אהבת ילדות עונה 2 פרק 7

נק.מבט בתאל
הלכתי ליד שרה ואבי "את מדהימה" אמר אבי וצחקתי "שרה לא בא לי שהוא יחזור איתנו" אמרתי לה והיא לא הבינה "מה הכוונה בתאלי?" "אני הכי רוצה שהוא יהיה איתי כן אבל תראי הוא פורח פה הוא עם החברים שלו מצליח כמו תמיד ובגללי הוא יעזוב את הכל" "תדברי איתו על זה אבל לא עכשיו לכי לרקוד איתם תהני מהימים שנשארו לך איתם" קמתי והלכתי לרחבת ריקודים "מי זאת שבאה להראות לכולם איך רוקדים" אמר נאור וסיבב אותי רקדתי איתם היה לי כיף אושרי נתן לי את הכי חופש שיש להנות ולעשות מה שבא לי כל עוד הוא כאן ומשגיח התחילו שוב אם הקריוקי מישהו שר את השיר של בועז שערבי "אם את עדיין אוהבת אותי" הלכתי ליד אושרי ורועי חיבקתי אותם והתחלתי לשיר להם והם צחקו וחיבקו אותי היה לי כיף לא רציתי שהכיף הזה יגמר.בסביבות 4 ככה כולם התקפלו חזרנו לבית ולפני שנכנסו עצרתי את אושרי "בוא נישב רגע בחוץ אני צריכה לדבר איתך" "מה קרה?" הוא שאל לחוץ "הכל בסדר מאמי" הגענו לפארק ליד הבית הוא התיישב והושיב אותי עליו היו כמה בנים שבאו אמרו לו שלום והמשיכו "בכל מקום בארץ מכירים אותך אה אדון אוחיון" "אם לא אותי אז את מי" אמר כולו בחיוך וגאווה "שרופפה עלייך" צעקתי וחיבקתי אותו "מה יש חיים שלי על מה רצית לדבר" "אין לי מושג מאיפה להתחיל" אמרתי ושיחקתי אם האצבעות שלי ושלו "מאיפה שהכי נוח לך יפה שלי" אמר וחיבק אותי עוד יותר אליו "אני כ"כ אוהבת אותך אתה יודע אני רוצה את הכי טוב בשבילך,לא בא לי שתחזור רק כי אני חוזרת תראה איך אתה פורח פה מכיר דברים חדשים נפתח לעולמות שונים אני לא רוצה שתוותר על זה" הוצאתי את הכל הסתכלתי עליו והוא חייך את החיוך הכי יפה בעולם "אין לי מה להגיד לך חוץ מ3 מילים אם משעמות כ"כ ענקית אני אוהב אותך" אמר והדגיש כל מילה "ואני חוזר כי שחכת שגם אני צריך להתגייס שבוע אחרייך ויש לי גיבושים,מה את חושבת שבימים שהייתי טס לעיר וחוזר לאן הייתי הולך לימי גיבושים של סיירות" "למה לא אמרתי לי" "לא רציתי להלחיץ אותך איך אמרת ראיתי איך את פורחת ואם היית יודעת היית נלחצת אז למה?בקיצור סגרנו את הנושא של החזרה הביתה אנחנו חוזרים ביחד מוצ"ש ועכשיו לישון".בוקר של שישי הזמנו את שרה אבי ורועי אלינו ישר הפעלתי מוזיקה והלכתי לעזור במטבח לבנות "וואלה באמת צריך לתעד את הרגע שאת במטבח" אמרה לינוי נקרעתי מצחוק "אני רק לכוח עזר מסתכלת מהצד ולומדת" השבת כבר הייתה בפתח נכנסתי להתקלח לבשתי חצאית גבוה שחורה מעור אם חולצה שיפון לבנה שיער פזור ונעל בובה שחורה "השבת בחלון עוד מעט אין עוד כמוך אין אחת" שמעתי את אושרי שר לי והסתובבתי אליו "חייים שלי החתתייך" אמרתי וחיבקתי אותו "אם היה אפשר עכשיו אני שם לך טבעת" אמר "אני יתחיל לבכות די אם זה" "זה יגיע מתישהו מבטיח" נישקתי אותו "יאללה בנות הדלקת