אהבה שהפכה לאכזבה- לי ודניאל – פרק 12(:

-נקודת מבט דניאל-
חזרתי הביתה מהסרט.. מנסה להבין מה קורה איתי בזמן האחרון.. אני לא מאמין שאני אשכרה חושב על זה , על להיפרד מעדן, הילדה ששנה, שנה שלמה , אהבתי והתחננתייייי לאלוהים שתרצה להיות איתי. עד שהיא מסכימה אני זה שלא רוצה? למההההה?!
למה הייתי צריך להכיר את לי.. היא פשוט מדהימה באמת.. ובנוסף להכל גם חכמה. שתהיה בריאה איזה ציונים יש לה חחחחח והחיוך שלה בכלל הורס אותי, אה והעיניים שלה מדהימותתתת וה.. טוב דייייי מה נהיה אני עם עדן לא עם לי. עדן גם מדהימה .. יש לה אממ .. היא אממ.. מצחיקה(?)
טוב החלטתי. מחר אני הולך להגיד לעדן שאני רוצה לקחת הפסקה לשבוע שבועיים, לא מגיע לה מישהו כמוני, שחושב על מישהי אחרת בזמן שהוא איתה. בזמן הזה אני אחשוב על הכל. אני מקווה לעשות את ההחלטה הנכונה.. שקעתי במחשבות ולאט לאט נרדמתי..

-נקודת מבט לי-
כבר בוקר.. נכנסתי לוואצאפ לראות מתי עומר התחבר, אבל משהו עצר אותי וגרם לי להיכנס קודם לדניאל.. ראיתי שהוא שינה את הסטטוס בוואצאפ ל״מבולבל״ . מה? O:
לא יכולתי להתאפק והתחלתי לקרוא שיחות ישנות שלנו.. איך שהוא היה מעודד אותי, איך שהיינו צוחקים המון יחד… אני אוהבת את עומר, אבל.. אולי לא בתור חבר?
הלכתי לבצפר עם הרגשה רעה.. לא רציתי לראות אף אחד , במיוחד לא את עומר. לא בא לי להתחיל להתחמק ממנו וזה וגם לא מגיע לו להיפגע ככה ממני.. נראה לי אני שוכחת את דניאל וזהו, מוחקת שיחות, מוחקת מספר, מוחקת ה כ ל .
״חייםשליייי״ עומר צעק לי מקצה המסדרון
עשיתי את עצמי לא שומעת והתקדמתי לכיוון הלוקר.
הוא מתקרב.. שיט.
״מה יש לך?״ הוא שאל
״מה ? מה .. מה יש לי?״ עניתי מהססת
״את מתנהגת מוזר״ הוא אמר
״סתם.. כואב לי הראש..״ אמרתי לו , משקרת..
״קחי כדור או משהו, מבאס לראות אותך ככה״ הוא אמר והדביק לי נשיקה
״טוב״ אמרתי וחייכתי, חיוך טיפה מזויף. אוף למה אני חושבת על שני בנים באותו זמן?
*
״לי..? לי? לי???? לייי?? תתעוררי נו לי.. ״ שמעתי קול מוכר..
״מה.. מה .?״ אמרתי עצבנית , שונאת שמעירים אותי
״דניאל.? מה אתה עושה פה?״ מה???? מה הוא עושה בחדר שלי??
״נרדמת בכיתה.. אז לקחתי אותך הביתה..״ הוא אמר ובא ללכת..
״חכה..״ אמרתי, איזה פדחנית אני לא מאמינה שנרדמתי בכיתההההההה אומיגאדדדד!!!
״׳תודה.. ש… שהחזרת אותי הביתה חח ״ הוספתי
״בכיף חח ״ הוא אמר ושוב בא ללכת
כנראה הוא באמת לא מרגיש אליי משהו
״רגע דניאל..״ אמרתי לו
״ממ?״ הוא אמר
״אממ .. לא משנה, אני אלווה אותך למטה..״
ירדתי איתו למטה, לדלת.
״ביי, ושוב תודה״ אמרתי לו
הוא בדיוק הסתובב, היינו ממש ממש קרובים…
איך בא לי לנשק אותו עכשיו…
״אממ..״ הוא אמר והלך צעד אחורה
״אה.. זה לא בסדר..״ הוא אמר והלך..
אוף אוף אוף אוף למה זה היה טובבבבב?!

-נקודת מבט דניאל-
״איזה טמבל יאעוווו״ מלמלתי לעצמי בדרך הביתה
הייתה לי הזדמנות, הזדמנות לנשק אותה, אחרי כל הזמן הזה שחשבתי רק על זה.
אני כזה דפוקקקק יואווווו
היא כזאת יפה שהיא ישנה.. לקחתי אותה מהכיתה, לא רציתי להעיר אותה, רציתי לקחת אותה, להיות זה שמעיר אותה.. להיות איתה.
אף אחד אפילו לא שם לב שהיא נרדמה, ישר כולם יצאו החוצה, כולל עומר. למה דווקא אני שמתי לב?
טוב מה זה משנה, עכשיו הכל הרוס .. הייתה לי הזדמנות ולא ניצלתי אותה.
אני עוד כמה דקות מגיע הביתה ואני זז לישון, אין לי עצבים ליום הזה
״איההה נו״ מישהי אמרה, בטעות נתקעתי בה, לא שמתי לב לאן אני הולך
אני מכיר את הקול הזה.
״דניאל? חחחח מה אתה עושה פה?״ זאת עדן, אוי נוווו …