אהבת ילדות עונה 2 פרק 23

פרק 23
"חיים שלי קומי" והרגשתי נשיקות קטנות על הפנים התסובבתי לכיוון אושרי פקחתי עיינים וראיתי אותו כבר לבוש עם המדים "מה השעה?למה אתה עם מדים?" "אני צריך לצאת לבסיס כפרה" "ככה מוקדם?" שאלתי וישר קמתי והתיישבתי עליו וחיבקתי אותו "אלה חיי הלוחמים" "טוב חכה 10 דקות אני יקפיץ אותך" אמרתי באתי לקום ממנו אבל הוא משך אותי אליו "לא צריך נתי בא כמה דקות הוא צריך להיות פה" "לא בא לי שתלך" אמרתי והתפנקתי עליו מחבקת אותו הכי חזק שאפשר ונושמת את הריח שלו "רוצה לבוא איתי בתיק?" אמר וצחקתי "אפשר?" "אחרי שעה את בורחת חיים שלי גבול עזה זה לא צחוק בשבילך","בא לי שתשתחרר כבר הלב שלי לא שקט שאתה שם" "בשבילך אני אשמור על עצמי", הטלפון של אושרי רטט זה היה נתי שאמר לו לצאת לבחוץ,קמתי ממנו שמתי עלי נעלי בית אושרי הרים את התיק הענקי שלו וירדנו למטה לוויתי אותו עד האוטו "פשש מי זאת שקמה ב5 בבוקר" אמר נתי "בשבילו הכל" אמרתי וחיבקתי את אושרי עמדתי על קצות האצבעות "לא בא לי לשחרר אותך מהחיבוק ולתת לך ללכת" "די חיים שלי אני חוזר מזה שבועיים קטן עלינו מבטיח פיצוי שאני חוזר" התנשקו איזה 5 דקות,אושרי נשק לראשי ועלה לאוטו.נכנסתי חזרה לבית הלכתי למטבח לקחת לי כוס מים לשתות וראיתי את רון כולו מדמם "רון?!" שאלתי המומה "מזה מה קרה לך" ראיתי אותו כולו חבול ופצוע מלא בדם "כלום הכל בסדר" "כלום לא בסדר,מי עשה לך את זה?" "בוא אני יחטא לך את כל הכל עם יוד" אמרתי לו והוא בא אחרי הכנסתי אותו לחדר שלי הבאתי מהאמבטיה צמר גפן ויוד וגם מגבונים רון שכב על המיטה שלי ואני ישבתי ליד "זה ישרוף עכשיו תנסה לא לצעוק" "בסדר" אמר כמעט ללא קול התחלתי לנקות לו בזהירות את הפצעים ואת הדם זה היה מזעזע אחרי כמה דקות סיימתי שמתי לו פלסטרים על הפצעים וזרקתי את הכל לפח, "תודה" אמר "בכיף" לא רציתי לשאול אותו יותר מידי "אפשר לבקש טובה?" "כן בטח" "אל תספרי לאף אחד" "ומחר שכולם יראו את הפצעים מה תגיד שנפלת במדרגות" "אל תדאגי לי" אמר ויצא מהחדר,חתיכת חוצפן חשבתי לעצמי גם עוזרים לו וגם יש לו טענות,נכנסתי למיטה שלי שעוד הריח של אושרי נמצא בה חיבקתי את הכרית שהוא שם עליה ראש ונרדמתי.