נרות" צעקה שיר וירדנו למטה "ברוך אתה ה' אלוקינו אשר קידשנו ומצוותנו להדליק נר של שבת קודש" בירכנו כל האחת והבנים יצאו לבית כנסת שרה אבי ורועי בדיוק נכנסו ושרה גם באה להדליק נרות,יששבנו קצת פיטפטנו ואחרי חצי שעה קמנו לארוח את כל השולחן ולהוציא סלטים,אחרי בערך שעה ורבע הבנים חזרו מבית כנסת אבי עשה קידוש ובירך את כולנו וישבנו לאכול לשרה נתתי להרגיש כמו מלכה שתישב ולא תעשה כלום,איך התגעגעתי לארוחות האלה אם כולם "מאמי טעים לך?" שאלתי את אושרי "כן כפרה עלייך" אמר אחרי האוכל פיננו את השולחן והוצאנו לבחוץ שתייה פיצוחים ומתוקים שיחקנו דיברנו קשקשנו שרנו שירים היה לי כ"כ כיףףף,"שרוש את צריכה עוד משהו?" שאלתי אותה בזמן שאני מוציאה לה ולאבי שמיכות וכריות הם ישנים אצלנו ואני והדר נתנו להם את החדר "לא כפרה אבל למה כל זה בואי תישנו פה אנחנו נישן בסלון" "מה פתאוםםם יאללה שיהיה לכם לילה טוב" נתתי לה ולאבי נשיקה ויצאתי מהחדר ירדתי לסלון חלק נישארו וחלק כבר עלו לישון,"חיים שלי בואי תישני איתי בחדר" "לא מאמי אני לא ישאיר את הדר לישון לבד והיא לא תבוא לישון בחדר שלך" "אני ידבר איתה תישנו במיטה שלי ואני במיטה עם שלומי" "חחחחחח בטח שהוא לא יאנוס לי אותך בטעות" אמרתי וחיבקתי אותו,אושרי הלך לדבר עם הדר ובינתיים חיפפתי את כולם מהסלון כדי לסדר לנו מקום לשינה ונישבתי על אחת הספות "בתאלי קומי נעלה לחדר של הבנים" אמרה הדר אחרי 2 דקות "חחח מה חדר של בנים את משוגעת אמרתי" "יאללה נו קומי קומי לפני שאני דופקת לך כרית לראש" "מה את אומר.." לא הספקתי לסיים את המילה וכבר קיבלתי כרית לראש וראיתי אותה ואת אושרי מתפוצצים מצחוק "וועליה הדר אבל למה חזק" "אין בעיה אדון אושרי תיהיה איתה בקומבניה עלי ,אני עולה לישון עם שלומי" אמרתי ורציתי במדרגות ואושרי אחרייך "שלומיי" צעקתי שפתחתי את הדלת איך הוא נבהל מסכן נקרעתי מצחוק ואושרי אחריי וישבנו על המיטה שלו "לא זוג חולי נפש אתם ביקר לי" אמר וצחק אחריינו הדר עמדה בכניסה לא הבינה מה יש לנו "אל תתייחסי 2 שרוטים" אמר לה שלומי "טוב טוב די סיימנו..שלומי אני ישנה איתך" ועברתי למיטה שלו "חחח מצחיקה את,נראה לך באמת שאת חברה של אחי תישני איתי ביחד לא קיים מצב כזה" "אין בעיה אתה יכול לישון שם עם שניהם גם ככה כבר הם עשו עלי קומבינה שדפקו לי כרית לראש" אמרתי והעפתי את שלומי מהמיטה שלו התכסתי בשמיכה "לילה טוב לכם חבורת קומבינה" אמרתי הם חיוך ועצמתי עיניים.אחרי 2 דקות הרגשתי את היד של אושרי עלי "תעשי מקום יא שמנה" אמר וזזתי קצת "חיים שלי תקשיב תגיד להדר שתבוא לישון פה לא נעים ממנה ומשלומי" אושרי שם לי יד על הפה וקלטתי שהדר ושלומי יוצאים מהחדר.הלוואי סוף סוף הם ידברו אחרי הריב המטופש שלהם "הלוואי והם יחזרו לדבר" אמרתי בזמן שאני מפהקת ושמה ראש על אושרי ונרדמת.
