חזרתי!!!!!
מקווה שנשארו לי קוראות.
אני מצטערת שאני לא פרסמתי!!!
אין לי זמן , אני עמוסה משהו פחד!!!!
תגובות ממשיכה , אוהבת אתכןןןן

אהבה צעירה , פרק שלישי

11/01/2014 747 צפיות 3 תגובות
חזרתי!!!!!
מקווה שנשארו לי קוראות.
אני מצטערת שאני לא פרסמתי!!!
אין לי זמן , אני עמוסה משהו פחד!!!!
תגובות ממשיכה , אוהבת אתכןןןן

״ אז מה הסיפור שלך ? ״ לין שאלה אותי כשהיינו בקפטריה.
– ״ מה הסיפור שלי ? ״ חזרתי על השאלה.
״ אני יספר לך את שלי אם תספרי לי את שלך ״ היא ביקשה.
– ״ ממ… נהגתי לעשות בעיות בבית , היו לי ציונים נמוכים העבירו אותי לחמישה פנימיות ובסוף הגעתי לפה ״ אמרתי וחייכתי חיוך מזוייף. ״ מה הסיפור שלך ? ״ 
״ אותו הדבר ״ היא אמרה לי. ראו שהיא שיקרה , למרות שגם אני שיקרתי. אבל באמת קיבלתי ציונים נמוכים!
״ יש לך אחים ? ״ היא שאלה. מיתר , תשמרי את הדמעות! 
– ״ אני חייבת ללכת ״ הודעתי לה רגע לפני שהדמעות התפרצו. 
״ היי , אמרתי משהו לא במקום ? ״ היא שאלה בחשש.
– ״ הכל בסדר. באמת. ״ חייכתי חיוך מזיוף וברחתי משם. כשהייתי רחוקה מימנה דמעה בוגדנית זלגה במורד לחיי. 
״ הינה הילדה העצבנית ״ שמעתי את קולו של לירן מאחורי.
– ״ אין לי כוח עליך ״ אמרתי לו והמשכתי כמה צעדים.
״ למה , מפחדת ? ״ הוא שאל וצחק. הסתובבתי עליו בעצבנות כשמחיתי דמעה קטנה. 
״ מזה , בכית ? ״ הוא שאל ברוגע. 
– ״ מה אתה רוצה ? ״ שאלתי אותו. 
״ בכית ? ״ הוא שאל , לא מתייחס לשאלתי.
– ״ תענה לי ! ״ צעקתי מעצבים.
״ לא רוצה כלום ״ הוא נאנח הסתובב והלך. 
רצתי לכיוון חדרי לפני שמישהו יעצור אותי. 
נכנסתי לחדר מתפרצת בבכי , אסור להזכיר את אחי בשום מצב. 
פתחתי את הארון והוצאתי את השמלה. 
שמלה שצמודה בהתחלה ומתנופפת בסוף. שמלה כחולה אם פרחים , וחגורה תאומה. 
אדיר נתן לי את זה ביום הולדת 15 , לפני מותו.
היומן שלו גם אצלי. יומן אדמדם שהזהב כתוב 'שייך לאדיר שרעבי.' 
פתחתי את היומן בעזרת המפתח הכסוף , והמשכתי לקרוא את מה שכתוב.
כל הדפים היו ריקים , חוץ מהדפים שהיה בהם את היום הולדת שלי.
'יום שני (תחרטטו איזה תאריך)
לאחותי הגמדה יש יומהולדת. 
הבטחתי לה שבגיל 16 יהיה לה חבר. 
מיתר , אני מאחל לך את כל האושר בחיים. וכן , אני יודע שאת כל היום מחטטת לי ביומן ורואה כלום , אז תפסיקי .
אוהב הכי בעולם , אדיר'
צחקתי ובכיתי באותו הזמן.
הלכתי למראה , האיפור מרוח. 
שטפתי את פני והתפשטתי.
נכנסתי בזהירות לאבטיית המים החמים ושקעתי בתוכה.
יצאתי מהמקלחת אחרי חצי שעה , לבושה בשורט ג׳ינס משופשף אם גרביים ורודות אם שתי פסים לבנים , עד הברך. 
גופיה לבנה צמודה יפה , מעיל ג׳ינס בלי שרוולים ונעלי וואנס כחולות. 
״כל ילדי הפנימייה , להופיע בקפיטריה״ נשמע קול מהרמקול בחדר. קפצתי , מי לעזאזל שם רמקולים בחדר?!?!
הלכתי לקפיטריה. שם ראיתי את כל הילדים.
– ״ היי ״ לחשתי לאפריל ולין.
לין קפצה עלי בחיבוק.
״ אני מצטערת מצטערת מצטערת מצטערת ״ היא אמרה לי , צחקתי.
״ לין , רוצה להצטער על עוד משהו ״ שאלה המורה. לין הסמיקה 
״ לאלאלא הכל אחלה ״ היא ענתה לה. 
״ ובכן , יש המון ילדים חדשים בפנימייה השנה. אני רוצה שנשחק 'חפש את המטמון' כדי לגבש אותך ״ המנהלת אמרה בחיוך , אנחת אכזבה יצאה מכל ילדי הפנימייה.
– ״ מה קרה ? ״ שאלתי את אפריל. 
״ המשחק הכי גרוע אבר ״ הוא הודיעה. 
״ אז תתכוננו לשחק ״ אמרה המורה ״ אני יחלק אתכם לזוגות ״ היא הוסיפה.
״ לין ולירן
מייק ולי 
אפריל וקים…״ היא המשיכה לקרוא בשמות.
״ מיתר אם משי ״ היא קראה את שמי. 
משי באה עלי.
״ את בטח מיתר , אני משי ״ היא שלחה את ידה ללחיצה. היא חמודה!!! סנשיין כזאת. לחצתי את ידה.
– ״ נתחיל במשחק ? ״ שאלתי אותה.
״ יאללה ״ היא מלמלה והתחלנו לרוץ למקום שלנו.

