אהבה שאין לה סוף
אני משחררת
בודקת את הבעיה שלי ,
נותנת לעצמי הפסקה..
קצת נושמת ומתחילה יום חדש.
אני פחות מתרגשת מהכל ,פחות כואבת
נותנת לדברים לקרות ולחלוף
מבלי להתרגש יותר מידי,
אני כבר כמעט במשבצת שלי,
פחות שופטת את עצמי.
וכשאני רואה בחור חדש מופיע
ואני ישר שמה עליו עין
אני שואלת את עצמי ,
״האם אלו הרגלים ישנים?״
כן אני יודעת אני נמשכת לאחד שישבור אותי ..
שיתן לי את הכאב שאני ״חושבת שמגיע לי״
כי הרי אני מאמינה שלא מגיע לי שום טוב.
אז אלך אליו אתחנן אליו שיואהב אותי
והכי חשוב אומר לו!
״שבור אותי לרסיסים ״
אך חלק בי קם!מתנגד לזה
ופעם הוא היה שקט ,
בקושי הייתי שומעת את הקול הזה
אך היום הוא חזק!חזק מאוד
וגורם לי להסתכל על אותו בחור ולשאול את עצמי
״האם אני באמת רוצה את זה?צריכה את זה ככה?כאב!?״
ואני מבינה ,שאת זה אני כבר לא צריכה .
כאבתי מספיק ,חשבתי על עצמי דברים רעים מספיק!
והיום היום אקח את מה שמגיע לי
אהבה חמה,אוהבת ,לא שופטת,בלי תנאים ,ללא מעצורים..
וזה לא אומרת שהפחדים לא קיימים
הרי את תמיד תהיי חיה בי חלק ממני שאני מנסה להשלים איתו כל יום מחדש !ואני מצליחה לאט לאט
לסלוח לך
לך אותה נערה בת ה16, אני לאט לאט סולחת
ובונה לנו את הגאולה
רק עלינו לחכות ועם הזמן זה יקרה
ואפרוץ את החומות
ואמצא לנו את מה שכל כך חיכינו לו
השלמה עצמי
ואהבה שאין סוף!
תגובות (0)