"אז מה שוב אורזים מזוודות" אמר נוי ונכנס לחדר שלי ושל הדר והתיישב על המיטה "חחחח ראית מזה כל פעם ממקום למקום" "כפרה איך את גודלת לאט לאט" אמר והעיינים כבר התחילו להתמלא בדמעות סגרתי את המזוודה והלכתי להתיישב ליד נוי חיבקתי אותו כ"כ חזק "תודה חיים שלי על הכל על כל הדאגה ואהבה שאתה מרעיף עלי בכל הזמן והזה ומאז שאנחנו מכירים" חיבקתי אותו חזק ולא רציתי לעזוב פשוט כיף לי להרגיש מוגנת.בלילה יצאנו לבר ישבנו אכלנו והיינו כולם ביחד. "אני לא מאאמינה ששוב פעם את עוזבת וחוזרת לבית" כמה זה מצחיק להגיד את זה אמר לי הדר וחיבקתי אותה חזק "יאללה חיים שלי עוד מעט גם תורכם מגיע" אמרתי לה הסתכלתי על כולם "לא יכולתי לבקש חברים יותר טובים ממכם תמיד הייתם איתי בטוב וברע תודה רבה על הכל" אמרתי לכולם שאני עומדת מחוץ לבית ליד האוטו של אבי חיבקתי את כולם הדמעות לא איחרו להגיע לנוי נתתי את החיבוק האחרון "תזכור שלא משנה מה אני תמיד כאן בשבילך" "אני יודע חיים שלי הכל יהיה בסדר" אמר עשינו חיבוק אחרון נכנסתי לאוטו נופפתי לכולם שלום אם היד ואחרי 5 דקות כבר היינו בחוץ הסתובבתי לאחור הסתכלתי על החצי שנה האחרונה שהייתה לי,עוד תקופה הסתיימהחשבתי לעצמי בלב שמתי ראש על אושרי "אתה גאה בי?" שאלתי אותו "הכי בעולם" אמר נשק לראשי ושילבנו ידיים אחד בשני.. I COMING HOME.
אין לי מושג מתי הגענו אבל שקמתי כבר הייתי במיטה שלי שיש שמש שקרנית בחוץ,שמתי עלי נעלי בית והלכתי לבדוק איפה כולם,רועי ישן כמו חמור,נכנסתי לחדר של שרה והיא ישנה שם עם אבי ורק את אושרי לא ראיתי בטח הורידו אותו בבית שלו.הסתכלתי בשעון השעה הייתה 10 בבוקר נכנסתי להתקלח וישר המחשבות התחילו לעלות מה יהיה?האם אני ישתנה?מה ישתנה?אני יצליח בצבא?אני ואושרי נמשיך להיות ביחד,כל מיני מחשובת כאלה ואחרות,אחרי 20 דקות יצאתי מהמקלחת שמתי עלי ג'ינס סריג דל של פולו בצבע כחול ומגף שחור לא רציתי להעיר אותם אז נתתי לשיער להתייבש לבד ירדתי למטה הכנתי לי לשתות ומזגתי לי קורנפלקס אם חלב.אחרי 10 דקות שמעתי את שרה יורדתת במדרגות "את פה?" "בוקר טוב גם לך" עניתי והמשכתי לאכול "מתי קמת למה לא הערת אותי? "לא רציתי להעיר אותכם,הורדתם את אושרי בבית" "אז מה נראה לך גברת" אמרה וישבה לידי אם כוס נס והביאה צלחת עוגיות "אז איך באילת בתאלי?" "מדהים לא חשבתי שזה יהיה ככה את האמת שרוש אני די גאה בעצמי" אמרתי בביטחון מלא "ברור גם אני כולנו כ"כ גאים בך,אל תחששי מהצבא קטן עלייך,ואיך היה עם אהוב ליבנו?" נקרעתי מצחוק "הוא מדהים כל פעם מחדש אני כ"כ שמחה שיש לי אותו למרות הריבים המטופשים פה ושם" "חייב להיות ריבים שאוהבים אי אפשר שהכל יהיה מושלם" דיברנו עוד קצת התחברתי לפייס שלחתי לליאל הודעה שהתקשרו שהם היו ביחד ראיתי מלא תגובות על זה שעזבתי את אילת וחזרתי לבית וכ"כ שמחתי. "אני הלכתי" צעקתי בערך אחרי שעה "לאן?" שאל אבי שכבר הספיק להתעורר ולריב עם שרה אלוהים יודע