אהבת ילדות עונה 2 פרק 9

"לא משנה מה יקרה היא תיהיה האמא של הילדים שלי."
"נרגעת?" שאלתי את בתאל אחרי שנשכבנו במיטה שלי והראש שלה על החזה שלי שהיד שלה מטיילת לי על הבטן מוכנים לישון "כן,אתה יודע פתאום יש לי את הגל התפרצות הזאת" אמרה נשקתי לה בראש "אני תמיד כאן קטנה שלי בשבילי הכל" "דרך אגב.." אמרה והרימה את ראשה אלי "לאן הלכת בזמן שישנתי?" "למרכז להגיד שלום ולבדוק מה העניין" "דיברת עם קובי?" שאלה בחשש "כן והסברתי לו ולחברים שלו בדיוק מה המצב" "חיים שלי בבקשה אל תעשה שטיות" אמרה וחיבקה אותי חזק אליה "אני לא עושה שטיות יפה שלי אני מגן עלייך ועלינו זה הכל" אמרתי ונישקתי אותה שתוך כמה שניות כבר הייתי מעליה ושנינו מנשקים אחד את השני בלהט היו ברקים ורעמים והפחדנית שלי ישר קפצה יש לי חברה משוגעת אני אומר לכם התנתקנו מהנשיקה חיבקתי אותה אליה "שימי ראש כפרה תנסי להירדם" אמרתי לה. היה צלצול של הודעה ראיתי שזה מהפלאפון שלי הזזתי את בתאל ממני שלא תתעורר ופתחתי את האייפון כוס אמק איזה סינוור קיבלתי "אושרי אחי דבר איתי שתוכל" זה היה ליאל אח של בתאל "אני ער אחי קרה משהו?" "אה לא אחי מה קורה?אני מקווה שהכל בסדר אם אחותי ואין בעיות?" אמר חחח גדל הילד "להזכירך ליאל אתה עדיין קטן אל תדבר יותר מידי ואחותך ברוך ה' הכל בסדר היא פה ישנה" אמרתי לו וצחקתי "אושרי בלי שטיות!!!" שלח הודעה ונקרעתי מצחוק "חחחחח ליאל אחי שתיהיה בגילנו תדבר..מה קרה משהו אתה שולח ב2 וחצי הודעה? "רציתי לראות איך בתאל נרגעה?השיחה שלה לא עוזבת אותי" שלח "היא בסדר אל תדאג לה פשוט אתם המשפחה שלה וכל החיים הייתם ביחד תבואו לפני הגיוס שלה ויהיה בסדר אחי אני עף למיטה לילה טוב כפרה" "לילה טוב אחי" נכנסתי למיטה חיבקתי אותה כפיות ותוך שניות נרדמתי.
נק. בתאל
הטלפון צלצל היה בא לי להשתיק אותו ולהמשיך לישון "מאמי יש לך טלפון תכבה" אמרתי לאושרי והסתובבתי לכיוון שלו שהראש שלי מתחת לשמיכה מנסה לישון עוד כמה שניות אושרי בדק מי זה כיבה וחיבק אותי תכף אני יחזור אליו "אפשר להישאר ככה כל החיים" אמרתי וחיבקתי אוותו" "ברור אהבה שלי" אמר "עוד מעט נקום למה שרה תרצח אותי אם אני לא יבוא מוקדם לבית" "חחחח איתה אני לא מתעסק יאללה לישון חצי שעה ונקום" המשכנו לנמנם עוד איזה חצי שעה במיטה שלו היו ברקים ורעמים לא רציתי לצאת מהקור הזה היה לי טלפון שרה התקשרה "הלו" עניתי בקול ישנוני "בטח את חושבת לישון כל היום עד שתתגייסי" אמרה לי שרה וצחקתי "חחח לא אני דווקא מתפנקת אצל אושרי" "ומתי את מתכוונת להגיע לבית?" "עוד מעט אני יתארגן ונבוא" "טוב כפרה ביי" אמרה וניתקנו "מאמי אתה קם?" שאלתי את אושרי "אל תלכיי"! "חחח ראית איך היא עצבנית עלי חייב יאללה קום בוא נלך גם נתחיל לקנות לנו דברים לצבא חייב" "5דקות" "שום 5 דקות ושום נעליים עכשיו" והעפתי ממנו את השמיכה וקמתי מהמיטה "איזה טעות עשית" אמר ותוך שנייה כבר הייתי על המיטה שלו והוא מפציץ אותי בכריות.
