אהבת ילדות עונה 2 פרק 4

אחרי שעה בערך של מנוחה קלה שמעתי צעקות יצאתי לראות מי זה וראיתי את כל הבית הפוך וכולם עצבניים.
ה' יעזור לי מה הולך פה?!
יצאתי מהחדר וירדתי לקומה למטה שאני רואה שהכל מבולגן "חיים שלי תחזרי לישון" אמר לי אושרי "מה קרה פה?" "כלום כפרה באמת תכף נפתור את זה" "זה קשור אלייך?" שאלתי ונבהלתי ראיתי את שלומי עצבני כמו לא יודעת מה דניאלה אור ולינוי בצד אדם איתי נוי ושיר בצד השני ורק את הדר לא ראיתי "לא זה לא קשור אלי" הנהנתי "והדר איפה?" שאלתי "תשאלי את חברות שלך אולי הם יודעות משהו" פתאום קפץ שלומי "יאללה שב שב בשקט בגללך היא לא פה" "מה לא פה התפרצתי עליהם?מה קורה פה מישהו יכול להסביר לי?נוי?" והסתכלתי עליו "בתי זה לא עניין שלי אני לא מתערב לאף צד מי שרוצה שיספר לך" "נו מה אתם ילדים קטנים" כבר התעצבנתי עליתי חזרה לחדר לקחתי את הפלאפון שלחתי להדר הודעה שתענה והתקשרתי אחרי 2 צלצולים היא ענתה "הדרי איפה את?" "בתי בואי בחוץ בפארק ליד הבית אמרה שכולה בוכה" "5 דקות אני אצלך" החלפתי קבוצה ומישהו פתח את הדלת ישר הסתרתי את החזה שלי וזה היה אושרי "מפגר לפחות תדפוק תגיד שזה אתה" "סליחה חיים שלי,דיברת איתה?" "כן אני הולכת אליה" "חיים שלי תבטיחי לי דבר אחד" "מה?" שאלתי בעצבנות לא הבנתי מאיפה הוא נחת עלי אם השאלה הזאת עכשיו "בסיפור הזה או בריב את זה את לא לקחת צד של אף אחד ולא רבה עם אף אחד זה לא קשור אלייך אלי או אל נוי" "אבל זה קשור להדר" אמרתי "וגם לדניאלה שיר אור ולינוי..מבטיחה?" "תן לי לשמוע מה קרה ומבטיחה שלפני שאני עושה או אומרת משהו אני באה לדבר איתה..ועכשיו אני רצה למה הדר מחכה לי" טוב כפרה קחי איתך את הפלאפון ותהיי זמינה "בסדר כפרה ואפשר בקשה?" אמרתי ונישקתי אותו "מה שתרצי אמר שהיינו קרובים אחד לשני "תדאג שהבית יהיה מסודר שאני חוזרת" אמרתי נתתי לו נשיקה ענקית בלחי והתקדמתי לבחוץ.יצאתי מהבית והלכתי לפארק שראיתי זיהתי אותה מרחוק יושבת מקופלת בתוך עצמה התקדמתי אליה עמדתי לידה "הדר" אמרתי והיא הרימה את הראש שלה וכול הפנים שלה בצבעים של אדום ושחור והעיינים נפוחות מרוב בכי "מה קרה יפה שלי? בבקשה כבר שמישהו יספר לי" "זה הוא זה הן אני גם לא הבנתי מה הולך פה" אמרה ולא הבנתי כלום "תירגעי נסיכה שלי ותספרי לי" אמרתי היא נרגעה קצת ואחרי כמה דקות סיפרה לי מה שקרה:
נק.מבט הדר
אחרי שבתאל הלכה והבנים האלה נשארו איתנו חיכיתי ששלומי יבוא ונילך ביחד לבית "אז מה חברה שלך אמרה שאת והיא תפוסות" אמר זה שרדף אחרי בתאל "אכן כן" אמרתי וחייכתי "חבר זה לא קיר ואת באילת" אמר אחד מהם "בשבילי זה כן" אמרתי וחיכתי כבר שהוא יבוא התקשרתי והוא לא ענה,לא הבנתי מה יש לו שלחתי לו הודעה והוא אשכרה מסנן אותי "טוב בנות אני חותכת לבית" אמרתי להם בעצבנות הלכתי מהחוף תפסתי מונית לבית ואחריט 5 דקות ואפילו פחות הגעתי נכנסתי לבית וראיתי את שלומי יושב שם מעשן סיגריה אם בקבוק בירה ביד הנחתי את הפלאפון והמשקפיים על השולחן ויצאתי לגינה הייתי חייבת לברר מה יש לו "שלום גם לך אמרתי" הוא רק הסתכל ואפילו לא ענה זה עיצבן אותי עוד יותר שאני אשכרה מולו והוא לא מתייחס אלי "נו מה יש לך למה אתה לא עונה" התקרבתי אליו ותפסתי לו את היד "תתרחקי ממני" צעק "אל תתקרבי אני לא רוצה להגיד מילים שאני אתחרט עליהם..