אהבת ילדות-עונה שנייה פרק 18

"אז זהו מחר יוצאים לחיים אחרים לבד בלי אף אחד מחוץ לשכונה."אמרה לי הדר. "כן איזה הזוי זה לגור לבד,לבשל לבד הכל אנחנו עושים בשביל עצמנו." אמרתי וסיימתי לסדר את המזוודה השלישית והאחרונה."אני והדר ירדנו למטה "אבי,אפשר את המפתחות של אוטו?" "למה כפרה?" "אני נוסעת לאושרי" "על המתלה ליד הדלת" "תודה נסייך" ונתתי לו נשיקה בלחי. אני והדר עלינו על האוטו הורדתי אותה בבית שלה ואחרי 10 דקות הגעתי לאושרי טיקטקתי בדלת ופתחתי עדי ישר קפצה עלי "הבאת לי מתנה?" "לא מספיק כל מה שקיבלת מאנגליה" וחיבקתי אותה הלכתי ואמרתי שלום לאיריס אמא שלהם "איזה ריחות" ונכנסתי למטבח "בואי כפרה תקראי לאושרי ותשבו לאכול" עליתי לחדר שלו וכמובן שמעתי מוזיקה הדלת הייתה פתוחה והוא היה עם הגב אלי "חיים שליי" קפצתי עליו והוא הסתובב "יפה שלי" אמר ונתן לי נשיקה "מתרגשש?" שאלתי והתיישבתי ליד המזוודה שלו על המיטה לראות מה הוא הכניס ושהוא סידר את הכל "שטיות כפרה יהיה כיף ממה יש לי להתרגש" "לא יודעת אושרי זה מקום חדש,רק אנחנו בלי אמא אבא,אין יותר את השכונה יהיה לי מוזר וקשה בהתחלה" "מה הנסיכה שלנו מפחדת?"אמר וצחק והפיל את המזוודה על הריצפה ושכבנו אחד ליד השני במיטה שלו שהפנים שלנו זה מול זה "אני לא מפחדת כי יש לי אותך ואני איתך,אבל עדיין זה משהו חדש שבחיים לא חווינו" אמרתי ועצמתי עיינים "בולה שלי" אמר וחיבק אותי "יהיה בסדר נסיכה שלי אל תהיי שלילית" "שישי" אמרתי לו בזמן שהוא מלטף לי את הלחי "תבטיח לי דבר אחד" "מה מאמי?" "שלא משנה מה יקרה באילת,גם אם ניפרד,נריב וזה לא יהיה כמו פה תמיד אבל תמיד ובמיוחד שם נדאג אחד לשני וניהיה אחד לצד השני" ופתחתי את העיינים הסתכלנו אחד לשני בעיינים "אל תדברי ככה,אבל כן אני תמיד ידאג לך ויהיה לצידך" נישקתי אותו כ"כ שמחתי שאנחנו ביחד שיש לי אותו "איייכס" הסתובבנו וראינו את עדי "בואי" והיא עלתה על המיטה בין שנינו "לא אמרתי לך מליון פעם שבתאל אצלי לדפוק בדלת" ודיגדג אותה והיא נקרעה מצחוק "אמא אמרה שתבואו לאכול" קמנו ירדתי עם עדי אושרי שם חולצה וירד התיישבנו לאכול יעל הכינה קוסקוס עם עוף ישבתי שם איזה 20 דקות ושרה התקשרה שאני יבוא לבית חיבקתי את יעל ועדי "תיפרדי מנתי בשמי" אמרתי ויצאתי אושרי בא איתי עד לאוטו "נסיך שלי אני יראה אותך יותר מאוחר או מחר?" "אם אני יספיק היום ואם לא אז מחר" נתתי לו נשיקה ועליתי לאוטו,תוך 7 דקות הגעתי לבית נכנסתי לחצר ונוי היה שם עם זוהר החברה החדשה שלו כן כן הוא ואגם לצערי נפרדו אבל עד היום אני בקשר איתה הלכתי לכיוון שלהם אמרתי לנוי שלום והבאתי לו חיבוק ונשיקה ולזוהר רק אמרתי שלום כן אני כזאת שאם אני לא יואהב מישהו הוא ירגיש את זה ואותה אני לא מחבבת במיוחד "מתרגשת" "מאודדד,ואתה?" "חחח אחרי שהייתי לוחם אני כבר לא מתרגש מכלום" צחקתי והתקדמתי לכיוון הבית."