האהבה שלך היא הנקמה שלי-פרולוג
אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול.
איך שהוא הביט בי בעיניו הכהות, גורם לזרמים נעימים לצוף בגופי, גורם לי להתמכר אליו.
אך למה כל דבר שנראה נוצץ כזהב מתגלה כפחם מבפנים? ולמה דווקא אני נפלתי בהצגתו הזולה?
אני זוכרת את אותו שבוע לפני סוף הלימודים של כיתה י"ב, איך הוא השאיר בלוקר שלי מכתב אהבה ובו ביקש להיפגש מתחת לעץ האהובים בחצר.
אני זוכרת שבאותו זמן קפצתי מאושר, הרי לא תמיד קורה שנסיך השיכבה מזמין את הילדה ה"חננה" של השכבה, השמנה והמכוערת לפגישה, במיוחד לא במקום פומבי לפחות.
אני זוכרת איך הלכתי לשם עם תקווה בלב, בתשוקה רבה לשמוע את המילים "אני אוהב אותך" יוצאות מפיו.
אך מה שקיבלתי במקום היו ירידות, צחקוקים והעלבות פוגעות מילדי השכבה – כי דבר זה התגלה כמתיחה.
אבל הנה אני, אחרי כמעט חמש שנים, חמש שנים של עבודות פרך באימונים, אכילה בריאה וטיפולי פנים וכול זה להשגת המטרה שלי – נקמה.
הדבר היחיד שיש לי להגיד על התוכנית המבריקה שלי?
"נתראה בפגישת מחזור".
תגובות (8)
ואווו תמשיכיי !!
פפפ שכחתי לציין שהכול בזכותך, אחרת לא הייתי חושבת להתחיל אותו בכלל :]
וואו! תמשיכייייי ממש אהבתי וזה נשמע אחד הסיפורים הטובים :) !
יובל היי ^-^
זוכרת אותי?
את חיה. אני אוהבת את הסיפורים שלך – ואת כול כך לא מפסיקה אותו באמצע.
(וזה קיפופ נכון? עכשיו התמכרתי לשיר – אוף. אני מקווה שאת מרוצה.)
כן זה קייפופ :P
גם אני התמכרתי [מהיום]
וברור שאני זוכרת 3>
נשמע קול^^
נישמע יפה תמשיכייייי
מדהים אהבתי את הכתיבה מעניין והשיר מדהים :)))))))))))))))))))))))))))))))))))))