תלכי מפה,תשאירי אותי לבד" לא הבנתי מה עובר עליו מה השגעון שנכנס בו "אני ילך ברגע שתגיד לי מה עובר עלייך ומזה היחס המזלזל הזה שלך אלי ולמה אני צריכה לספוג את זה" צעקתי בחזרה "את לא צריכה לספוג את זה את משוחררת לכי עכשיו אם מי שבא לך תעשי מה שבא לך" לא הבנתי כלום העברתי לי בראש את כל מה שעברנו ברגע שהגענו לאילת והכל היה בסדר "למה לפגוע הדר אה? להחזיר לי זה מה שרצית" אמר בלחש ועכשיו הוא זה שהתקרב ואני כל כך פחדתי ממנו "אל תתרחקי ואל תפחדי בחיים אני לא יעשה משהו שיפגע בך" "בבקשה שלומי אם תסביר לי במה מדובר אני יבין אבל אני באמת לא מבינה למה אתה ככה" אמרתי מפוחדת עם עיינים עצומות "באתי אלייכם לחוף כמו שביקשת וראיתי שהייתם עם בנים נהנת צחקת לא רציתי להפריע לך חזרתי לבית" מטומטמם מפגר חשבתי לעצמי וצעקתי עליו "אז מה שלומי אז בגלל שהבנות היו שם עם בנים וישבתי וצחקתי אז הלכת אז נפגעת? ממה בדיוק? באיזה זכות אתה עושה לי כזה סרט על הדבר הזה ומתנהג אלי ככה על מה ולמה" צעקתי אם קול מעורב בדמעות והעפתי אותו ממני נכנסתי לסלון וראיתי את הבנות שם "מה קרה?" ישר שיר שאלה "תשאלו את האקס שלי" אמרתי ויצאתי לא היה אכפת לי שהשארתי אותם ככה. חתיכת מפגר על מה הוא מקנא כי ישבתי וצחקתי עם בנים מזה החוסר ביטחון הזה שיש לו פתאום אני לא מבינה אותו באמת?! ואז את התקשרת ואני בטוחה שהיה שם בלאגן והוא יצא לבנות על החיים.
נק.מבט בתאל
הייתי בהלם בשוק זה שלומי?!זה לא שלומי שאנחנו מכירות או לפחות אני לא מכירה "תקשיבי חיים שלי רק הגענו וחבל סתם לריב אנחנו נפתור את העניין הזה אבל עכשיו את קמה כמו גדולה נכנסת לבית עושה מקלחת של החיים נהנת לך יוצאת אוכלת משהו ונכנסת לישון ושכולם שם יקפצו לך" אמרתי וחיבקתי אותה אלי "אני איתך יפה שלי בטוב וברע תמיד אני כאן בשבילך" "תודה בתאלי תודה אין כמוך בעולם" הדר ניסתה לנגב כמה שיותר את הדמעות ואחרי רבע שעה בערך נכנסו לבית,כשנכנסו ראיתי שבאמת הבית היה מסודר ושהם עוד מסדרים כולם הסתכלו על הדר והיא כמו שאמרתי לה עלתה למקלחת. הערב עבר בביאוס כל אחד היה עם עצמו הכנתי להדר טוסט חתכתי לה ירקות ואחרי שהיא סיימה לאכול היא עלתה לחדר.תיקתקתי בחדר של אושרי ושלומי "פתוח" הוא צעק נכנסתי "אה חיים שלי בואי שבי"והתיישבתי על המיטה של אושרי וממלונו שלומי ראינו טלווזיה שהראש שלי על אושרי אבל מסתכל על שלומי מתה להבין מה עובר על הבנאדם הזה "שישי" אמרתי בלחש והוא הוריד אלי את הראש "אני רוצה לדבר איתו בבקשה אני חייבת להבין מה קרה" "אני נשאר להיות כאן אני לא יודע מה עובר עליו שלא יקרה משהו" "אהבה שלי אתה" ונישקתי אותו "שלומי"קראתי והוא הסתכל עלי במבט של "מה" "לי אתה מוכן לספר מה קרה ולמה התנהגת ככה?" שאלתי "היא כבר סיפרה לך לא" "לא את הכל לא את החלק שלך בסיפור הלא מובן הזה" הוא התיישב מולנו על המיטה שלו כולו מכונס בתוך עצמו וחיכנו שהוא יתחיל לדבר "מאז שהגענו לפה אני כל הזמן מפחד שניפרד שזה לא יהיה כמו שהיה בשכונה שאולי היא תלך פה ותכיר מישהו אחר,היום שבאתי לחוף לקחת אותה היא ישבה שם עם הבנים האלה צחקה נהנתה שאמרתי למה אני יהרוס לה שתהנה פה הרי לא ניהיה פה כל החיים ואז היה איזה קטע שמישהו בא להתיישב לידה לא יכולתי לראות את זה אז הסתובבתי והלכתי" הסתכלתי על אושרי והוא עלי אושרי זרק עליו כרית "יא דבע" צעק לו "אני לא יודע מה עובר בראש המפגר שלך ומאיפה אתה מביא את כל השטיות