת המון" ופשוט נרדמתי.
"בוקררר טובבבב" ככה פתחתי את הבוקר השני שלי בארץ בזה שהדר קפצה עלי אם הצרחה הזאת משוגעת!!
קמתי וראיתי את הדר אור ולינוי חברות שלי אנחנו חבורה של 4 בנות החברות הכי טובות שיש
"יאללה ליידי שלי יש לך 20 דקות להתארגן ולרדת למטה יוצאים ליום כיף" והם יצאו מהחדר
אלוהיםםם כמה התגעגעתי אליהם קמתי נכנסתי להתקלח אחרי 10 דקות יצאתי התלבשתי-חולצה לבנה של טומי עם פסים בכחול לבן שורט ג'ינס וסנדל של h&m בצבע חום עם יהלומים עליו,התאפרתי שמתי בושם לקחתי את התיק וירדתי למטה אמרתי לשרה בוקר טוב ויצאנו עם הבנות.
נסענו לעשות יום כיף פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר בקפה גרג ומשם נסענו לעזריאלי ואחרי זה לשבת קצת בחוף הים.
"כמה התגעגעתי אלייך" אמרה לי הדר וחיבקה אותי וכך גם אני.
"איך היה שם" שאלה אותי אור וישר התחלתי לספר להם על כל החוויות מאנגליה
ואז הגיעה השאלה שכ"כ לא רציתי שתגיע "היה לך שם מישהו?שחכת את אושרי?" השפלתי מבט ושהרמתי אותו העינים שלי נצצו "היה לי שם מישהו תקופה של חודש אבל לא הצלחתי להתגבר על אושרי ולא נראה לי שאני יצליח גם"
"אהוב שלי כל שנייה בליבי אתה לא.."היה לאור טלפון זה היה ירין חבר שלה וגם חבר ממש טוב של אושרי הם סיימו לדבר אור אמרה שהיום יש ישיבה אצל נאור ושירין אמר שנבוא
"הם יודעים שחזרתי?" שאלתי את הבנות "בטח" הדר אמרה "ומה יותר טוב מלחגוג את החזרה שלך מאשר כולם שוב ביחד" לא ידעתי מה לעשות אבל אמרתי שאני צריכה להתמודד עם אושרי ושאני צריכה ללכת.
יצאנו מהים עלינו על המכונית נסענו לכיוון הבית הדר הורידה אותי ואמרה לי ב9 וחצי להיות מוכנה.
נכנסתי לבית "בתאלי את לא רוצה להפסיק אם הקניות שלך" ושרה צחקה "נשבעת לך קניתי רק 2 חולצות" ישר התגוננתי ישבתי איתה בסלון
"יש היום ישיבה אצל נאור והבנות רוצות שאני ילך איתם" אמרתי לשרה ולא ידעתי מה לעשות
"אושרי יהיה?"שרה שאלה
"כן..ואני כ"כ מפחדת איך אני אתמודד איתו" ספק שאלתי ספק עניתי
"לדעתי אחרי שנה וחצי אתם בהחלט צריכים לשבת ולדבר ויפה שעת אחת קודם..אני בטוחה שעדיין יש לכם רגשות זה לזו גם שאת נסעת אושרי עדיין היה מגיע לפה ולפעמיים נכנס לחדר שלך יושב שם 10 דקות ויורד למטה לשבת אם כולם בחצר"
"תודה שרוש" אמרתי לה ועליתי למעלה להתארגן
הורדתי את הבגדים נכנסתי למקלחת התקלחתי מרוב מחשבות על מה יהיה,אם הוא השתנה וכל מיני מחשבות עברה כבר חצי שעה יצאתי מהמקלחת לבשתי ג'ינס בצבע טורקיז עם גופיה לבנה שלמטה היא נקשרת ונעל פלטפורמה לבנה סירקתי את השיער ועשיתי קוקו גבוה התאפרתי בושם "אופוריה" וירדתי למטה חיכיתי לבנות שיבואו לקחת אותי וראיתי את רועי
"חיים שלי לאן את הולכת ככה יפה" רועי אמר לי
"יש ישיבה אצל נאור וכולם היו אמרתי נלך נראה אותם..אתה יודע"
"אושרי יהיה?" הוא שאל
"נראה לי שכן בכל זאת זה חבר טוב שלו.."
"אם לא תרגישי בנוח ותרצי ללכת תתקשרי,גם אם קורה משהו ותעדכני אותי"
הבנות בדיוק צפרו היה כבר רבע לעשר נתתי לרועי נשיקה "מבטיחה לעדכן ויצאתי.."
נכנסתי לאוטו היה מוזיקה והדר התחילה לנסוע אחרי 7 דקות של נסיעה הדר עצרה וחחשתי מאוד לרדת
אור ולינוי חיבקו אותי ואמרתי בלב שלי עכשיו או לעולם לא,ירדנו מהאוטו מבחוץ כבר שמענו את המוזיקה הבנות נכנסו ראשונות אור ולינוי הלכו לירין ונאור הדר נכנסה ושיר צעקה "קבלו אותה אחרי שנה באנגליה היא שוב איתנו" נהייתי אדומה נכנסתי לבית ראיתי איך כולם מסתכלים עלי עברתי עם העיינים על כולם חייכתי ואז העיינים שלי הסתכלו עליו והעיינים שלו עלי ופשוט חייכתי.."