על מה,"לעשות סיבוב שלום" אמרתי והוא צחק "את לוקחת את האוטו" "חח ברגל" אמרתי וקרצתי לו שמתי עלי גקט ויצאתי שלחתי לאושרי הודעה לא ידעתי אם הוא ער או לא ולא רציתי להעיר אותו הלכתי למרכז אצלנו הליכה של 10 דקות בערך רבע שעה בדרך ראיתי שכנים חברים של דודים שלי אמרתי שלום לכולם "בתאלל" מישהו צעק והסתובבתי "ליאוריייי" צעקתי והתקדמתי לכיוונו חיבקתי אותו כ"כ חזק וכמובן המנהג הקבוע נשיקה במצח "חזרתם סוף סוףף" "מה איתך חיים שלי?" וואלה בסדר את יודעת חיי הצבא.." "עוד מעט אני גם באה" "ואני משתחרר" "לא פייר..הבטחנו שניהיה ביחד בהכל..תיסע לאילת?" "מה לעשות שאני גדול ממך בשנה אבל כמה שניהיה רחוקים את תמיד פה" אמר ושם יד על הלב שלו חיבקתי אותו והתחלנו ללכת ביחד לכיוון המרכז והתחלנו להשלים פערים אחרי כמה דקות כבר הגענו "אני נכנסת לקובי אתה בא?" שאלתי "לא איפה חיים שלי אני צריך לעוף אני ידבר איתך בערב" אמר נשק למצחי והלך התקדמתי לחנות של קובי בהתחלה חששתי להיכנס אבל ראיתי שאין הרבה אנשים נכנסתי "שלום קובי נמצא" שאלתי את המוכרת "הוא במחסן" אמרה באתי להיכנס אבל היא עצרה אותי "לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?" "לקובי" אמרתי בפשטות "את לא חושבת שאת חוצפנית להיכנס ככה לחנות לשאול עליו וללכת למחסן,מי את בכלל?" אמרה בצעקה שנאתי שצועקים עלי אני ישר עומדת אם דמעות בעיניים ככה זה אמרתי כבר שיש לי רגישות יתר "בתאל סוויסה" אמרתי לה ראיתי שהיא הייתה בהלם יצאתי מחוץ לחנות ושלחתי לקובי הודעה שאני יושבת בפיצרייה שיבוא בינתיים הלכתי להגיד שלום לשאר השכנים איך אני אוהבת את השכונה שלי בפיצה עבדו שלום ואבי בדיוק פתחו אותי 12 בצהריים דיברתי וצחקתי איתם הם חברים של רועי הפיצה היא שלהם "הנה קובי בא" אמר אבי ואני צחקתי אמרתי להם שלום והתקדמתי לכיוונו "קוביקו" צעקתי לו ונופפתי לו ביד הוא חיבק אותי והרים אותי "חיים שלי ובעלך איפה?" "עוד ישן" אמרתי קובי ישר זרק לי מבול של שאלות לא הבנתי איך הוא נפל עלי איתם "רק באתי להגיד שלום אני מבטיחה לך שנדבר ונשלים פערים" אמרתי כי ראיתי את המוכרת שלו מסתכלת עלינו בעצבנות. אמרתי שלום לקובי והחלטתי להתקדם לבית של אושרי ברחוב השני.
תיקתקתי בדלת "פתוח" צעקו וראיתי את אבא שלו יושב בסלון "או הנה הכלה שלי חזרה מאילת" צחקתי ונתתי לו חיבוק ראיתי את איריס ישר יוצאת מהמטבח "כפרהה שלי איזה כיף שחזרתם" אמרה חיבקה ונישקה אותי דיברתי איתם קצת "אושרי בחדר?" שאלתי אותם "כן תעלי אליו" וההתקדמתי לכיוון החדר שלו. הדלת הייתה סגורה פתחתי אותה ראיתי אותו יושב על המיטה נכנסתי סגרתי את הדלת וקפצתי על המיטה שלו "מאמי התגעגעתי" "גם אני יפה שלי" ונישק אותי,הרגשתי שמשהו עובר עליו התנתקתי ממנו "מה יש נסיך שלי?" שאלתי אותו הוא לא אמר הרבה הביא לי מכתב שהיה מונח מהשידה שלו וישב מאחורי שאני יושבת לו בין הרגליים קוראת את המכתב לא יודעת אם לבכות או לצחוק.