שלוום בית צעקתי וראיתי שחברים של רועי באים אלינו היום לפי השולחן שהיה עליו בקבוק וודקה ורדבולים."שרההה" צעקתי ונכנסתי למטבח "איפה היית?" "הלכתי לאושרי..חברים של רועי היום באים?" "כן אבל המשחק ב-9 תכף נישב לאכול תארחי את השולחן כפרה" "במקום לפנק אותי אתם מעבידים אותי יום לפני שאני עוזבת חחחח זה לא בסדר" "חחחח כל היום מפנקים אותך פעם אחת תעזרי" ואני ושרה צחקנו "שולחן לכמה לארגן?" צעקתי לה "תעשי 8 עם אושרי ועוד מישהו יבוא" "סבבה" למרות שלא הייתי רעבה לא הייתי יכולה להגיד לה לא,ערכתי את השולחן ועזרתי לשרה לסדר אותו "אז מה שתי אחים שלי הקטנים נוטשים אותי לאילת אה" אמר רועי "אווף חבל שאתה לא בא איתנוו" אמרתי וחיבקתי אותו "אני עוד יקנא" אמר אושרי ונכנס בדלת "חחח אין לך מה לקנאות בו תחשוב שאני לא יראה אותו מלא זמן" אושרי התיישב וישר שרה שמה לו לאכול דיברנו עוד קצת ואושרי יצא עם רועי לבחוץ בזמן שפנינו את השולחן,הייתי חייבת לשמוע על מה הם מדברים אז שיחקתי אותה כיאלו אני מסדרת את השולחן ממש לאט "אז מה אתה לוקח לי אותה לאילת?" "רועי אחי אני מבטיח לך אני תמיד יהיה שם איתה לא משנה מה יקרה" "זה חיים אחרים כפרה אין כבר את כל השכונה שתדאג לכם אם תריבו שם או תיפרדו" "אל תדאג אני לא יוותר עליה ואני מקווה שלא יקרה דבר שיגרום לנו לפרידה".אושרי ורועי נכנסו אחרי איזה 3 דקות צעקתי לנוי שיביא את הפח כדי לשים את המפה אם כל הליכלוך,יצאתי לזרוק את הזבל ועוד לפני שיצאתי ראיתי את האוטו של שון "אושרררררררי" צעקתי זרקתי את השקית על הריצפה ונכנסתי לתוך הבית "מה קרה?"ראיתי שהוא כבר קם לצאת לבחוץ "האוטו של שון פה בחוץ" אמרתי וחיבקתי אותו חזקק,אושרי לקח לי את היד ויצא איתי לבחוץ רועי ונוי גם יצאו אבל עמדו בפתח של הבית כדי לראות שלא יקרה כלום,הרמתי את השקית זבל אושרי יצא ראשון ואני אחריו וכמובן מה שידעתי שיקרה "בתאל" שון אמר ופחדתי להסתובב אליו "מה אתה עושה פה?"אמר לו אושרי ואני ישר נבהלתי לא ידעתי מה לעשות לא הייתי מסוגלת להסתכל עליו פעם ראשונה שאני רואה אותו מאז המקרה "שמעתי שאתם עוזבים לאילת באתי להיפרד ממנה" "יא חתיכת בן זונה" אמר לו אושרי והוא תפס אותו מהחולצה הסתובבתי וראיתי שנוי ורועי באו "אין לך בושה עאלק באתי להיפרד ממנה אחרי מה שעשית עדיף שלא תראה כאן את הפרצוף שלך יא זבל" "דיי" אושרי בוא ניכנס לבית אמרתיי "אושרי עזוב אותו הוא לא שווה את זה שהידיים שלך יגעו בגוף המטונף הזה" הלכתי ליד נוי ואני והוא נכנסנו לבית "מאמי איפה היית?" קפצה עליו זוהר "סתם בחוץ רגע" עליתי לחדר ראיתי שקיבלתי הודעות מהקבוצה בווצאפ הם שלחו לנו תמונות מאילת איתי ירין דניאלה ושיר כבר שם אחרי דקה אושרי נכנס."