אהבה צבאית חלק ג'

גם אני וגם הוא היינו בהפסקה אם אפשר לומר הוא בא אליי "דיברת עם אמא שלך?" שאלתי
"דיברתי,זה כל פעם מחדש ככה,יש עוד שלושה בסיסים בארץ שזה ככה עכשיו" הוא אמר "מה ?עוד שלושה אחים בקרבי עכשיו?" שאלתי מופתעת,"כן,ואמא שלי משתגעת כל פעם מחדש,אבל אין מה לעשות" הוא אמר "לא שפויים אני במקום אמא שלכם נועלת אתכם בבית לא נותנת לכם לצאת,כאילו כל הכבוד והכל אבל באמת שאני לא מאמינה שאני אוכל לחיות אם הבן שלי יהיה בקרבי"אמרתי הוא בתגובה הסתכל עליי וחייך "מה מצחיק אני באמת לא מבינה אתה יודע באיזה לחץ הייתי??" אמרתי לו
"כי את ממש חמודה שאת דואגת ככה" הוא אמר ופתאום מפקד הטייסת קרא לו וראיתי שאלון מצדיע ומהר מאוד הוא לא מתנהג כמו שהוא אמור להתנהג,אלון חזר והסתכלתי עליו מוזר "מה זה היה?" שאלתי, "לא סתם הוא רצה לשאול מתי אני יוצא שוב" הוא ענה,"לא התכוונתי לזה התכוונתי לזה שאחרי שהצדעת לא התנהגת כמו חייל" אמרתי,אלון צחק ואמר "שמעי הצדעתי אני לא מתכוון להיות החייל של אבא שלי כל הזמן","זה אבא שלך??" הייתי בשווק באמת שלא חשבתי "איזה פדיחות ואני עוד הורדתי אותך לשכיבות שמיכה לידוו" אמרתי "לא מה פדיחה אבא שלי נהנה מזה,כדי שלא יחשבו שאני פה בפרוטקציות הוא כל הזמן מקשה עליי אבל עזבי אני חייב לעוף לתדרוך" אמר לי ונישק אותי במצח והלך "אלון!" קראתי לו,הוא הסתובב תוך הליכה לאחור עם חיוך" אני יודע,אני שומר על עצמי!"
הצטרפתי לתדרוך שלהם כדי לראות איך זה נראה כי בעתיד כנראה שאני אעשה את זה,הם יצאו..
כמה שעות אחרי זה הם עדיין לא יצאו כל הבסיס היה שקט לא נשארו כל כך הרבה חיילים,פתאום קיבלתי הודעה במכשיר קשר מהש"ג שאני אבוא דחוף הגעתי ואני רואה תיק " זה לא של מישהו זה חפץ חשוד!" לא ידעתי מה לעשות נכנסתי ללחץ,כשכולי רועדת אמרתי לו תתקשר למג"ב לא היה לי מושג מה עושים ופתאום נשמעה ירייה..
רצתי לכיוון וראיתי מחבל עומד ומכוון אליי נשק,תהרגו אותי אין לי מושג איך הוא נכנס,זה מחדל שצריך לדווח עליו אבל קודם כל איך אני יוצאת מהמצב הזה?!?
"תירגע תוריד את הנשק" צעקתי,והוא היה נראה רגוע לגמרי,לא זז ולא היה אכפת לו," מה תעשי לי תהרגי אותי?" עכשיו מצד אחד היה לי ברור שזה או הוא או אני,מצד שני אני לא יודעת איך יורים לכיוון מישהווו כאילו היו לי מטווחים וכאלה אני כן יודעת אבל רעד לי כל הגוף!
התקרבתי אליו והנשק שלו לא היה נראה לי אמיתי בכלל,אבל לא רציתי לנסות ידעתי שאני חייבת לעשות משהו אבל אף אחד בבסיס לא היו שם,יריתי לכיוון הרגל שלו והוא התבלבל ותפסתי אותו,כנראה שלא להרבה זמן כי תוך כמה שניות הוא עמד עם הנשק שלו בכיוון הרקה שלי.
הנשק לא היה עלי הוא זרק לי אותו על הרצפה,כשהוא שמע את המסוקים נוחתים הוא לקח אותי לשם כשהאקדח עדיין על הרקה שלי,"תיזהרו!!" צרחתי והוא הוריד לי סטירה,החיילים כנראה לא שמעו אותי יצאו מהמסוקים והראשון מביניהם היה אלון,"אלון לך!" צרחתי, הפעם הוא דרך את האקדח,"מה הולך פה,תעזוב אותה עכשיו!" אלון צעק לו,"צודק למה להרוג אותה כשאני יכול להרוג אתכם,אבל בגלל שראיתי שאתה לחוץ בגללה.. האצבע שלו הייתה על ההדק,ואז…יריה…כולם בשקט