"אהבה פתאום היא מתפרצת" – פרק 1

נקודת מבט אליאן-
הצלצול של השעון המעורר העיר אותי משנתי, השעה 7:00 בבוקר אני צריכה לקום להתארגן לבית ספר.
" אליאן קומי." שמעתי את אימי קוראת לי.
"קמה…." אמרתי בישנוניות. קמתי מהמיטה שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, וניגשתי לארון.
אני כבר עשר דקות עומדת מול הארון ולא יודעת מה ללבוש!
לבסוף בחרתי בגדים והתלבשתי (תסתכלו ברציתי להוסיף) ירדתי למטה, כן יש לי בית שתי קומות אחת לי ולאח שלי והראשונה לחדר של ההורים, מטבח וסלון. נכנסתי למטבח אמא הכינה לי כבר נס בכוס חד"פ ויצאתי לכיון הבית ספר.
"היי לך" שמעתי קול מוכר, הסתובבתי ומילא אם אביאל דיבר אלי. "בוקר…" אמרתי באי חשק, תמיד היה לי סוג של קראש עליו אבאל בזמן האחרון זה קצת נעלם כי טוב, הוא בן זונה לבנות.
הגעתי לבית ספר חמש דקות לפני השיעור הראשון. נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום שלי לייד שירן, שירן נכנסה לכיתה בחיוך גדול, "מה פשר החיוך?" שאלתי עם חיוך "עזבי לא חשוב" אמרה שחיוכה מתרחב "מה לא חשוב ספרי כבר!!" דחקתי בה לספר לי, " טוב אז ככה…… דניאל לקח אותי בטרמפ לבית ספר ואז ליווה אותי עד לפה ושהיינו לייד הדלת הוא אמר לי יום טוב נסיכה ונתן לי נשיקה בלחי." צעקה בהתרגשות.
***סטופ***
דניאל הרוש- בין החתיכים של שכבת י"ב. עניים כחולות ושיער בלונדיני פרוע כזה.
הוא בין החברים הכי טובים של אח של אליאן ואביאל.
***חזרה***
"אומיגדדדדד שיר-שיר אני כול כך שמחה בשביל" אמרת לה עם חיוך.
ואז נשמע הצלצול והמורה נכנסה לכיתה.
****** (מעבר זמן)
"יאללה הביתה" שירן אמרה לי " לכי אני צריכה לעשות משהו." אמרתי לה "לבוא איתך" שאלה "לא, זה בסדר" אמרתי עם חיוך, ושירן התקדמה.
אחרי כמה דקות התחלתי להתקדם לכיון הפארק הנטוש, המקום היחידי שאני יכולה לשבת ולהירגע. הגעתי לפארק התיישבתי על אחד הספסלים ופתאום שמעתי רשרוש בין השיחים, זה היה……..