האלה שלומי בראש שלי אתה לא הבנאדם שאני מכיר אבל ככה לפגוע במישהי שהיא כמו אחותי,אם זה לא אתה ממזמן אני מזיין אותך מכות ולמה צעקת בכלל על הבנות אני לא מבין אותך" "חיים שלי תירגע אמרתי לו "אתה צודק בכל מילה ומילה שאתה אומר אחי אבל זה המצב ואני צריכה לשאת בתוצאות" ניגשתי לשלומי ישבתי לידו וחיבקתי אותו "אתה זוכר שלומי שאני ואושרי היינו במצב גרוע באת ועודדת אותי והראת לי מי זה אושרי שכמה בנות שהוא יזיין וכמה בנות שהוא יגיד להם אני אוהב אותך או כל מיני דברים אחרי בחיים אבל בחיים לא השתווה ליחס שלו כלפי ולא השתווה לפעם שהוא יגיד לי אני אוהב אותך,זוכר שגם אז רבתם והיא סלחה לך בגלל הטעות אם נוי ובאת והאשמת אותה!?אתה צריך להבין דבר אחד והסתכלתי על אושרי והוא עלי ברגע שאוהבים מישהו וזה הדדי ויש בכם אמון לא משנה אם אני ישב גם עם 17 בנים אף אחד מהם לא משתווה אליו אפשר לשבת ולצחוק ולהנות איתם אבל זה לא אומר שאוהבים אותם או מפתחים אליהם משהו כי יש לנו כבר מישהו בלב,אני לא יודעת מה להגיד לך אני מקווה שתחזרו מתישהו ותעבוד על הביטחון העצמי הזה שלך זה שהגענו לאילת לא אומר שצריך להשתנות,ובקשר לבנות אתה חייב להבין שיש לנו חברות שהם רווקות וזכותם לשבת עם בנים וגם אם נישב שם ונדבר איתם זה לא אומר כלום כל עוד לא ראית כלום ואין התנהגות מוזרה ואני לא מדברת רק על הדר אני מדברת על כל בת זוג שתיהיה לך." "תודה רבה בתאלי אין כמוך בעולם תודה שאת תמיד כאן אמר לי וחיבק אותי.אני באמת אוהבת את שלומי כמו שאני הייתי צריכה אותו והוא היה שם בשבילי ככה אני יהיה פה בשבילו
קמתי מהמיטה ואושרי בא ללות אותי לחדר שלי שעמדנו מול הדלת הסתובבתי לחבק אותו ולהגיד לו לילה טוב הוא הסתכל עלי "מה" אמרתי שנהייתי אדומה "אני אוהב אותך זה מה" אמר ונישק אותי התמכרתי אליו לנשיקות האלה שלו לידיים האלה שאני כ"כ אוהבת להיות מחובקת בהם "בתאלי" אמר תוך כדי שהוא מנשק אותי מקרב אותי אליו ומלטף אותי "אושרי אי אפשר פה לא נעים" "אושרי עצר את הנשיקה ופתח את הדלת של החדר שלי "הדר לא פה" "מה זאת אומרת לא פה?היא עלתה לישון בטח היא הלכה לשירותים ותכף תבוא יכולה להגיע כל רגע" אמרתי "אז תשלחי לה הודעה שלא תבוא,שתישן בחדר אחר" "שומעת" פתאום הדר צצה משום מקום וקפצתי על אושרי מתוך בהלה כמעט הורדתי לו את היד "יא משוגעת" אמר וצחקתי "את לא נורמלית ממתי עושים לי דברים כאלה" "לא נורא תתגברי על הפחד שלך..אני הולכת לישון עם הבנות אנחנו צריכות לדבר ובטח אני ירדם שם אושרי תישאר איתה פה" "טוב אני רק יגיד לשלומי והלך לחדר שלו "מלכה את" קפצתי עליה והיא צחקה "יאללה הגיע הזמן ששוב זה יקרה ובלי איזה אחיין בדרך כן בתי" אמרה וקרצה לי הדר יצאה ואושרי נכנס ונעל את הדלת "אז איפה אמר" תוך כדי שהוא מנשק אותי ואני נסחפת אחריו ושוב זה קורה צעד אחר צעד הבגדים המועטים שהיו עלי והמכנס שלו כבר ירדו ואנחנו מתחברים אחד לשני מתוך אהבה ותשוקה שאין לה סוף והלוואי והיא לא תיגמר לעולם.אחרי שסיימנו הנחתי את הראש על החזה שלו והלב שלו דפק במהירות "הלב שלך" אמרתי "זה מה שקורה לי שאני נמצא איתך הוא לא שולט על עצמו,תראי מה את עושה לי" חייכתי נתתי לו נשיקה והלכתי לשים עלי את הפיג'מה לא נעים אם מישהו יבוא בבוקר אושרי שם עליו את הבוקסר והלכנו לישון מחובקים כפיות שהרגליים שלי בתוך הרגליים שלו אחרי לילה מלא באהבה.