יפה שלי" "חיים שלי אני בסדר באמת יאללה ממחר חיים חדשים בלי שון ובלי אף אחד מיותר",אושרי ירד למטה לראות אם כולם את המשחק אני נכנסתי להתקלח ולעלות על פיג'מה אחרי שסיימתי ירדתי למטה הסלון הפך לג'ונגל נקרעתי מצחוק איך אני אתגעגע לזה שכל משחק שיש של בית"ר באים לראות אותנו אצלנו כולם ביחד אם זה משחק חשוב והם לא הולכים,מסכן השופט איך הוא לא מחליק מרוב שהם מקללים אותו "מי זאת ירדה לעם" אמר עומר חבר של רועי "חחח מה נשמע מאמי?" אמרתי והתיישבתי על אושרי "אז מה ילדים אתם נוסעים לאילת אה" "כן קצת להתרחק לא יזיק אמרתי" "יפה יפה תעשו חיים" "מאמי אני עולה לישון אולי תלך גם אתה או שתישאר לישון אצלי" לחשתי לו "בואי אני יעלה איתך אבל אני ילך לישון בבית אין לי פה כלום" אמרנו לילה טוב לכולם ושרה אמרה שהיא תעיר אותי ב3 וחצי כי ב5 יש לנו אוטובוס נישקתי אותה ועליתי למעלה עם אושרי. נכנסתי למיטה שכבתי והוא התיישב "תישאר פה עד שאני ירדם?" "כן יפה שלי" אמר והתנשקנו הנשיקה הזאת נמשכה יותר מידי זמן להגיד שלא רציתי אותו ולהרגיש אותו שוב שלי זה יהיה שקר אבל עצרתי אותו "יש אנשים למטה" צודקת נסיכה שלי,יאללה יפה למרות שאת מתרגשת תנסי לישון" הסתובבתי לצד שלו שאני אם הפנים אליו החזקתי לו בידיים ואחרי כמה דקות נרדמתי.
"בוקרר טוב ישנונה" שרה באה להעיר אותי והתהפכתי לצד השני "מה השעה בכלל?" שאלתי שאני עדיין מנמנת "רבע לארבע" אמרה ואני ישר קמתי "אני במקלחת" נכנסתי להתקלח ואחרי 20 דקות יצאתי ונוי נכנס התלבשתי שמתי מכנס ג'ינס קצר חולצה לבנה שרשום עליה זארה בשחור ומעל קפוצון לבן וסניקרס לבנות בכל זאת 4 בבוקר ואני בנאדם שסובל מקור,התאפרתי,התבשמתי והתקשרתי לאושרי להעיר אותו אחרי כמה צלצולים הוא ענה "מאמיי" "המאמיי שלך מתקלח זה נתי" "חחחח" צחקתי "נתוש הוא התעורר אני מבינה" "כן כפרה ועל הדרך האיר את כל הבית" "יאללה יאללה עוד מעט נראה אותך נדבר חיים" "ביי נשמתי" אמר וניתקנו ירדתי למטה היו שם 4מזוודות 3 שלי אחת של נוי,ראיתי את רועי ואבי שניהם עייפים שותים קפה ורק שרה מכינה לנו סנוויצים לדרך. "תתגעגע אלי?" שאלתי את אבי "תלוי למה" אמר "רשע אמרתי והוצאתי לו לשון והוא חיבק אותי,נוי ירד אחרי 10 דקות והיה כבר 4 וחצי יאללה יוצאים הבנים שמו את המזוודות ואני ושרה עלינו לג'יפ.הדר בדיוק שלחה לי הודעה שהם יצאו ועניתי לה שגם אנחנו,התקשרתי לאושרי והוא אמר לי שהוא נאור ושלומי כבר בתחנה המרכזית,אחרי רבע שעה הגענו לשם הורדנו את המזוודות כולם היו הדר אור לינוי נאור שלומי אושרי ואדם וגיל חברים של נוי.אמרתי לכולם שלום העלנו את המזוודות נפרדנו מרועי שרה ואבי הפעם שרה לא לקחת את זה כ"כ קשה רק איחלה לנו בהצלחה ושנשמור על עצמנו עלינו על האוטובוס ישבנו בחמישה מושבים כולם תפסוח מקומות,האוטובוס לא היה כזה מפוצץ ובעיקר היו צעירים הלכתי לדבר קצת עם הבנות הדר ישבה ליד שלומי ואני ליד אושרי ואור ולינוי ביחד נוי עם גיל ונאור ואדם הנהג התחיל לנסוע ושמתי על אושרי את הראש הדליקו מזגן ושיר הוצאתי את השמיכה והתכסתי "חחח את משוגעת ביקר לי" "מה אני יעשה יהיה לי קר מאמי אתה יודע" "אז מה בתאלי דרך חדשה?" אמר "דרך חדשה" אמרתי ונרדמתי.