"שלוםם בית הגענו" "או הנה הארוחת הגיעה" אמר אבי וצחקנו אושרי לחץ לו את היד והתיישב לידו "תגידי בתאל הבנות אצל משפחת סוויסה בדרך כלל יש להם פתיל קצר?" שאל "חחחחחחחח" נקרעתי מצחוק אתה "מה קרה עבר בינך לבין שרה חתול שחור?" "יש איזה עניין אבל קשה לה לקבל אותו" אמר והפך לרציני "אני יכולה לעזור?" "אותי תצליחי לרכך אותה..יש לי ילדים אני הרי גרוש" "אוקי אמרתי ומה הבעיה פה.." "הגרושה שלי רוצה לעבור לגור בארצות הברית היא מצאה שם עבודה טובה והילדים שלי רוצים להישאר כאן בישראל ורציתי שתכירו אותם ותראו איך אתם מסתדרים איתם ואולי אפילו נשכיר בית יותר גדול נעבור לגור ביחד" אמר "אז אני לא מבינה איפה הבעיה פה" "שרה פוחדת שאתם לא תסתדרו איתם" "אני חושבת שאם אנחנו נסתדר איתם או לא זה כבר בעיה שלנו אבל אין שום סיבה שלא נכיר אותם,לא יהיה טוב נידע להתעלם אחד מהשני פשוט" קמתי והלכתי למטבח בטוח שרה שם "שלום שלום" אמרתי וחיבקתי אותה אבל היא הייתה עצבנית ראו עליה "בתאל אין לי מצב רוח מה את צריכה?" אמרה איפשהו נפגעתי אבל ידעתי מאיפה זה בא "לדבר" "דברי אני מקשיבה" "זה בקשר לאבי הוא דיבר איתי על.." ונשברה כוס זכוכית "שיטט" אמרה והתעצבנה "שרה תרגעי רגע שבי אני יאסוף את זה" היא ישבה בשולחן במטבח הבאתי לה לשתות ואספתי את הזכוכיות "זה קשה לי בתאל כ"כ בא לי להכיר את הילדים שלו אבל הפחד שהם לא כמוכם או שהיו פה צרות לא רוצה שזה יגרום לנו לריב או להיות בבעיה איתו כי מאז שחיים הלך לא הרגשתי ככה אם גבר" אמרה וראיתי דמעות בעינייה שהיא דיברה על חיים."אנחנו נשתדל באמת להיות הכי בסדר אי אפשר לדעת איך הם אבל חייב לתת הזדמנות לכל בנאדם בחיים,תסמכי עלי שיהיה בסדר".שרה חיבקה אותי החזרתי לה חיבוק גדול "אני ואושרי הולכים לקניון לקנות קצת דברים לצבא ואני יחזור לקראת הערב נאכל ותגידי לו שיזמין אותם נעשה ארוחה.הלכתי לקחת תיק וכסף אני ואושרי אמרנו ביי עלינו על האוטו ונסענו לקניון קנינו מלא דברים גופיות וקוסמיטיקה וכמובן שבגדים טרניגים הרי מרץ ובטוח יהיה קר טיילנו לנו בקניון עוד קצת ונכנסתי לשירותים אחרי כמה דקות שיצאתי ראיתי איזה מישהי מדברת עם אושרי התקדמתי ולא הכרתי אותה תפסתי לו ביד שתבין שהוא תפוס."טוב מותק אז תדבר איתי" אמרה לו והלכה "מי זאת?" שאלתי כן אני לא יעשה לאושרי סצנות עברנו את זה כבר "סתם איזה יחצנית שאני מכיר" אמר "סבבה מאמי" טיילנו עוד קצת ואושרי החזיר אותי לבית עזר לי להכניס את הדברים והלך לבית שלו "נויי" צעקתי בטלפון ברגע שנוי ענה לי "יפה שלי מה הולך?איך בבית" "התגעגעתייי" ישר אמרתי "אין לך מושג כמה אתם חסרים כאן" "גם אתם תאמין לי שגם אתם התשנו פה מלא דברים" כן כבר הספיקו לעדכן אותי..אני בעד שבוע הבא לבית הבנתי יש ארוחה עם הילדים של אבי" "כן" אמרתי כי לא ידעתי מה בדיוק הולך לקרות,אני ונוי המשכנו לדבר עד ששרה קראה לי לאכול "תבוא למה הגעגועים הורגים" "כמה שיותר מוקדם חיים שלי" אמר וניתקנו. ירדתי למטה ישבנו בשולחן לאכול "שבוע הבא הילדים של אבי באים לארוחה וגם נוי יבוא מאילת" שרה אמרה "את יודעת מתי אמא ואבא מתכוונים לבוא?" שאלתי אותה "אין בדיוק תאריך מדויק אבל אני מבטיחה שהם היו בגיוס שלך" אמרה והמשכנו לאכול.