אהבה פרק כ"א

מישל שהייתה ממש ממוטטת הסכימה להצעתם של הרופאים ויצאה את מחלקת טיפול נמרץ לעבר בית המלון.

היא עצרה מונית שהסיעה אותה הישר למלון.

כשנכנסה ללובי המהודר מיד הגיעו לקראתה עובדי דלפק קבלת האורחים והתעניינו ארוכות במצב של פרופסור זיו.

לאחר שמישל הסבירה להם והודתה על הדאגה והעזרה שאל אותה פקיד הקבלה באם תרצה לאכול כי היא נראית ממש תשושה.

"לאכול חייכה אני ממש צמתי עכשיו שאתה מזכיר לי אוכל אז אני באמת באמת רעבה".

"ד"ר זיו אנא עלי לסוויטה ומיד אחד האנשים שלנו יעלה לך מגש אשר תסעדי את לבך ואז תוכלי לנוח ולחוש טוב יותר".

היא הודתה לו ומיד עלתה למעלה. היא התיישבה על הספה אשר רק לפני 24 שעות ישבו מיכאל והיא באותה ספה והיא בפירוש ביקשה ממנו שיתן לה גט מאחר ואינה מסוגלת להמשיך לחיות לצדו לאחר כל מה שארע בן חן לבינו ולאחר מכן הצעקה שהוא הולך לקרוס ודום לב.

"תודה לאל שהכל מאחורינו וכיצד יכולתי להטיח בו דברים כל כך קשים אלוהים "????

נ
שמעה נקישה בדלת והיא קמה לפתח והמלצר הכניס לחדרה מגש עמוס לעייפה עם הדברים הכי טעימים שאפשר לדמיין.

היא ניגשה לתיק שלה ונתנה לו תשר ולאחר שהודה לה יצא מהסוויטה והיא חשה ממש רעבה דבר שלא זכרה במהלך ה- 24 השעות שחלפו.

לאחר שסיימה לאכול כמובן נשאר עוד המון דברים טעימים נכנסה להתקלח והחליטה לכוון את השעון המעורר שהוא באופן קבוע בתיקה גם בימים רגילים וגם בחופשות. היא כיוונה אותו שיצלצל בעוד 3 שעות כשהשעה תהיה 10.00 בבקר ומיד תיסע לבית החולים.

בטרם הספיקה להיכנס לאמבטיה נשמע צלצול הטלפון הנייד שלה.

"היי מאמי זה היה תום בנם בן ה-14 למשפחת זיו ושאל מתי הם חוזרים הביתה".

"תום נשמה שלי מה שלומכם האם אתה מטפל היטב במארי "?

"ודאי אמא ה כל בסדר גמור אני מקווה שהיום אתם מגיעים לרומא נכון"?

"ובכן אמרה מאד בעדינות כי אבא לא חש כל כך טוב ולכן נאלצה לאשפז אותו בבית החולים וכשאפשר יהיה להעבירו מבית החולים לעבר המטוס לרומא הם יגיעו הביתה".

"אני התכוונתי לצלצל אליכם אך רציתי למסור לכם דברים יותר משמחים, מכל מקום אל תדאגו אבא יהיה בסדר גמור ואנא תום תבקש מהגב' ריץ שדואגת לכם שתמשיך עוד כמה ימים עד שנוכל לשוב הביתה".

הטלפון נותק ודמעות זלגו מעיניה היפות של מישל היא כל כך מתגעגעת לילדים היא כל כך מתגעגעת לשגרה היא כל כך רוצה לסיים את הפרק המאכזב ולטוס עם אהוב ליבה הביתה ואוו כמה היא משוועת לשגרה לשליטה מלאה במצב ולא להיות נשלטת וחסרת אונים.

המשך יבוא