בבוקר שאחרי קמתי מאושרת יותר מידי מאושרת ושמחתי שזה קרה שוב איתו לא האמנתי שנחזור להיות ככה,אני והוא קמתי עשיתי אירגנונים של בוקר ירדתי למטבח שמתי לי קורנפלקס אם חלב וככה לאט לאט כולם קמו,הבוקר לא עבר משהו וגם כל השבוע שהגיע עד ליום של הפתיחה של המועדון.
"איזה יותר יפה הורוד או האפרסק" שאלתי את אושרי אחרי מליון שמליות וחצאיות שמדדתי "ורוד ורוד" אמר כבר כולו מיואש אם 1000 שקיות בידיים לקחתי את השמלה אושרי כבר שילם עליה ויצאנו מהחנות "בתאל" מישהו צעק לי והסתובבנו זה היה אלון מהחוף "מה קורה?" הוא שאל ולחץ לאושרי את היד "הכל טוב..מאמי תכיר זה אלון הכי חמוד בחבורה שהבנות ישבו איתם באותו יום" "מה הולך אחי" אמר לו אושרי שבהתחלה קצת היסס אבל אחרי זה הראה שהוא הגבר פה "שמעתי שהיום הפתיחה של הבר" "כן אתם תהיו?" "כן נראה לי נקפוץ נראה מה ירצו לעשות החבר'ה" "אה סבבה" "טוב אני לא יפריע תהנו ובלי עין הרע איזה יפים אתם ביחד" אמר ואני צחקתי והלכנו משם הסתכלתי על אושרי והוא ישר "בסדר נראה אחלה גבר" "שרופה עלייך" אמרתי לו וצאנו לכיוון הבית.
בערב לבשתי את השמלה הורודה ורוד חלק רגיל לא צריך יותר מידי כולה פתיחה של בר עם נעל עקב בבז שיער מפוזר האיפור הרגיל וירדתי למטה מוטי נכנס לבית "הופה הופה מי זה" צעקתי לו והוא חיבק אותי כולם התחילו לרדת לכיוון הסלון מוטי אמר שהוא מקווה שנצליח והעיינים בין כולם הסתדרו ונבוא לבלות ולהנות עשינו חיבוק קבוצתי ויצאנו לכיוון הבר,נכנסו הבר היה מהממם שיר לינוי ואור היו מהממות וככה גם נוי אדם איתי ושלומי כל אחד תפס את העמדה שלו אנחנו תפסנו שולחן קרוב המקום התחיל להתמלאות באנשים המוזיקה הייתה טובה והכי חשוב שהגבר שלי לידי.
"שלום שלום לזוג יונים" אני ואושרי הסתובבנו וראינו את עדן זה מה שחסר לי חשבתי לעצמי בלב "שלום ולא להתראות" אמרתי תפסתי לאושרי את היד כדי לקום וללכת למקום אחר אבל הוא עצר אותי "יש לך 3 שניות לעוף מפה" אמר לו "מאמי די" ביקשתי ממנו ידעתי שזה לא יגמר בטוב "באמת ולמה מי אתה" עדן התחכם "בוא לבחוץ אני יראה לך מי אני" לא יכולתי לקרוא לאף אחד רק מהפחד שתעוף איזה יד וישר יתחילו מכות והחזקתי את אושרי לא שכ"כ הצלחתי איתי עבר וישר קראתי לו איתי תפס את אושרי והלכת לקרוא לנוי ומוטי שיבואו פחדתי על אושרי כ"כ שלא יקרה לו משהו למרות שאין מצב כזה בעולם אחרי שיש לו קשרים בכל מקום נוי ביקש מעדן שלא התקרב אלינו כי פעם הבא זה כבר עסק איתו והוא הלך אושרי חיבק אותי ואחרי שהוא נרגע הלכנו לרקוד להירגע קצת בסביבות 3 וחצי סגרנו את הבר והלכנו לבית שכולם עייפים אך מרוצים.
הימים באילת עברו אני מצאתי עבודה בתור פקידה במשרד של חברת הובלות האהבה עם אושרי פורחת ועדיין אני חושבת על היום פיצוי שהבטחתי לו.