אהבות חדשות פרק 16

היי את הפרק אני מקדישה למשפחה הסופר מהממת שלי!, לחברות שלי,
ולכם… אז תגיבו!!
ואל תשכחו, שלא תעיזו לאבד את הזיכרון!!! חחחח..
**********************************
"דוקטור,הוא לא נזכר בכלום כשלא הייתי כאן?" שאלתי.אוף כבר שבוע שנשארתי בלוס אנג'לס, רן לא נזכר בי אני מרגישה גרוע,הדוקטור אמר 'זה יעבור עם הזמן, תוך שנה, שנתיים'. שאלתי אותו אם יש דרך אחרת?. הוא אמר שרק אם אביא לו משהו שיזכיר את העבר! את הצמידים שלא ניפרד לעולם!,אפילו הבאתי לו את השרשרת שהוא הביא לי!! הכל אבל כלום לא עוזר!.
"מצטער…" הוא נאנח.
נכנסתי לחדר, ומצאתי את רן יושב ומסתכל בתמונה שלנו ביחד.
"זו את?" שאל בקול תמהוני
"כן, זאת אני" נאנחתי
"את ואני מה בדיוק ..?, היינו קרובים?"
"יותר משאתה מתאר לעצמך!" עניתי
"אתמול נזכרתי במשהו…" אמר מהורהר.
"באמת במה??????" שאלתי בהתרגשות.
"נזכרתי שהפלתי אותך למים, ואת כעסת עליי" אמר, ומיקד את מבטו בי.
"חח.." גיכחתי בעצב."כן אני זוכרת! , כעסתי עלייך, כי לא הייתי מוכנה להודות שאני אוהבת אותך.."מלמלתי
"אז את היית דלוקה עליי!!" צהל.
או.. רן זה רן, ואפילו אם אין לו זיכרון הוא נשאר אותו הדבר. חשבתי.
**********************
"מחר נוסעים בחזרה לישראל!" אמרתי לרן כשישבנו במסעדה
"יש, אולי שם אוכל להיזכר במשהו!
"אני לא אנוח עד שתיזכר!" מלמלתי
"מה?" שאל
"כלום" אמרתי, ודחסתי כף שלמה של ספגטי לפה.
******************************************
"הגענו!" אמרתי. לתוך הבית.
ציפי וופל התנפלו עליי בחיבוקים!
"אויי, כל כך דאגנו..!" ציפי אמרה.
אמא הופיעה בפתח וחנקה אותי בחיבוקים! "אויי כל כך דאגתי לך!"
"אמא… א..ה אם את רוצה שאשאר בחיים אז כדאי ש…ש…תעזבי אותי!"
"אוה.. היי רן" אמא חיבקה גם אותו.
"אה.. מי את ?" שאל רן
"אתה לא זוכר אותי?, אכלת אצלנו מלא ארוחות"
" אהמ.. אהמ, אמא הוא אבד את הזיכרון!!!!!!!!!!" צרחתי
" אוהו.. נכון שכחתי, בכל אופן את באה לאכול?"
"לא! עד שלרן לא יחזור הזיכרון שום מנוחה" עניתי, וסחבתי את רן.
הייתי מוכנה להישבע ששמעתי את אמא אומרת :' ככה אני אוהבת אותה!'
*******************
אני ורן עברנו בכל מקום שהיינו בו ביחד!. ותאמינו או לא זה כמעט כל הארץ!
אבל לקחתי אותו רק למקומות שהיינו בהם הרבה : פנימייה, הנהר , ואפילו מסדרון שלראשונה פגשתי אותו!. אבל שום דבר לא עזר!
ואז השארתי את הכי חביב עליי לבסוף…החורשה שאני ורן היינו נוהגים עשות פיקניקים…
הוא הסתכל סביבו בזהירות……ופתאום הוא הרים אותי, הצמיד אותי אליו,נישק אותי בלהיטות בשפתיים ואמר:"נזכרתי רוני! נזכרתי"…