אהבת אחים-פרק 4

מהההההה?! למה דין מנשק אותי?!
דחפתי אותו בקושי,אבל לפחות הצלחתי להזיז אותו,
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" אמרתי מסמיק.
"מה..מה עזוב אותי!" הוא לקח את ידי ומשך אותי לנשיקה ארוכה, הוא כרך את ידיו סביב צווארי כרחתי את ידי סביב צווארו גם ופתאום הוא אמר.
"וזה העונש שלך" הוא חייך חיוך והחל לצחקק בקולי קולות.
"מהה?!" אמרתי מופתע מאוד ומבוייש, התרוממתי והלכתי כמה צעדים אחורה וניסיתי לשכוח את זה שזרמתי עם הנשיקה.
"על מה,מה עשיתי?" שאלתי לא מבין.
"לא אמרת לי למה טעית בכוונה במבחן." הוא אמר מחייך,
"והנה,זה גם עונש כפול,תשלים את כל החוברת הזאת" הוא הגיש לי שניי חוברות שכל אחת מהן מכילה חמישים עמודים.
"למה זה מגיעה לי" אמרתי מדוכדך והוא רק עשה עוד הפעם את הפנים השמחות-מעצבנות-מתגרות שלו.
"פעם הבאה פשוט תגיד את האמת" הוא אמר, "טוב,שנתחיל ללמוד?" באותם הרגעים חלפה מחשבה במוחי להגיד לו 'איך אתה מצפה ממני ללמוד אחרי שנישקת אותי ?!' אבל לא היה לי את האומץ אז פשוט הנהנתי לאות תשובה חייובית.
הוא פתח את חוברת חשבון והחל להסביר לי את מה שבאמת לא הבנתי ואת החומר למבחן הבא.
"נכון אתה עושה כאן ככה" הוא כתב לי ואני הנהנתי.
"אז לא," הוא מחק את התרגיל.
"אתה אמור לעשות ככה" הוא הראה לי את הדרך הנכונה.
"רבי נחמן,נחמן מאומן,נחמן,מאומן,רבי נחמן מאומן…" שמענו מיבחוץ.
"אני אסגור את החלון"התנדבתי לסגור את החלון.
"תודה" הוא אמר ואני התיישבתי בחזרה מול השולחן.
כל העת שהוא ניסה ללמד אותי לא יכולתי להתרכז,בגלל שמה שקרה ביננו נידנד לי בראש וזה עיצבן!כמה פעמים אני יכול לחשוב על זה?!.
"תום?"
"מה?!" אמרתי בקול תוקפני מעוצבן.
"את המראה הזה אף פעם לא ראיתי אצלך" הוא אמר מופתע.
"שיהיה.." עניתי והשפלתי את ראשי כלפיי מטה.
"טוב,נמשיך ללמוד" הוא אמר והמשכנו ללמוד ככה במשך שעתיים ללא מנוחה.
"אהה,עכשיו שש,אני צריך כבר ללכת" דין אמר מסתכל על השעון.
ליוויתי אותו אל הדלת והוא נזכר ואמר.
"אל תשכח להשלים את החוברת." הוא אמר לפניי שיצא מין הדלת.
ניפנפתי אליו ואמרתי 'ביי' חלוש וסגרתי את הדלת על מנעול.
הלכתי למקרר ופתחתי אותו,ישבתי מולו חצי שעה מנסה לחשוב ולעכל את כל מה שקרה היום.
"תום,חזרתי" אימא שלי פתחה את הדלת.
"ברוכה השבה" אמרתי לה בקול נחמד וסגרתי את דלת המקרר.
אימא שחלה להוציא את המצרכים מהשקיות.
"אוי,שחכתי לקנות קפה,תום אתה יכול בבקשה ללכת ולקנות במכולת?" היא שאלה אותי.
"אין בעיות" אמרתי לה,היא נתנה לי כסף,לבשתי את נעליי,ויצאתי.
"תהיה זהיר בדרך" אימא אמרה ליפני שיצאתי.
"אל תידאגי" השבתי לה.
היא סגרה את הדלת ואני הלכתי לדרכי למכולת.
נכנסתי אליה.
"קפה,קפה,קפה" לחשתי כאשר ניסיתי למצוא קפה.
"הנה הקפה" מישהוא הגיש לי את הקפה.
"אהה תודה רבה אמרתי בחיוךהסתובבתי וראיתי את דין.
"די..דין?" לא הבנתי מה הוא עושה כאן.
"יצאת לקניות הא,אתה הבן-אדם המצחיק ביותר שפגשתי" הוא אמר וצחק.
"למה מצחיק בדיוק?לא עשיתי שום דבר מצחיק?" שאלתי לא מבין.
"אתה נועל נעל אחת סגולה ונעל אחת ירוקה" הוא אמר מצחקק.
"אופסי" אמרתי מובך.