-מנק׳ המבט של לירן- 
פתחתי את הפתק. 
– ״ מתעופף זריז פזיז
מזמזם זמזום מרגיז
רגע נח ורגע עף
על המצח על האף
ובורח שוב ושוב
החצוף הזה הוא… ״ 
״ הוא… ? ״ לין חזרה אחרי.
– ״ הוא ? ״ שאלתי.
״ זבוב , דביל. בוא לכברת הזבובים ״ היא אמרה לי ורצה לחצר.
רצנו לכברת הזבובים. הלכנו בזהירות כדי לא להיעקץ. 
וואלה , גם לי אין מושג למה יש פה כברת זבובים. 
״ אוקיי תפסתי ״ מלמלה לין. 
– ״ לברוח ? ״ שאלתי. 
״ מה נראה לך ? ״ היא שאלה בעצבים. רצנו לתוך הפנימייה , בדרך פתחנו את הפתק.
״ בזנב הוא מכשכש
עוגיה הוא מבקש
את פני הוא מלקק
וקורא לי לשחק
מכולם אותי אוהב
חברי הוא… ״ 
– ״ ממ… כלב ? ״ שאלתי.
״ איזה חידות קלות ״ שמעתי אותה ממלמלת ובורחת למלונה. 
״ מלוני ״ היא מלמלה. 
– ״ איזה פחדנית ״ מלמלתי ונגעתי בפרוות הכלב , הוא נבח.
עפתי אחורה.  איזה מפחידדדד.
״ אנחנו צריכים משהו והולכים ״ לין אמרה לו ונגעה בקערת המים שלו. בכהוא הסתכל בכל תנועה שלה בפנים מפחידות.
״ ביייי ״ היא צרחה וברחה. 
הוא הסתכל עליי. אינעל העולם , יש להם שומרים והם מביאים כלב דבע. 
הלכתי משם במהרה.
היא הוציאה את הפתק מתוך השקית והתחילה לקרוא. 
– ״ 4 רגליים ברזלים שחורים 
נראים טיפה ממורמרים
נראים טיפה מחולדים
שם יושבים אנשים ״ קראתי מהפתק.
״ כיסאות ״ 
– ״ איזה ? ״ 
״ איפה יש הכי הרבה כיסאות בפנימייה ? ״ היא שאלה.
– ״ בכיתה ״ עניתי בחיוך. רצנו לעבר הכיתה. חיפשנו בכל הכיסאות.
״ מחפשים משהו ? ״ שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי וראיתי את הסרתי המצעבנת ומשי צוחקות אם מעטפה ביד.
ת


תגובות (3)

תמשיכי ותקראי גם את שלי!!

11/01/2014 03:30

תמשיכי

11/01/2014 03:42

תמשיכייייי

11/01/2014 04:29
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך