אהבנו, כמו שלא נאהב עוד לעולם.. – פרק 1

'ריימונד?' שאל אותה
'כן בייב?' שאלה בחיוך רחב
כאשר נשמע קולו בין רגע בצבץ לו החיוך והסומק בפניה
'אני אוהב אותך' אמר והחטיף לה נשיקה בפיה הקטנטן
'גאמאני בייבי' אמרה בקול מתוק ורך
'כלום לא יעצור את ההרגשה שיש לי אלייך' אמר ושוב נישק את פניה בעדינות רבה
'אם הייתי יכול לכתוב את הרגשתי אלייך בשיר הייתי עושה זאת , אך את יודעת בייב שאני לא יודע לכתוב' אמר וגיחך
'נאמ זה בסדר אתה מושלם בשבילי' אמרה ריימונד ונישקה את אהובה
'מחר אנחנו 3 חודשים ביחד יש הפתעות?' שאלה תוך כדי הנשיקה
'אממ מה? 3 חודשים?' שאל בלחץ
'חחחחח תירגע אני לא מחפשת הפתעות' אמרה
'חחח אהובתי אני לא אשכח את התאריך הזה בחיים , אל תדאגי כבר הכנתי הכול' אמר וקרץ אל ריימונד
'לא ! אתה מבטל הכול!' רטנה לעברו
'אין סיכוי… תתחילי להתגבר על הפחדים שלך' אמר ומיד עינייה נפתחו לרווחה
'מה עשית?' שאלה אך לא קיבלה מענה
הוא דחף אותה אל הקיר אשר היה ברחבת בית הספר
אך בעדינות כמובן
ונישק אותה נשיקה מדהימה
שפתיה אדומות כמו דובדבן
ושפתיו בטעם דובדבן
ריימונד אהבה אותו כול כך
והוא אהב אותה בחזרה
הם לא מימשו את אהבתם עדיין
למרות אהבתם הגדולה
כפי שהוא אמר:
"אהבתינו לא חייבת להיות פיזית , מה שמרגישים זאת האהבה האמיתית סוואג"
אמר תמיד
'אמא? הוא בא לארוחת ערב' אמרה ריימונד כאשר נכנסה אל ביתה
אולי הבית שלה לא היה הכי מפואר ולא הכי עשיר
אך הוא אהב אותה
אולי בגדיה לא היו מחנויות יקרות
אך הוא אהב אותה ככה
מי יודעע מה יקרה בסוף אה?