אחרי נסיעה של שעתיים קמתי אפילו כבר השמש יצאה בחוץ ראיתי שחצי מהאוטובוס רדום "אושרי אושרי" הערתי אותו מה יש "משעמם לי קום" "בתאלי תני לישון עד שאנחנו מגיעים"והניח עלי את הראש.הוצאתי מהתיק סנוויץ עם חביתה ומלפפון ואז בא אלי איזה מישהו "אה את זאת שאוכלת על הבוקר" "כן" אמרתי ולקחתי ביס "את יודעת 7 בבוקר לא צריך להגזים חביתה יש ריח" סיימתי את הביס "אל תדאג תכף כולם יקומו ובכלל יהיה פה ריחות,רוצה סנדביץ?"שאלתי "לא כפרה תודה אבל לא אכפת לך שאני ישב פה נכון" "לא בכלל לא גם ככה משעמם לי וחבר שלי רדום מת" "אז מה באתם לחופש?" "לא אח של ידיד פתח פה פאב חדש על הטיילת באנו לעשות קצת כסף לפני הצבא" "פשש יפה יפה" "ואתה?" "אני חייל משוחרר באתי לעשות מועדפת של חצי שנה "לבד?" "לא כפרה עם חברים וגם הם רדומים" "אולי אתה מכיר את בנדוד שלי נוי סוויסה הוא גם חייל משוחרר מגבעתי" "מההה?" צעק וכמעט העיר את כל האוטובוס "את בת דודה של נוי? אמר והיה המום "כן" אמרתי לא מבינה מה יש לו "שירתנו ביחד את יודעת כמה שמעתי עלייך נראה לי כל המחלקה שלי מכירה אותך רק בגלל הסיפורים והצרות שהיית גורמת להם" "חחחחח אל תגזים הוא גם פה ישן שם באחד הספסלים" אחרי איזה 10 דקות כבר חצי מהאוטובוס התעורר לזה שדיברתי איתו קראו עדן הוא הלך ודיבר עם נוי ורק אושרי לא התעורר אחרי חצי שעה עשינו עצירה ראשונה ירדנו באוטובוס והיה חם,הורדתי את הקפוצון קנינו נס ועוגיה וישבנו לשתות ואחרי כמה דקות גם אושרי ירד "אוו טוב שנזכרת בוקר טוב כפרה שלי" והבאתי לו נשיקה קטנה על השפתיים "וואי הייתי שפוך אין דברים כאלה" "קח" ושלומי הביא לו את הנס שלו עדן ועוד 2 חברים שלו הצטרפו אלינו לשולחן והכרנו אותם"אחרי 10 דקות חזרנו לאוטובוס אחד מהנערים ביקש מנהג לשים שירים דרך האייפון ברמקול והנהג הסכים כל הדרך לאילת הייתה חגיגה אחת גדולה "מי זה העדן הזה?" שאל אושרי "סתם הוא חבר של נוי ובזמן שאתה ישנת הוא העביר לי את הזמן" "פשש מעדיפה מישהו אחר על פני" אמר "חחח נוו שישי כולה דיברנוו יא קנאי" "אין מה לעשות אין בעיה לכי אליו" "וואי אני שונאת שאתה ככה" קמתי ליד נוי וגיל "אוף איזה מעצבן הוא" "מה קרה הפעם?" "מקנא כי דיברתי עם עדן חבר שלך" "חחחח תכף תשלימו" "מי זאת בתאל סוויסה?" צעקו מהמיקרופון הסתובבתי וראיתי שכולם מסתכלים אלי "הנה הנה זאת היא" אמרה הדר "חבר שלך מקדיש לך את זה" והיה את השיר מלאת אהבה הלכתי אליו למקום שלנו "אתה יודע כמה אני אוהבת אותך נכון?" "את יודעת שמה שהיה מקודם היה בצחוק נכון? צחקנו והתנשקנו איזה 2 דקות "איזהה תמונה לפייסבוק" קרא שלומי "די די ייצורים" אמר אושרי ואני מרוב שנהייתי אדומה שמתי את הראש בלי בתוך החזה שלו.אחרי שעתיים וקצת הגענו לאילת הורדנו את כל התיקים מהאוטובוס תפסנו מוניות לכיוון הכתובת שאיתי נתן לנו ואחרי 7 דקות הגענו,יצאנו מהבית אני והבנות היינו בהלם איזה בית מעלףף "אז מה בנותת אילללתת" צעקה לינוויי "איללתתתת" החזרנו לה והתחבקנו.