השבוע עבר מהר והגיע היום של הארוחה לחשוב שעוד שבועעיים ואני אושרי על מדים לא יאמן התארגנתי בחדר לבשתי גינס קרעים גבוה עם חולצת שיפון לבנה ארוכה ומתחת שמתי גופיה השארתי את השיער איכשהו ונעליי בובה בצבע כאמל כולה ארוחה בבית לא צריך להשקיע "מאמי אני יאחר כמה דקות תתחילו בלעדיי" אושרי שלח לי הודעה "טוב נסיך" החזרתי לו "אתה מוכן" נכנסתי לחדר של רועי ושאלתי אותו "כולה הילדים של אבי מה יש להתרגש" אמר והמשיך להתארגן "אמא שלך לחוצה" "אמא שלי תיהיה בסדר" הלכתי לעמוד לידו וצילמתי אותנו "מה לי לא מגיעה איזה תמונה" אמר נוי שנזכר לקום ובא לעמוד לידנו היינו לבושים יפה רועי ונוי כל אחד מהם לבש גי'נס וטי שרט ארוכה של אמברקומבי ונעלים ספורט יפות אלגנטיות הצטלמנו כמה תמונות והעלתי לפייס "היקרים לליבי" רשמתי ירדנו לסלון ראינו שהכל מעוצב יפה "מתי הם באים אני רעב" אמר רועי לא להספיק לסיים את המשפט הייתה דפיקה בדלת "יהיה בסדר" הלכתי לחבק את שרה ונוי הלך לפתוח את הדלת אבי נכנס ואחריו 3 בנים,בהתחלה היה קצת הלם במיוחד מצד רועי ועוד אחד שם תכירו אמר אבי רון שחר ודן שרה רועי נוי ובתאל אמר לנו לחצנו ידיים לכולם וכל הזמן בחנתי את רועי ראיתי שהשפת גוף שלו עצבנית "טוב בוא נתיישב לאכול" אמרה שרה וקמנו כולם לשולחן ישבתי ביןן רועי לנוי וסימנתי לנוי שהסתכל על רועי שהיה עסוק בטלפון כל שנייה היה חייב לשבור את הקרח "אז מי הגדול מבינכם?" שאלתי אותם "אני האמצעי רון הגדול ושחר הקטן" אמר דן "ועלייך לא הפסקנו לשמוע בתאל המפורסמת" "חחחח אני מקווה שרק דברים טובים" "ברור" אמר התחלנו טיפה להכיר ולדבר חוץ מרועי ורון אחרי איזה רבע שעה הייתה דפיקה בדלת ופתחו אותה זה היה אושרי "חיים שלי" וקמתי אליו חיבקתי אותו והוא נשק לי בראש בוא תכיר את הילדים של אבי,דן רון ושחר" שאושרי הסתכל על רון הוא ישר העביר מבט לרועי שסימן לו להיות בשקט "נעים מאוד" אמר לחץ להם את היד והתיישב ליד רועי לא הבנתי את הקטע חלק הארוחה עברה בסבבה אבל את המתח שהיה בין אושרי רועי ורון יכלנו לקרוע תוך שנייה עזרתי לשרה לפנות את השולחן ועליו היה מונח הפלאפון של אושרי הוא קיבל הודעה "סיימת?" מאת חן היחצנית זה הביא לי עצבים אבל לא רציתי להראות את זה עברנו לסלון הוצאנו שתייה ופיצוחים "איפה אושרי?" עלה למעלה אמר שחר הבן של אבי ועליתי אחריו לקבל הסבר על ההודעה הזאת נכנסתי לחדר של רועי אחרי ששמעתי אותם מדברים והם ישר סתמו "לא יודעת מה העניין שלכם אבל אותך אני צריכה" הצבעתי על אושרי "מה קרה?" "רועיקי צא דקה" "טוב אני יתקשר אליהם תסיימו ותרדו" אמר ויצא מהחדר "מזה?" שאלתי בזמן שאני מראה לו את הטלפון אם ההודעה "אה זאת היחצנית מהקניון" "פשש יפה לדעת שאתה בקשר איתה,עוד משהו שאני אמורה לדעת?" שאלתי ובאתי לרדת למטה "מאמי די את סתם אוכלת סרטים" "אם הייתי אוכלת סרטים אם כל הבנות שהיו לך לא יודעת אם היום הייתי פה ולא באיזה בית משוגעים" אושרי תפס אותי "כמה כיף שאת מקנאה לי" אמר ונישק אותי נסחפתי איתו למרות שלא רציתי אבל באמת שאי אפשר לסרב לו יותר נכון לשפתיים שלו "אני מבטיח לך שאת יודעת הכל מה שאת כנראה לא יודעת לא חשוב והיא לא חשובה" אמר בין נשיקה לנשיקה "טוב ומה העניין עם רון הבן של אבי?" "אני לא מכניס אותך לסיפור הזה" "אבל.." "שום אבל שכחי מזה" למטה שמעתי קולות מוכרים קולות שכל כך התגעגעתי אליהם הסתכלתי על אושרי ותוך שנייה אני והוא היינו למטה "אממאאאאאאאא" צעקתי בכל הכוח ההורים שלי חזרו המשפחה שלי כאן איזה אושר.