אהבה

אהבה,אהבה.
אהבה זהו רגש, אהבה זוהי תחושה.
אתה לא מחכה לאהבה, היא באה, היא משתלטת עלייך,לפעמים כמו מחלה, לפעמים היא קטלנית ואין לה מרפה.
מאהבה אמיתית אתה תשרט ותפצע.
כי זוהי האהבה, רגש בעל ישות בלתי ניתנת להגדרה, רגש בעל עוצמה שמעפילה על כל הרגשות והתחושות האחרות.
אהבה יכולה לבוא בכמה צורות ,משונות,מיוחדות,מבלבלות, כי זו אהבה, אותה עוד לא גילו.
מעצם היווצרנו האהבה שכנה שם,פה,בכל מקום.
היא נמצאת בין כולם, מחכה, למה היא מחכה?, להשתלט עלינו?, לפגוע בנו?, לסמן לנו משהו?, מה את רוצה? "אה-בה".
האם היא רוצה להזכיר לנו, לאנושות,לטבע, לאל, מי השולטת, מי זו שאומרת את המילה האחרונה.
לפעמים אני מרגישה שהיא הרגש המוחלט,הדבר המוחלט שיכול לכל בן תמותה ולכל יצור נברא לנהוג נגד כל היגיון,אבל למה?,מדוע את קיימת?
אני יודעת למה היא קיימת, בכל הזמנים, בכל התרבויות, בכל המינים, בכל יקום, בכל גלקסיה, בכל גורל, בכל חלום ,בתקווה, באושר,בעצב,במוות ובחיים.
היא מלווה אותנו, תמיד, תמיד.
האהבה היא לא עונש, היא גם לא פרס.
היא רגש עצום ואימתי שהוא הדבר הכי קרוב לשמיים, לטוהר.
היא קיימת כדי להזכיר לנו מה אנחנו, מהי האנושות , מהו היקום, היא פה כדי להזכיר לנו שבן אדם הוא יצור בעל רגש.
היא פה בשביל להשמיע את זעקתם של אלה שלא נשמעת. היא גוברת על כל החוקים, על כל המדע, היא הדבר הכי חזק שיש והכי לא יציב שיש. אך היא לעולם לא תעלם,לעולם.
היא פה כדי להזכיר לנו שיש חיים בחוץ ,היא פה כדי להזכיר לנו את השליחות שלנו. כן זאת האהבה.