אהבות חדשות פרק 14: אני מרגישה כמו קומדיה שחורה,אתם לא?!

השבוע הבא היה גרוע במיוחד: רן נוסע ממני להוליווד.(שאלתי אותו 'למה הוא פשוט עוזב אותי?', והוא אמר 'שאם הייתה לו בחירה הוא לא היה עוזב,אבל יש לו חוזה..ואם הוא יפר אותו קנס של 5 מיליון $).
נאנחתי..ניסיתי כל הלילה לישון.
כשלבסוף נרדמתי חלמתי חלום זוועה: חלמתי שרן, הולך ברחובות הצפופים של הוליווד..ולפתע הכל נהיה שחור,ועל הכביש גופה מוכרת…התעוררתי בבהלה,הנשימות שלי היו כבדות,ועל המצח זעה קרה.
קמתי וניגשתי להתקלח.השעה:5:30 לפנות בוקר.. המטוס יוצא בשבע.התארגנתי מהר ולקחתי את התמונה שלי ושל רן ביחד צוחקים שעשינו בקולנוע. וכתבתי שם: "Together forever"(לנצח ביחד).הסתכלתי עליה כמה רגעים ולבסוף תקעתי אותה לתוך הכיס של הג'ינס….
*************
"המטוס ללוס אנג'לס יוצא בעוד 5 דקות" , הכרוז הודיע. נצמדתי יותר קרוב לרן.
"אני אוהבת אותך.." לחשתי בקול חנוק מדמעות.
"ואני אוהב אותך יותר מהחיים שלי" אמר.
הושטתי לו ביד רועדת את התמונה. הוא נישק אותי בשפתיים, ומלמל:"תשמרי את המקום שלי"
"ואתה את שלי".חיבקתי אותו חזק. ונדמה לי שראיתי יהלום קטן נופל מעיינו.
"ואני הכנתי לך את זה" אמר, והושיט לי שרשרת מזהב, שעליה חרוטות הפנים שלו..
*************
הגעתי הביתה הרוסה,נשכבתי על המיטה. וזמזמתי את המנגינה העצובה שרן תמיד שר.
הרגשתי כאלו חלק ממני עזב, וכבר לא יחזור לעולם..ידעתי שהוא יחזור תוך חצי שנה..אבל הייתה לי תחושה שהוא לא יחזור לעולם.כאילו איבדתי אותו לנצח..
דמעה אחת זלגה, ואחריה עוד אחת, ואחריה גשם של דמעות חנוקות.
**************
חודש עבר…
אף אחד כבר לא הרגיש בנוכחותי,אפילו שני כבר כמעט לא דברה איתי…ידעתי שהעלבתי אותה קשות, תוצאה מחוסר החלק השני שלי (רן).הייתי כמו רובוט: לימודים , אוכל ,לישון….
רן לא יצר קשר..זה היה הקש ששבר את הגמל..כל מילה קטנה של מישהו,והייתי מתפרצת עליו..
הייתי שבורה , הרגשתי כמו כלום..
עד שלבסוף יום אחד הטלפון בבית צלצל..התעלמתי כמו תמיד.אבל הטלפון המשיך לצלצל בלי הפסקה. לבסוף עניתי: "הלו?" שאלתי
"הלו מדבר דוקטור הולצברג." לבן אדם היה מבטא קשה של אנגלי."אני מתקשר "פרום" (מ.. –).לוס אנג'לס,בית החולים המקומי.את חברה של רן רוג'ד?"
המצב שלי נראה לי כמו קומדיה שחורה…