אהבה ראשונה שמסתיימת במהרה – פרק ה'
עברו חודשיים אנחנו כבר לא ביחד , קשה לי מאוד עם זה אז הזמנתי אותו לשיחה בארבעה עיניים.
"היי" אמר אלכס
"היי" אמרתי לו
"אז מה…מה רצית?
"לנשק אותך!"
"מה?" אמר וחייך
"אני לא יכולה יותר!" אמרתי "למה אנחנו לא ביחד?"
"מאמי, אני לא רוצה שתבכי עוד יותר כשאני אמות"
"אל תדבר ככה, אם אני לא אזכה להיות איתך עוד קצת אז זה מה שישבור אותי"
"אבל.."
"ששש.. תן לי לנשק אותך, לפחות בפעם האחרונה!" אמרתי לו ונישקתי אותו.
"יעל…"
"אלכס…"
"אני…"
"בבקשה!" זלגו לי דמעות.
והוא נישק אותי שוב ושוב ושוב…
ומצאנו את עצמנו בוכים ומתנשקים בחוץ עם הגשם.
לאחר שבוע (אנחנו לא ביחד) הזמינו אותי למסיבת פרידה לאלכס
"הוא עובר דירה" אמרה לי אביטל
"מה?" שאלתי
"כן…מה הוא לא סיפר לך?"
"לא, לא משנה" אמרתי והלכתי.
'מה הוא עובר דירה?'
'למה הוא לא אמר לי?'
'כדאי לי לבוא למסיבה' – אלה היו המחשבות שלי באותו רגע, הייתי מבולבלת.
באתי למסיבה וישר חיפשתי את אלכס.
"אלכס! אתה עובר דירה?" שאלתי אותו כשראיתי אותו ליד המשקאות.
"בואי" אמר ומשך אותי לפינה
"מה?"
"אני לא עובר דירה" אמר בשקט "אני פשוט לא רוצה שידעו שאני חולה ב..את יודעת"
"למה?"
"זה משנה עכשיו?"
"טוב."
"אתם לא ביחד, נכון?"
"אמ..לא נראה לי, למה?"
"סתם. בואי" אמרה ומשכה אותי.
"טוב."
יום אחד, אחרי חצי חודש מתקשרים אליי. השיחה:
"הלוו?" שאלתי
"יעל?"
"כן, מי זה?"
"אלכס"
"אלכס?"
"את יכולה לבוא אליי לבית חולים?"
"מה?" ההיתי בהלם "אתה…"
"כן , אז אני בבית חולים של העיר אז את יכולה לבוא?"
"ברור, אה.. אני באה עוד שניה"
"ביי"
"ביי"
היתי בהלם ירדו לי מליון דמעות!
הלכתי לשם הכי מהר שאפשר, ואז…ראיתי אותו, הוא היה עם כל מיני צינורות באף ו…עדיף שאני לא אגיד.
"היי" אמרתי בשקט
"תתקרבי"
"אוקיי" התאמצתי לא לבכות
"את יודעת שאני אוהב אותך יותר מכולם, נכון?" , הנהנתי
"ואת יודעת שאת הכי חשובה לי מכולם, נכון?" , הנהנתי
"אל תלך , בבקשה אל תלך!"
"אני… חייב ללכת"
"אבל.. אני רציתי להנשא לך" אמרתי "ולא הספקתי לעשות את זה"
"אבל אני חייב , זה מה שאלוהים רצה שיקרה."
שנינו התחלנו לבכות.
אחרי 7 שעות היה כבר שתיים בלילה והייתי חייבת ללכת
אז הלכתי…
בשעה חמש לפנות בוקר, 3 שעות אחרי שהלכתי, הוא נפטר…
תגובות (1)
שכחתי לכתוב ב- "אתם לא בחיד נכון?" שכחתי לכתוב לפני זה שיעל הלכה לחברה שלה ואז חברה שלה שאלה את זה…