בשעה 12 בצהרים קמתי בלי הנסיך שלי שחזר לי לצבא ובמקום זה אני מחבקת כרית,הלכתי לעשות את אירגוני הבוקר התקלחתי ואחרי 20 דקות סיימתי שמתי שמלה עם מספר בצבע שחור שהמספר מנומנר הוויאנס מנומרות,ירדתי למטבח שרה בישלה לאכול "בוקר טוב" "בוקר טוב כפרה..מתי אושרי יצא?" "5 בבוקר" אמרתי והיא מזגה לי תה עם עוגיות,פתחתי את הפלאפון ראיתי מלא הודעות בקבוצה בווצאפ נכנסתי לראות מתי אושרי היה מחובר ראיתי שלפני 10 דקות וישר הרמתי אליו טלפון אחרי כמה צלצולים הוא ענה "יפה שלי" אמר "חיים שלי מה קורה?הגעת?" "כן כפרה..מתי קמת?" "לפני 20 דקות חצי שעה התארגנתי" "חחח פרינסס שלי יפה לך העיקר חבר שלך יקרע את התחת" "אל תשכח מי קמה איתך ב5 בבוקר" "חיים שלי את..מה התכנונים להיום?" "וואלה לא יודעת עדיין אני נראה לי היום סתם מנוחה כזאת להעביר אותו בכיף","טוב נסיכה שלי אני צריך לנתק תעדכני אותי בכל מה שאת צריכה אוהב אותך" "גם אני חיים שלי שמור על עצמך","כיף לראות אותך ככה פורחת" אמרה לי שרה "תודה על כל התקופה,ושאת נותנת לי להיות פה לגור פה בזמן שאמא ואבא לא פה ואת מתייחסת אלי כמו אל הילדה שלך" "כפרה עלייך את לא כמו את הילדה שאין לי אל תשכחי את זה לעולם" אמרה ואני קמתי לחבק ולנשק אותה."חודש הבא זה האזכרה של יוסי ז"ל" אמרה "כן אני יודעת" "את יודעת בתאלי אני מאוד מתגעגעת אליו גם כשיש לי את אבי" המשכתי לחבק את שרה "רוצה נלך לקבר שלו?" שאלתי אותה "אני אשמח" אמרה "שנינו עלינו להתארגן לא נעים ללכת אם שמלה לבית קברות שמתי עלי ג'ינס בהיר אם חולצה ורוד בייבי ונעלי בובה בבז,שרה לבשה שמלה שחורה עם נעלי בובה שחורה ואחרי רבע שעה יצאנו. עלינו על האוטו ואני נהגתי ברקע היה את השיר של שלמה ארצי האהבה הישנה,אני זוכרת כמה שרה ויוסי אהבו אותו והיו הולכים למלא הופעות שלנו התחלנו ביחד לשיר את השיר ראיתי דמעה קטנה זולגת לה מהעין כנראה היא צריכה את הפירוק הזה,אחרי 20 דקות הגענו לבית העלמין,הגענו לקבר של יוסי ונישקתי אותו הדלקתי נר נשמה לכבודו "שרוש אני יחכה לך בחוץ" אמרתי ידעתי שהיא צריכה את הלבד הזה איתו חיבקתי אותה נשקתי לקבר עוד פעם ויצאתי לבחוץ חיכתי לה באוטו. רועי התקשר "אה רועייק מה קורה?" "הכל טוב כפרה..תגידי איפה את?" "עם אמא שלך בבית עלמין" אמרתי "מה?" רועי לא הבין "לא יודעת היא דיברה איתי היום על אבא שלך ז"ל לברכה והיא רצתה לבוא אז הבאתי אותה "תודה יפה שליי,אני צריך לדבר איתכם בערב תהיו בבית" "בקשר למה?" "הפתעה" אמר "יאללה יפה שלי אני צריך לנתק נדבר" אמר וניתק אפילו שלום לא הספקתי להגיד לו,ישבתי באוטו חיכיתי לשרה ואחרי רבע שעה היא חזרה "בואי נלך לשטוף ידיים" היא אמרה והלכתי אחריה "פרקת הכל?" שאלתי אותה והיא רק הנהנה לי אם הראש,שטפנו ידיים וחזרנו לאוטו "תודה בתאלי אין כמוך אמרה ונשקה לי לראש" "רועי אמר שהוא צריך שניהיה בבית בערב שהוא רוצה לדבר איתנו" אמרתי לה "באמת את יודעת על מה?" "אין לי מושג" אמרתי.
"אז על מה רצית לדבר איתנו אדון רועי?" שאלה אותו שרה שהיינו רק אני הוא ונוי בערב בבית "אני הולך להציע למור נישאויין אמר כולו מרוגש "יאאאאאאאאאאא מזל טוב חיים שלי" אמרתי וישר קפצתי עליו "קוללולולולולולולו" צעקה שרה ונוי ישר חיבק אותו "מברוכ אחי","איך מה מתי כמה?" שאלתי אותו מציפה אותו בשאלות,"אנחנו נוסעים סופ"ש הזה לצפון ושם אני יציע לה" אמר,שלחתי לליאל הודעה בסקייפ שהתחבר,ישבנו וראינו את המשפחה שלי כמה התגעגעתי אליהם סיפרנו להם על רועי והם אמרו שעוד 3 חודשים הם מגיעים לארץ לתמיד ואני כ"כ שמחתי "סיגי את מאמינה הבן שלי הולך להתחתן" אמרה לה שרה "יאללה הגיע הזמן בשעה טובנ נעשה שמח" אמרה לה אמא "בקרוב אצל בתאל שלך" אמרה שרה "אמן" ענו כולם ואני ריחפתי לי במחשבות של עצמי,מתי והאם יגיע הרגע שאני יהיה עם אושרי שלי מתחת לחופה.